אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביקורת קולנוע: פוקסטרוט מתקדם צעד קדימה, שניים אחורה צילום: גיורא ביח

ביקורת קולנוע: פוקסטרוט מתקדם צעד קדימה, שניים אחורה

הסרט שהפך לאירוע עוד לפני שהגיע לאקרנים מציב רף חדש של רמת הפקה ישראלית, חבל רק שבדרך הוא מזניח את האנושיות והרגש

25.09.2017, 08:26 | אור סיגולי

"פוקסטרוט" הגיע לבתי הקולנוע כשהוא סוחב על גבו מטען חורג: מצד אחד, השבחים שלהם זכה מעבר לים והניצחון הגדול שלו בפרסי האופיר, שאותו סיים עם הזכות לייצג את ישראל באוסקר; מצד שני הפרובוקציה שנקשרה לשמו בעקבות יחסו לחיילי צה”ל (פרובוקציה שנטענה על ידי אנשים שבכלל לא טרחו לצפות בו).

מתוך הסרט. העומק מוקרב לטובת הפאר, צילום: גיורא ביח מתוך הסרט. העומק מוקרב לטובת הפאר | צילום: גיורא ביח מתוך הסרט. העומק מוקרב לטובת הפאר, צילום: גיורא ביח

"פוקסטרוט" הפך לאירוע עוד לפני שהקהל בארץ הספיק לצפות בו, ואולי עכשיו כשהוא יוצא לאקרנים אפשר יהיה סוף סוף לראות אותו כפי שהוא — סרט המנסה לספר סיפור על אנשים, לרגש, ולהגיד משהו על החיים שלנו כאן ועכשיו. זהו סרטו השני של שמוליק מעוז, אחרי "לבנון" מ־2009 שזכה בפרס אריה הזהב בוונציה (התואר החשוב ביותר שאותו קיבל סרט ישראלי אי פעם). באופן טבעי, הציפיות מסרטו השני של מעוז היו גבוהות וכל שנה שחלפה מאז סרט הביכורים שלו רק העצימה אותן. בהקשר הזה, דבר אחד אי אפשר לקחת מ"פוקסטרוט": מדובר באחת ההפקות המרהיבות שנעשו בארץ. אמנם הקולנוע הישראלי כבר הוכיח יכולות טכניות מרשימות, אבל כאן נדמה שנקבע רף חדש. המצלמה של גיורא ביח והסטים של ערד שאואט מייצרים תחושה של עולם מוכר המתערבב בתוך חלום, לעתים סיוט, שאיננו כפוף לחוקי הריאליזם.

בתחום הדרמה, לעומת זאת, החדשות פחות טובות. קשה לתאר את עלילת הסרט מבלי לחשוף פרטים שעלולים לפגום בחוויית הצפייה, לכן נסתפק בתיאור כללי למדי: "פוקסטרוט" מתנהל בשני קווי עלילה, במרכז האחד בני זוג נשואים במשבר (ליאור אשכנזי ושרה אדלר) ובמרכז השני בנם החייל המוצב במחסום מרוחק (יהונתן שיראי).

