החשבון שלך בבנק הוגבל? כך עליך לפעול

הגבלת חשבון הבנק היא תופעה שכיחה במדינה. לפי נתוני בנק ישראל עולה כי בכל שנה ישנם בממוצע חצי מיליון חשבונות מוגבלים. מדובר בבעיה רחבת היקף שעשויה לפגוע בכולם: החל מחברות ועסקים וכלה במשקי בית פרטיים.

הסטטיסטיקה מצביעה על כך שלמעלה מ-70% מהעסקים הקטנים והבינוניים לא שורדים יותר מ-5 שנים ויש להגבלת חשבון הבנק השלכה ישירה על כך. פעמים רבות, כשחשבון העסק או החברה מגיע למצב של הגבלה הרי שמכאן הדרך להגבלה נוספת בחשבון הנה קצרה. ברגע שהחשבון מוגבל, הספקים והלקוחות מודעים לכך ובאופן טבעי חוששים להמשיך בהתקשרות עם העסק מה שגורם לבנקים לצמצם את האשראי.

חוק נתוני אשראי פועל ל"סימון" הגבלת חשבון כזה לא רק על החשבון כפי שאנו מכירים מאתר בנק ישראל, אלא "מסמן" את האדם המוגבל באופן אישי. כך, בעל העסק, אדם פרטי ואף בעל מניות עשויים להיות מסומנים במשך 3 שנים מתום ההגבלה.

במצב שכזה חברות האשראי והבנקים ימנעו בדר"כ מהתקשרות עם אדם ש"סומן". דבר זה בא לידי ביטוי בשלילה של קבלת אשראי מהבנקים ובהן הלוואות, מסגרת אשראי ואף משכנתא.

פניית בזק לבנק

מה שרבים לא יודעים הוא שלסניף הבנק יש סמכות לבטל את ההגבלה עוד טרם כניסתה לתוקף. לבנק קיים שיקול דעת (הקבוע בס' 9 לחוק שיקים ללא כיסוי) להודיע לבנק ישראל, כי סירב צ'ק בטעות וזאת עוד לפני שההגבלה נכנסת בכלל לתוקף.

בכל תקופת הזמן (15 ימים) בהם החשבון "מועמד להגבלה" ניתן לפנות לבנק ולבקש את תיקון הטעות שנפלה בחשבון בגין סירוב הצ'קים שהביאו אותו למצב של מועמד להגבלה. במידה ויש לכם טיעון טוב כנגד סירוב השיקים, חשוב מאד לפנות לסניף הבנק שלכם.

לדוגמא, סניף הבנק החליט כי הוא מבטל את הגבלת חשבון לאדם שבעותה העת שירת במילואים ולכן לא יכול היה לערוך העברת זהב מחמת שירותו. במקרה אחר, ביטל הבנק את סירוב הצ'קים, בשלב מכתב ההתראה, כאשר הובהר לבנק, כי לאחר שסירב את הצ'קים בחשבון החברה, כיבד שיקים אחרים בהיקף גדול יותר, כך שלא היה בסיס אמיתי לסרב שיקים אלו.

ערעור וצו מניעה

במידה והבנק לא ביטל את סירוב הצ'קים, מומלץ להגיש ערעור על ההגבלה לפי חוק צ'קים ללא כיסוי. לפי חוק, לרשות המערער יש רק 15 ימים, לכן חשוב לפעול מהר וכבר מרגע שברור כי השיק העשירי אמור להיות מסורב לפנות במהירות לייעוץ משפטי. מומלץ כבר לבקש את דפי החשבון שנתיים אחורה מאחר ולבנק נדרשים מספר ימים לשחזר ולהעביר ללקוח את דפי החשבון.

קיימות ארבע עילות מרכזיות שבגינן ניתן לבקש גריעת צ'קים שסורבו:

1. סירוב צ'ק מחמת טעות - דוגמא למצב כזה של טעות הנה כאשר הבנק מסרב בבת אחת מספר שיקים, בין לבין, נכנס החשבון למסגרת, אך, הבנק ממשיך לסרב צ'קים כי הוא סבור, בטעות, שהחשבון בחריגה.

