נדחתה טענת דיסקונט כי גד זאבי הוא בעל החברות בניהולו

לא הוכח שגד זאבי הוא בעל השליטה בבית החולים אלישע או בכל חברה אחרת שיוחסה לו — כך קבעה אתמול בהחלטה יוצאת דופן שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה בטינה טאובר. השופטת טאובר דחתה בכך את בקשת בנק דיסקונט להטיל עיקולים על כספים שאמור זאבי לקבל מאיש העסקים צביקה בארינבוים במסגרת עסקת המכירה של בית החולים אלישע, והיא חייבה את הבנק בתשלום הוצאות בגובה 82 אלף שקל לטובת זאבי ויתר המעורבים.

בנק דיסקונט פתח בהליכי פשיטת רגל נגד זאבי בטענה שזה חייב לו 22 מיליון דולר ומתחמק מלשלם אותם. לטענת הבנק, זאבי אמור לקבל מבארינבוים 180 מיליון שקל עבור מכירת בית החולים אלישע שאותו מחזיקה חברת בי.ג'י.מדיקל סנטר בע"מ. עוד טען דיסקונט כי נודע לו שזאבי צפוי לקבל כספים גם ממכירת קרקע בלוד לבנק מזרחי טפחות.

גד זאבי | צילום: יובל חן

הבנק, שאותו מייצגים עוה"ד גבי מויאל־מאור, אסף אנגלרד וזוהר אילן ממשרד המבורגר עברון, טען במסגרת הבקשה כי גד זאבי הוא בעל השליטה באלישע ובחברת מירג' פיתוח, שמכרה את הקרקע בלוד, ולכן הוא מי שצפוי לקבל את כספי התמורה מהעסקאות. לכן טען הבנק שיש להרים מסך בין החברות לבין זאבי ולעקל את הכספים שאצל החברות. הבנק טען כי אופן התנהלותן של החברות בקבוצת זאבי לאורך השנים, כמו גם התנהלותו של זאבי עצמו, מלמדים כי הוא בעל השליטה בפועל בחברות בקבוצת זאבי ועושה בחברות כבתוך שלו.

עוד טען הבנק כי טענות זאבי לפיהן נאמנות משפחתית היא שמחזיקה בקבוצת זאבי אינה נכונה שכן זאבי פועל בחברות כבתוך שלו והנאמנות המשפחתית היא כסות בלבד, שעה שהוא משמש גם כבעל השליטה בנאמנות המשפחתית.

נושא משרה בלבד

זאבי, שאותו מייצג עו"ד אודי גינדס ממשרד גולבלט גינדס יריב, טען כי הוא נושא משרה בלבד בחברות ולא בעל מניות, וככל שהיה ממש בטענת הבנק לפיה הוא בעל השליטה האמיתי, היה על הבנק להגיש תביעה הצהרתית בעניין. זאבי חזר וטען כי הוא אינו בעל השליטה בחברות אלא הן מצויות בבעלות נאמנות שנהניה הם ארבעת ילדיו הבוגרים, וכך כבר עשרות שנים בידיעת הבנק.

השופטת דחתה כמעט את כל טענות בנק דיסקונט. היא קבעה כי בראש וראשונה ראוי להבהיר שההסכם למכירת בית החולים אלישע וכן עסקת הקרקע בלוד הן עסקאות שנעשו במסגרת פעילותן העסקית השוטפת של החברות "ולא ניתן לומר שעסקאות אלה קשורות, או שהעיתוי שלהן נובע, בדרך כלשהי עם זאבי, חובו הנטען לבנק או עם המצאת התראת פשיטת הרגל".

לפי השופטת, פסיקת בתי המשפט בישראל הכירה במהותה של חברה כאישיות משפטית נפרדת מהאורגנים שלה, בין אם מדובר בבעלי מניות או בחברי דירקטוריון. לפי השופטת זאבי לא היה בעל מניות בחברות בשום שלב, ולכל היותר שימש כדירקטור של החברות וכיו"ר דירקטוריון חברת אלישע.

השופטת הוסיפה כי לצורך ביסוס הטענה שזאבי הוא בעל השליטה בפועל בחברות ועושה בהן כבתוך שלו, העלה הבנק כדוגמה את נכונותן של החברות לשעבד נכסים שלהן להבטחת חובות אישיים של זאבי עצמו. לדברי השופטת ניטל העוקץ מטענה זו של הבנק לאחר שזאבי הבהיר את נסיבות מתן הערבות, למשל העובדה שזאבי ערב לחוב של החברות כלפי חברה נוספת.

לא ברורה התנהגות הבנק

השופטת אף מתייחסת להפניית הבנק לדיווח מידי של חברת יפנאוטו מסוף 2012 בו נטען כי זאבי הוא בעל השליטה בנאמנות המשפחתית. לפי טאובר, יש להבחין בין בעל שליטה לבין בעל שליטה לצורך תשקיף וככל שהיה אכן זאבי בעל השליטה בנאמנות המשפחתית, כפי שטען הבנק, לא היה צורך לציינו כבעל שליטה לצורך התשקיף ולכן "אין באמור לבסס את טענת הבנק שזאבי הוא בעל השליטה בנאמנות המשפחתית: אם אכן היה הבנק רואה במר זאבי כבעל שליטה בחברות, לא ברורה התנהלות הבנק", קבעה השופטת ושאלה מדוע הבנק לא פעל לעכב 40 מיליון שקל אותם שילם לזאבי בסוף 2015 בהתאם לפסק הדין שחייב את הבנקים להחזיר לזאבי כספים בגין הריביות על מניות בזק.

השופטת סיכמה כי לא הוכח בשלב זה של הדיון כי זאבי הוא בעל השליטה בחברות ואף עולה כי נהניה של הנאמנות המשפחתית עם רעייתו וילדיו ולא זאבי עצמו. "זאת מזה שנים רבות במהלכן שימש הבנק כבנקאי מלווה של החברות כולן או חלקן ועוד טרם ניטלה הלוואה שנשוא החוב הנטען לה ערב זאבי אישית".

הבנק ישלם 30 אלף של הוצאות לזאבי ו־52.5 אלף שקל לחברות השונות. את החברות המעורבות מייצגים עו"ד ניצה פוזנר, עו"ד עופר פירט ועו"ד דורון אריאל.