הדירקטורים לשעבר משיבים אש: "מגדל שוקי הון הובילה קו בריוני ומיליטנטי נגד קמור"

"קמור לא מעדה בגלל 'השקעות כושלות', 'היעדר פיקוח' או 'דיבידנדים', שחולקו בסכומים מאופקים ביחס להונה ולרווחיה כמה שנים לפני תחילת הפירוק. קמור סיימה את חייה בגלל שיקולים זרים של גופים בעלי כוח ושררה, ואם לא כן, היתה מותירה אחריה נכסים העולים בהרבה על התחייבויותיה", טוענים שמונה מהדירקטורים לשעבר בקמור, שמפרקי החברה הגישו נגדם בינואר האחרון תביעה ענקית. לפי הנתבעים, "מן הראוי לפשפש היטב במעשיהם של מי שנטלו מאז את המושכות ולהיווכח מי באמת אחראי לחוב שנותר בקופה. אלה אינם האנשים שפניהם הולבנו ביום שבו הוגשה התביעה". 

כתב ההגנה של חברי הדירקטוריון בא במענה לתביעת המפרקים, ובה נטען כי הדירקטוריון הפקיר את החברה וכי שומרי הסף לא בדקו, לא פיקחו ושימשו לא יותר מחותמת גומי. התביעה מתבררת בבית המשפט הכלכלי בפני השופט אלטוביה מגן.

קמור עסקה ביבוא מכוניות ב.מ.וו, ובשנים שקדמו לפירוק נכנסה גם לתחומי הנדל"ן והספנות. היא קרסה ב־2012 והותירה חוב של 337 מיליון שקל - 80% ממנו למחזיקי האג"ח. מפרקי קמור, עורכי הדין עדי פיגל וחגי אולמן, הגישו תביעה כמעט חמש שנים מאוחר יותר, בפברואר 2017, נגד בעל השליטה לשעבר בקמור דניאל (דני) ברנר וחבריו לדירקטוריון החברה, ובמסגרתה תבעו מהם 84 מיליון שקל. סכום זה, כך נטען, נקבע משיקולי אגרת בית משפט, כאשר בפועל נטען שהיקף הנזקים שגרמו הדירקטורים עומד על יותר מ־135 מיליון שקל.

מימין: הדירקטור לשעבר פנחס בוכריס, הדירקטור לשעבר אברהם נתן ובעל השליטה לשעבר דני ברנר | צילומים: יובל חן,שאול גולן, אוראל כהן

לפי הטענה בתביעה, ברנר פעל בניגוד עניינים בין עסקיו הפרטיים לבין החברה הציבורית, והדירקטורים אפשרו לו לעשות זאת ללא הפרעה.

עם הדירקטורים הנתבעים - בנוסף לברנר, ששימש מנכ"ל החברה במשך 20 שנה - נמנים שמות מוכרים בשוק ההון: אברהם נתן, יו"ר רשות השידור לשעבר ואיש קבוצת קוקה־קולה; פנחס בוכריס, מנהל קרן ההייטק סטייט אוף מיינד ונצ'רס (SOMV), ובעבר מנכ"ל בזן ומפקד יחידה 8200 בצה"ל; אירית אילוז, לשעבר סמנכ"לית הכספים של אמפל שקרסה ונציגתו של יוסי מימן בערוץ 10; יעקב אלינב, בעבר יו"ר נמל אשדוד, יו"ר בית ההשקעות דש ויו"ר דפי זהב; ומנחם מרדר, יו"ר מנורה חיתום לשעבר. גם משרד רואי החשבון ברייטמן זהר אלמגור (Deloitte), שחתם על דו"חות החברה בין הנתבעים.

ברנר: "המפרקים מכרו נכסים של קמור בהפסד"

בתחילת ספטמבר הגיש ברנר את כתב ההגנה שלו ובו טען כי ניהול כושל של החברה בידי מפרקי קמור הוא שהסב נזקי עתק לקבוצה. "בחלוף השנים מאז קריסת קמור, אשר נגרמה כתוצאה ממעשיהם של הגופים המוסדיים שהחזיקו באג"ח שלה, נוהלה קמור בידי המפרקים, שלא בדקו כהלכה הוכחות חוב מופרכות שהוגשו, מכרו נכסים של קמור במחירי הפסד וגרמו לכך שנגרעו ממנה הכנסות ראויות ממימוש נכסים. אילו היו הכנסות אלה נכנסות לקופת קמור שבפירוק, הן היו פורעות את מלוא חובותיה", טען ברנר בכתב ההגנה שלו.

ברנר הוסיף כי המפרקים סימנו להם למטרה להשחיר את הנהלת קמור, ובעיקר אותו כבעל שליטה, אף שידעו היטב כי ניהל את החברה בהצלחה מרובה במשך שנים.

יתר הנתבעים ממשיכים בקו דומה מאוד לזה של ברנר במסגרת כתב ההגנה שהגישו באחרונה. לטענת הדירקטורים לשעבר בקמור, כתב התביעה נפל עליהם כמו "פצצות במשקל טונה", והוא הטיח ללא הבחנה האשמות כלפי "שורה של אנשי מקצוע ראויים, שמילאו את תפקידם ללא דופי, תוך שהם מניחים מול עיניהם אך ורק את טובת החברה".

לפי כתב ההגנה של הדירקטורים, "קמור לא קרסה בגלל ניהול כושל או השקעות שירדו לטמיון כפי שמנסים המפרקים לטעון בתביעה. קמור הוכשלה במכוון בידי כמה גופים מוסדיים, שהשת"פ ביניהם הושתת על פקעת של אינטרסים זרים, ושראו בקמור הזדמנות לפתיחת חזית מול הבנקים שתשרת את המערכה הגדולה".