2. סירוב לפרוע את הצ'ק - הבנק סירב לפרוע את הצ'ק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שני דברים: הצ'ק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א.

3. סירוב צ'ק בחשבון – מדובר על מקרה שבו הבנק סירב שיק בחשבון כאשר ללקוח יש יסוד סביר להניח כי הבנק היה אמור לכבד את השיק בשל הסכם בין הצדדים או שהייתה יתרה מספקת בחשבון לפירעון השיק.

4. מצב חירום - כתוצאה ממבצע עופרת יצוקה, נוצרה בעייתיות לעסקים ולאנשים פרטיים בחשבונות הבנקים, בעקבותיה נוספו בשנת 2008 שתי עילות חדשות. עילות אלו נוגעות למצב חירום או מצב של פגיעה באדם או ברכוש, כתוצאה למשל ממעשה איבה או מלחמה. במקרה שכזה, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש ביטול סירוב צ'קים.

בשורה התחתונה, אם הלקוח יכול להראות את התקיימות אחת מחמש העילות ולהוכיח אותן, יש לו עילה לביטול סירוב צ'קים, והוא עשוי להביא לביטול ההגבלה.

יתרונות וחסרונות

לאחר הגשת הערעור וצו המניעה, יינתן צו לעיכוב כניסת ההגבלה לתוקפה עד לאחר הדיון בערעור.

עיכוב ההגבלה הינו בעל חשיבות כפולה. בזמן העיכוב החשבון פועל כרגיל וניתן להמשיך למשוך צ'קים בחשבון, כך שאפשר לצמצם את הבעיות מול הספקים והלקוחות. בנוסף, לעסק יש זמן להיערך גם להגבלה הצפויה, לפעול בחשבון נוסף ולהתנהל בצורה חכמה יותר.

עוד תועלת היא יצירת פתח למו"מ בין הצדדים לצורך הסכמה על גריעת השיקים. בלא מעט מקרים הבנקים מבינים כי נפלה טעות או סורב שיק בניגוד לנוהג, ואז מגיעים להסכמה עם הלקוח לצורך גריעת השיקים.

הבנקים מעדיפים שלא לחשוף עצמם לתביעות נזיקיות מצד חברות או אף מצד גורם פרטי, ולכן ייטו להגיע להסכמה עם הלקוח ולהימנע מההליך. החיסרון המרכזי הנו שהחוק רואה את הבנק כמי שמגן על האינטרס הציבורי מפני מושכי צ'קים ללא כיסוי.

עם זאת, בשנים האחרונות, אנו רואים יותר ויותר פסקי דין המנתחים את מערכת היחסים בין הבנק ולקוחותיו, תוך הבנה מסחרית כלכלית ולא דחייה גורפת. בתי המשפט יודעים להבחין האם מדובר בהתנהלות עסקית של לקוח המחלק צ'קים ללא הבחנה או שהבנק סטה מהסכם קיים ומתמשך באופן חד צדדי.

לסיכום, הגבלת חשבון הנה היא מטרד שמלווה את כל הגורמים במשק: עסקים, חברות, בנקים ואנשים פרטיים. ההגבלה בפועל הנה בת שנה, אך, רישומה נותר ל-3 שנים גם לאחר תום ההגבלה, ובלא מעט מקרים היא מהווה מכת מוות לעסק.

עם זאת, ריבוי הגשת ערעורים ועמידת בעלי החשבון על טענותיהם (בהנחה והן מוצדקות), תביא להעלאת המודעות והבנה של המורכבות הכרוכה בניהול חשבון, אל מול התנהלות הבנקים מול חברות ופרטיים. כמו כן, ישנה מגמה חיובית שכבר נצפית בפסיקה, המביאה בחשבון את האינטרס הציבורי הרחב של השארת עסקים פעילים על כנם ואי סימון פרטיים כמוגבלים.

עו״ד מיכל שחר עוסקת במשפט מסחרי ובנקאות, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב המייעץ לעסקים וחברות וללשכת היועצים העסקיים בישראל.