חלקו הראשון של הסרט מתהדר במשחק משובח ובטלטלות רגשיות. לעומת זאת, החלק המתרחש באותו מוצב מבודד, מרגיש לרוב כמו התרברבות גרידא ברמת הפקה מרשימה. נראה שמעוז מרפה במערכה השנייה מהאלמנט האנושי לטובת חוויה חושית מרשימה, אלא שאחרי עוד שוט מרהיב ועוד רגע סוריאליסטי שלא באמת מקדמים דבר אלא רק מעוררים קריאות התפעלות, רמת העניין נפגמת. חלקו האחרון של "פוקסטרוט" לא מצליח להחזיר לו את הקצב, ועובר כמו דיאלוג תיאטרלי שבו הסאבטקסט מדובר ישירות, ועל כן גם השחקנים לא לגמרי יכולים לצאת ממנו טוב. נדמה שככל שהסרט מתקדם כך העומק מוקרב לטובת פאר, הוא מזניח את הדברים שיכלו להפוך אותו לכואב ונוגע הרבה יותר ולכן מרגיש ארוך מדי. ככתב הגנה, אפשר לומר שכמו שם הסרט, המתאר ריקוד שבסופו תמיד תחזור לאותה נקודה, מלכתחילה הרעיון היה להעביר מצב של דטרמניזם וייאוש.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
סרט מאכזב
ללא קשר לביקורת הלא עניינית של רגב על הסרט, הרי היו מקרים שחיילים ירו בשוגג והרגו והמקרים טויחו, או שירו נגד אמצעי לפיזור הפגנות ממרחק של כמה מטרים והפגיעה הובילה למוות והחייל והמפקדים לא נשפטו או זוכו, אפשר לדבר על הסרט עצמו. יצא לי להתלוות ולראות כמה סרטים בהקרנות המיוחדות לאנשי האקדמיה הקולנוע שבחרו את פרסי אופיר. פוקסטרוט היה אחד החלשים שראיתי, לא קורה בסרט הרבה, חוץ משרה אדלר שדווקא לא היתה מועמדת המשחק לא טוב, הדיאלוגים לא טובים, הצילום מאכזב, אין אמינות ברמה של הסיפור (של המשפחה, לא מתכוון לאירוע במחסום, ברמה של קשר בין הדמויות ולהתנהגות שלהן). חשוב לציין שהתמודדו השנה על הפרס סרטים יותר טובים שנדחקו בגלל הדיבור המאולץ על פוקסטרוט כמו געגוע ופיגומים.
שלומצי  |  28.09.17
2.
להיפך
כרגע חזרתי מצפייה. דווקא חלק הסרט שמתרחש במחסום בלב הכלום, הוא החלק החזק. המלודרמה בראשות ליאור אשכנזי היא בסדר גמור אבל לא הרבה יותר מזה ואפילו ראינו דברים דומים גם בסרטים זרים, אבל "הילדים של כולנו" שחייבים לתפקד בתוך הכלום אל מול הכלום מומתים על ידינו וזה כואב ממש.
חוזה ליטו  |  25.09.17
1.
להפסיק מידית ולפעול נגד כול יוצר סרט שמוציא את דיבת צהל כנס
פעילותה של מירי רגב ברוכה אבל זה לא מספיק אפקטיבי הממשלה צריכה לפעול נגד כול מי שמוציא את דיבת העם בישראל דיבת צהל והמדינה לא יתכן שיקום אדם הזוי מתוכנו יקבל מימון אירופי מהאנטישמים שרצחו 6 מיליון מבני עמנו שצמאים להצדקה לשואה מצידם כי היהודים אשמים, הם לא , והנה באים בני היהודים מהשואה ומראים כאילו אנחנו השפלים באדם . ויצדיקו כול פעילות נגד מדינת ישראל מצד האירופים . הם יקבלו מימון מדליה גביע פרסום יוקרה ואנחנו נשלם את מחיר השנאה נגדנו והם ימשיכו להתהלך בתוכנו כאנשים מפורסמים ויקבלו כותרות בתקשורת הישראלים ורוצים גם מימון ממשלתי ישראלי בנוסף אני הייתי אוסר מימון אירופי ללא אישור המדינה . המדינה תאשר כול מימון שלגורמים זרים הממשלה היא האחראית על ניהול המדינה ותפקידה לפקח על זה. יוצר סרט כזה והשחקנים הישראלים לא יורשו להיכנס למדינת ישראל ותילקח מהם האזרחות הישראלית לא רוצים את המנוולים האלה בתוכנו חלק מאתנו במדינת ישראל מדינת ישראל עשתה שגיאה גדולה כשרדפה אחרי הנאצים וחיסלה אותם שלא רדפה את משתפי הפעולה היהודים שהסגירו יהודים ושיתפו פעולה עם הנאצים
אפשר אחרת  |  25.09.17