לפי כתב ההגנה, בחוד החנית עמד גוף מוסדי, מגדל שוקי הון, "שנציגיו הובילו קו בריוני ומיליטנטי, ואיימו על גופים אחרים כי אם לא ישתפו פעולה, לא יזכו לתמיכתם במקומות אחרים. היתה זו מלחמה חסרת עכבות, עיוורת לחוקים ונטולת מעצורים. שיכרון הכוח ושיגעון הגדלות לא הותירו בה מקום לחלש. לא רק קמור נפלה במערכה. גם נאמני האג"ח מטעם הציבור, שחטאו בכך שניסו לקיים את חובותיהם החוקיות, זכו לטעום מנחת זרועם".

"השלכות התנהלות זו על קמור היו הרות גורל", טוענים הנתבעים. "במשך תשעה חודשים, מספטמבר 2012 עד גרירתה לפירוק במאי 2013, נבצר מקמור לעשות שימוש באשראי הבנקאי שעמד לרשותה כל השנים, בשל התנגדות אותם גופים להעמדת בטוחות חלופיות לאשראי זה. מהלכים שיזמה החברה לטובת בעלי האג"ח טורפדו שוב ושוב. מימוש נכסים, שנועדו לייצר לחברה מזומנים פנויים במקום האשראי הבנקאי שנגזל, הוכשלו אף הם. אקדח הפירוק הונח טעון על השולחן כשהוא מכוון כל העת לרקתה. במקום לנהל את עסקיה, הפכו קברניטי החברה לרצים בין הגופים המוסדיים לבין הבנק, מעבירים מסרים הנה והנה ומנסים ללא תוחלת למצוא את הנוסחה שתאפשר לחברה לשוב ולנהל את עסקיה".

הנתבעים מוסיפים ומפרטים כי מי שגרמו לנזקים העצומים, לטענתם, הם המפרקים בעצמם, אשר "מסרו את כל נכסי החברה לשותפיה על מפתן המימוש שלהם, וכעת מנסים לטפול מחדל זה על הנתבעים. אלא שהאמת העירומה נחשפת במלוא עוצמתה: כל נכס שהמפרקים ויתרו עליו מומש מיד אחר כך במחיר גבוה משמעותית".

הקופה קיבלה רק כשישית ממכירת הנכס בלונדון

כדוגמה אחת לכך מובא פרויקט קווין ויקטוריה, בניין משרדים בלונדון, שהיה בין ההשקעות יוצאות הדופן של קמור, והתאפשר כחלק ממיזם משותף עם קבוצת טלמור. לפי כתב ההגנה, אומדני החברה העריכו שהנכס יימכר לאחר השבחתו בכ־180 מיליון ליש"ט וייצר לחברה תזרים נטו של 150 מיליון שקל. אלא, כך נטען, כאשר הסתיימו הליכי השיפוץ וההשבחה והנכס עמד בפני מימוש, החליטו המפרקים "מסיבות השמורות עמם" להעביר את כל זכויות החברה בנכס לקבוצת טלמור בתמורה ל־7 מיליון ליש"ט בלבד. חודש לאחר מכן, נטען בכתב ההגנה, דווח כי קבוצת טלמור מימשה את הנכס לפי שווי 220 מיליון ליש"ט. לפי החישוב המוצג, המפרקים גרמו לכך שקופת החברה קיבלה כשישית מהסכום שאמור היה להיכנס אליה, וזאת עוד לפני שמנטרלים את שכר הטרחה שלהם.

עו"ד עדי פיגל

המפרקים עוה"ד פיגל ואולמן מסרו בתגובה: ״כתב התביעה שהוגש על ידי המפרקים נגד נושאי המשרה מדבר בעד עצמו, מבסס ראיות ועילות תביעה חמורות כלפי הדירקטורים והוא הוגש רק לאחר בחינה של המפרקים, הכנ"ר ובית המשפט של הפירוק שגם אישר את הגשת התביעה. עיון בכתב ההגנה שהוגש על ידי הדירקטורים מלמד שגם הפעם הם בחרו ללכת שבי אחרי בעל השליטה (דני ברנר) ולאמץ טענות סרק שהועלו כבר על ידי בעל השליטה בכתב ההגנה שהוגש מטעמו קודם לכן, ואשר עיקרן - השמצות, המשך התעלמות מעובדות שאינן במחלוקת, והמצאה של "עובדות" שלא היו ולא נבראו, ובכלל זה לגבי עסקאות שבוצעו על ידי המפרקים וזכו כולן לגיבוי של מומחים בארץ ובחו"ל, לגיבוי ושבחים מצד הכנ"ר והנושים ולאישור של בית המשפט המוסמך.

כל אלו מלמדים כי אין לדירקטורים מענה לגוף התביעה וכי תכלית כתב ההגנה הוא מסר שיווקי לעיתונות תוך ניתוק מהעובדות ומהמציאות - "אדמה חרוכה" שהשאירו אותם דירקטורים שאינם מהססים בחוסר צניעות לשבח את עצמם ללא הרף. עוד נזכיר, כי בית המשפט הכלכלי כבר דחה טענות של ברנר ודירקטורים והורה על אישור בקשה לתביעה ייצוגית בסכום של עשרות מיליוני שקלים, שבה מייצגים גם המפרקים; וכי בית המשפט הדן בתביעה כבר דחה את כל טענות ברנר בבקשה לסעדים זמניים, קיבל את טענות המפרקים והורה לאחרונה על הטלת עיקולים בסכום של עד 84 מיליון שקל על נכסים וזכויות של ברנר. המפרקים יגישו את תשובתם המפורטת לבית המשפט״.