ארה"ב: פוליטיקאים רוצים לנטר ולצנזר את פייסבוק בבחירות

פוליטיקאים בארצות הברית מתגייסים לקביעת רגולציה ממשית סביב הפרסום המקוון בעת מערכות בחירות, בדגש על תעמולת פייסבוק. לפי דיווח של CNN, הסנאטורים איימי קלובוצ'ר ומארק וורנר מובילים את המהלך, בעקבות הגילויים המתמשכים בחקירת המעורבות הרוסית בבחירות 2016 במדינה, שבוצעה בין היתר דרך הרשת החברתית.  

במכתב שהעבירו לשכות חברי הקונגרס לעוזרי החקיקה בבית הנבחרים, קראו לשקיפותם והגבלתם של הפרסומים הממומנים ברשת החברתית - קרקע פורה ופעילה במיוחד במערכות בחירות למיניהן. "הקובץ שתחויב הרשת לספק יכיל עותק דיגיטלי של הפרסומת, תיאור של קהל היעד שנקבע לפרסום, מספר הצפיות שהיו לו, התאריכים והשעות שבהם הוא פורסם, הסכומים שנגבו ופרטיו של הרוכש", כתבו.

מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק | צילום: בלומברג

הצעתם הראשונית של וורנר וקלובוצ'ר היא שכל גוף - ארגון או אדם פרטי - שמפרסמים בהיקף של יותר מ-10,000 ייחשפו במסגרת רישום פומבי שתפעיל פייסבוק. כמו כן, יידרשו המפרסמים לסמן גם תכנים קודמים שפרסמו במסגרת פעילותם ברשת החברתית. בנוסף, רוצים מנסחי המכתב להקשיח את המגבלות שיחולו על חברות כפייסבוק בפרסום תכנים של גורמים זרים המנסים להשפיע על מערכות בחירות בארה"ב.

צוקרברג: אין צורך ברגולציה

פייסבוק מודעת היטב למעורבות שחקנים זרים בבחירות בארה"ב דרכה: לאחרונה נודע כי גורם המסונף לשלטונות רוסיה קנה דרכה פרסומות וארגן אירועים פוליטיים במהלך בחירות 2016. "פרסומות פוליטיות ברשת לא נדרשות לרגולציה שקיימת בטלוויזיה", אמר מארק צוקרברג, מנכ"ל החברה. "משתמש לא יכול להיות בטוח אם הוא רואה את אותה פרסומות שמוצגת למשתמשים אחרים. אנחנו נציב את פייסבוק בדרגת שקיפות גבוהה אפילו יותר. לא רק שמפרסם יחויב להציג איזה עמוד שילם בעבור הפרסומת, אנחנו גם נוודא שאפשר יהיה לבקר בעמוד המפרסם ולראות את כל הפרסומות שהם מציגים בפייסבוק", אמר.

צוקרברג ינסה להימנע מפיקוח ממשלתי, עם שורת מהלכים שתשפר את ניטור הקמפיינים המוזמנים, כמו גם הגדלת צוותי בקרת התוכן ואיתור הפייק ניוז בעת קמפיינים פוליטיים.

הרשת היא שטח הפקר בתחום הרגולציה, על אף תפקידה המרכזי בהפצת תעמולה; פייסבוק, שהפכה לאחד הגורמים הכי חזקים בה, הוחרגה עד כה מהתקנות המחייבות גופי תקשורת סטנדרטיים כטלוויזיה, רדיו ועיתונות מודפסת. הרשת החברתית, ועמה עוד שירותים מקוונים רבים וכלי תקשורת מקוונים רשמיים ושאינם כאלה, תופסים נתחים גדולים מתקציבי התעמולה של כל שחקן פוליטי. למשל, בבחירות 2009 בישראל נערך לראשונה שימוש ברשת החברתית כחלק ממערכת התעמולה; מפלגת הליכוד הקצתה 60% מתקציב הפרסום שלה לזירה המקוונת.