אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גם בלי המשנים למנכ"לים: שיעור המינויים הפוליטיים כפול מבארה"ב צילום: נמרוד גליקמן, יאיר שגיא

גם בלי המשנים למנכ"לים: שיעור המינויים הפוליטיים כפול מבארה"ב

אחד מ־228 עובדים בשירות הציבורי הוא מינוי פוליטי, כך עולה מנתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה. הממשלה צפויה לאשר בקרוב את הרחבת המינויים האלו

26.09.2017, 06:55 | שחר אילן

שיעור המינויים הפוליטיים בישראל יותר מכפול מזה של ארה"ב, חרף 4,000 התפקידים שלהם יכול נשיא ארה"ב למנות את מי שיחפוץ עם היבחרו, כך עולה מנתונים שפרסם אתמול המכון הישראלי לדמוקרטיה.

קראו עוד בכלכליסט

מהנתונים שאספו ד"ר אסף שפירא ועו"ד מוטי שפירא מהמכון עולה כי מתוך 2.2 מיליון עובדים בשירות הפדרלי בארה"ב רק 0.18% (1 מתוך כל 556 עובדים) הם עובדים בכירים הממונים כמשרות אמון. לפי דו"ח מבקר המדינה ל־2015, מתוך 82 אלף משרות בשירות הציבורי בישראל, 360 פטורות ממרכז.

מימין: שר התיירות יריב לוין ושרת המשפטים איילת שקד, צילום: נמרוד גליקמן, יאיר שגיא מימין: שר התיירות יריב לוין ושרת המשפטים איילת שקד | צילום: נמרוד גליקמן, יאיר שגיא מימין: שר התיירות יריב לוין ושרת המשפטים איילת שקד, צילום: נמרוד גליקמן, יאיר שגיא

כלומר, שיעור המינויים הפוליטיים עומד על 0.44% (1 מתוך כל 228 עובדים). ד"ר אסף שפירא הסביר כי גם אם מתייחסים רק לעובדים שמונו במשרות אמון (ולא לאלו שמונו בפטור ממכרז לאחר בדיקה של ועדת איתור), מדובר בהיקף משרות פוליטיות גבוה יותר כמעט פי שניים לעומת לארצות הברית (0.32% בישראל מול 0.18% בארה"ב).

המכון פרסם את הנתונים לקראת הדיון שהיה אמור להיערך היום (ג') בישיבת הממשלה אך נדחה מסיבות טכניות לשבוע הבא, שבסופו היא צפויה לאשר את הרחבת המינויים הפוליטיים באמצעות הוספת 20 מינויים של משנים למנכ"ל במשרדי הממשלה הגדולים שיוגדרו כמשרון אמון, בהתאם להמלצת הוועדה לבחינת מינוי בכירים במשרדי הממשלה בראשות שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין. ההחלטה הגיעה לשולחן הממשלה לאחר שוועדת השירות בנציבות שירות המדינה בראשות ממלא מקום הנציב אודי פראוור אישרה את המלצת ועדת שקד־לוין.

מכיוון שב־7 מתוך 20 משרדי הממשלה הגדולים כבר מכהנים משנים למנכ"ל, החלטת הממשלה תאפשר בפועל הוספה של 13 מינויים פוליטיים חדשים. הסתדרות עובדי המדינה הודיעה כי אם הממשלה תאשר את הרחבת המינויים הפוליטיים היא תפתח בשביתה. מזכיר ההסתדרות הגדיר את המהלך כ"פוליטיזיציה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
משווים מין לשאינו מינו.
ההשוואה של המכון לדמוקרטיה מטעה. המשרות הרלוונטיות להשוואה הן משרות של מנהלים בכירים האמורים לקבוע את המדיניות. בארה"ב יש שתי רמות של מינויים בכירים כאלה: * 3900 מינויים ישירים של הנשיא או שריו * 7800 חברי "עתודת ניהול בכירה," שיש לנשיא הסמכות למנות 10% מהם. מתוך 11700 משרות כ-4700 הם מינויים פוליטיים, כ-39%. בישראל המקבילים לתפקדים אלו מונים כ-2200 (דרגה 42 ולמעלה). מספר המינויים "הפוליטיים" ביניהם אינו עולה על 10%. הבעיה של ישראל לעומת ארה"ב היא שהמספר הכולל של בכירים שם הוא בערך חצי אחוז משירות המדינה, ואילו אצלנו הם כמעט 3% - מדובר במינויים "מקצועיים," יעני. אפשר לצמצם אותם? ודאי. 30% מ-"בכירים" אלו בעלי המשכורות השמנות מועסקים במשרד המשפטים, שם הם מהווים כ-10% מכלל העובדים ולא 3%. ואידך זיל גמור.
יצחק קליין  |  26.09.17