גם בלי המשנים למנכ"לים: שיעור המינויים הפוליטיים כפול מבארה"ב

שיעור המינויים הפוליטיים בישראל יותר מכפול מזה של ארה"ב, חרף 4,000 התפקידים שלהם יכול נשיא ארה"ב למנות את מי שיחפוץ עם היבחרו, כך עולה מנתונים שפרסם אתמול המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מהנתונים שאספו ד"ר אסף שפירא ועו"ד מוטי שפירא מהמכון עולה כי מתוך 2.2 מיליון עובדים בשירות הפדרלי בארה"ב רק 0.18% (1 מתוך כל 556 עובדים) הם עובדים בכירים הממונים כמשרות אמון. לפי דו"ח מבקר המדינה ל־2015, מתוך 82 אלף משרות בשירות הציבורי בישראל, 360 פטורות ממרכז.

מימין: שר התיירות יריב לוין ושרת המשפטים איילת שקד | צילום: נמרוד גליקמן, יאיר שגיא

כלומר, שיעור המינויים הפוליטיים עומד על 0.44% (1 מתוך כל 228 עובדים). ד"ר אסף שפירא הסביר כי גם אם מתייחסים רק לעובדים שמונו במשרות אמון (ולא לאלו שמונו בפטור ממכרז לאחר בדיקה של ועדת איתור), מדובר בהיקף משרות פוליטיות גבוה יותר כמעט פי שניים לעומת לארצות הברית (0.32% בישראל מול 0.18% בארה"ב).

המכון פרסם את הנתונים לקראת הדיון שהיה אמור להיערך היום (ג') בישיבת הממשלה אך נדחה מסיבות טכניות לשבוע הבא, שבסופו היא צפויה לאשר את הרחבת המינויים הפוליטיים באמצעות הוספת 20 מינויים של משנים למנכ"ל במשרדי הממשלה הגדולים שיוגדרו כמשרון אמון, בהתאם להמלצת הוועדה לבחינת מינוי בכירים במשרדי הממשלה בראשות שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין. ההחלטה הגיעה לשולחן הממשלה לאחר שוועדת השירות בנציבות שירות המדינה בראשות ממלא מקום הנציב אודי פראוור אישרה את המלצת ועדת שקד־לוין.

מכיוון שב־7 מתוך 20 משרדי הממשלה הגדולים כבר מכהנים משנים למנכ"ל, החלטת הממשלה תאפשר בפועל הוספה של 13 מינויים פוליטיים חדשים. הסתדרות עובדי המדינה הודיעה כי אם הממשלה תאשר את הרחבת המינויים הפוליטיים היא תפתח בשביתה. מזכיר ההסתדרות הגדיר את המהלך כ"פוליטיזיציה".