מזרחי טפחות תבע מאמדוקס 2.6 מיליון שקל – וזכה ב-100 אלף שקל בלבד

לפני כ-9 שנים נחתם הסכם בין בנק מזרחי טפחות לבין חברת "דטה סייף" ששימשה כמפיצה רשמית של רישיונות מיקרוסופט (ופורקה ב-2010). הבנק העניק לחברה מימון ובתמורה היא המחתה (העבירה) לו את זכותה לקבל תשלומים עתידיים מלקוחותיה.

בין היתר, העבירה דטה סייף לבנק את זכותה לקבל מחברת אמדוקס ישראל שני תשלומים עתידיים בסך כולל של כמיליון דולר עבור תמיכה ברישיונות מיקרוסופט.

בהתאם לדרישת הבנק יידעה דטה סייף את אמדוקס על המחאת הזכויות ואמדוקס עצמה חתמה על אישור שהיא מתחייבת לפעול בהתאם ולהעביר את התשלומים ישירות לבנק.

אמדוקס שילמה לבנק תשלום אחד אך סירבה לשלם את התשלום השני. בעקבות זאת הגיש הבנק תביעה נגדה בסכום של כ-2.6 מיליון שקל. הוא דרש את התשלום השני וכן תשלומים נוספים עבור רישיונות אחרים שסיפקה לה דטה סייף.

לטענת הבנק, חתימת הנתבעת על האישור שצורף להודעת ההמחאה מהווה התחייבות מוחלטת ולא מסויגת מצדה לשלם את הסכומים. הוא הוסיף שהסתמך על האישור וזה היה הבסיס למימון שנתן לדטה סייף.

משרדי אמדוקס ברעננה | צילום: אוראל כהן

אמדוקס מצדה הסבירה שב-2008 נחתם ״הסכם רישיונות״ בין קבוצת אמדוקס העולמית לבין מיקרוסופט למכירת רישיונות שימוש בתוכנות עבור חברות אמדוקס השונות בעולם. סוכם שהתמורה תועבר למיקרוסופט בשלושה תשלומים באמצעות חברת דטה סייף שגם תספק תמיכה.

לטענתה, בתשלום הראשון שהועבר לדטה סייף היא קיבלה סכום עודף של 1.3 מיליון דולר בעקבות הטעיה בחשבוניות שהנפיקה. בנסיבות אלה סוכם עמה שהסכום יקוזז מהתשלומים הבאים. חלק מהסכום קוזז בתשלום השני ואולם, בספטמבר 2009 חדלה דטה סייף לשמש מפיץ רשמי של מיקרוסופט, כשהסכום שנותר לקיזוז עמד על כ-736,000 דולר.

בנסיבות אלה דטה סייף לא יכלה למלא את התחייבותה לספק לאמדוקס תמיכה לרישיונות מיקרוסופט וממילא היא לא הייתה חייבת להעביר לה את התשלום האחרון. במקביל סוכם עמה שסכום הקיזוז יועבר למפיץ החדש שייבחר.

ביחס לרישיונות הנוספים טענה הנתבעת שאלה לא סופקו לה ולחילופין שהיא זכאית לקזז מהתמורה את הסכומים העודפים ששולמו לדטה סייף.

ללא בדיקות מינימליות

השופטת הדס עובדיה מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחתה את עמדת הבנק. היא כתבה שמסמך האישור עליו חתמה הנתבעת לא כלל התחייבות בלתי מותנית לתשלום החיובים העתידיים והוסיפה שאין משמעות לכך שבמסמך הנתבעת לא הביעה כל הסתייגות, בעיקר כשזה נוסח על ידי הבנק והוא יכול היה לבקש ממנה להצהיר מפורשות שחובת התשלום היא מוחלטת ולא מותנית.

זאת ועוד לדבריה, על הנתבעת לא חלה חובה לעדכן מיוזמתה את התובעת בפרטי העסקה בינה לבין דטה סייף ועל פניו נראה שהבנק לא ערך את הבדיקות המינימליות המתחייבות.

השופטת ציינה שהוכח שלמעלה מחצי שנה לפני מועד התשלום האחרון דטה סייף חדלה להיות מפיץ של מיקרוסופט ולא יכלה לקיים את התחייבותה המקבילה כלפי הנתבעת לגבות את התשלום ולספק את התמיכה. בנסיבות אלה לדבריה, הנתבעת אינה חייבת לשלם לבנק את הסכום האמור.

עם זאת, השופטת דחתה את טענות הנתבעת ביחס לרישיונות האחרים וחייבה אותה להעביר לבנק 100,313 שקל.

מאחר שחלק הארי של התביעה נדחה לא ניתן צו להוצאות.

לפסק הדין

• ב״כ הנתבעת: עו"ד אור בר-און גיל, עו"ד גלעד שיף, עו״ד יעל אנטונלי

* עו"ד גבע מהצרי עוסק בבנקים

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי  "פסקדין"