אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פופ סטאר: מה עומד מאחורי הטרנד החם של איסוף בובות צילום: תומי הרפז

פופ סטאר: מה עומד מאחורי הטרנד החם של איסוף בובות

איך הפכו בובות הפופ, דמויות קטנות עם ראש מרובע, לטרנד החם של הרגע, שסוחף ילדים ומבוגרים, מצמיח אספנים נלהבים - ומעורר את תעשיית הצעצועים כולה

28.09.2017, 20:04 | הגר רבט
פתאום עניין ההערצה לגיטימי גם בגיל מבוגר", אומר עמי פרידמן (35) מתל אביב. "אתה תמיד מחפש דברים שיגדירו אותך. אני כבר לא בגיל שבו מתאים לתלות פוסטר או תמונה של אמן שאני אוהב, אז אני מחזיק בובת פופ! שלו על שולחן העבודה שלי". פרידמן, מבקר מוזיקה, אוסף בובות של מוזיקאים (חברי גאנז אנד רוזס, למשל) ודמויות כמו גיבורי "שובר שורות". "הבובות האלה הן דמויות סופר־מתוקות, שהופכות גם את המוזיקאים עם הנטיות האובדניות להכי חמודים".

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

 

להאזנה ב-iTunes | לכל הכתבות המוקלטות

זה פיצוח לא רע של תופעת בובות הפופ! (סימן הקריאה הוא חלק מהשם הרשמי של הבובה): הן עונות על הצורך הבסיסי של אדם להגדיר את עצמו, הופכות כל דבר לחמוד ומאפשרות גם למבוגרים להישאר קצת ילדים נלהבים, בלי מבוכה גדולה מדי. ככאלה, לא פלא שהן הצמיחו אינספור אספנים ברחבי העולם וקהל מעריצים, ילדים ובעיקר מבוגרים, אדוק למדי. כשהחברה שמייצרת אותן, Funko, פתחה באוגוסט את החנות הפיזית הראשונה של בובות פופ, במטה שלה בעיר וושינגטון, הקונים המתינו בתור ארוך מסביב לבלוק כבר מהיום שלפני הפתיחה.

לא רק את הקונים החברה מושכת: יצרני צעצועים אחרים עוקבים אחריה בעניין — אחרי הכל היא הצליחה לטלטל שוק סטטי למדי — והעיתונים הכלכליים המובילים בעולם, לצד מגזינים כמו "רולינג סטון", כבר מסקרים את הצמיחה המסחררת שלה, שבשנה שעברה הובילה להכנסות של כ־400 מיליון דולר, לפי "הניו יורק טיימס", עלייה של כ־50% מ־2015.

דניאל גוילי. "אתה מגלה שהוציאו עוד דמות שאתה אוהב ועוד אחת, ובלי לשים לב אתה כבר בפופ ה־200", צילום: תומי הרפז דניאל גוילי. "אתה מגלה שהוציאו עוד דמות שאתה אוהב ועוד אחת, ובלי לשים לב אתה כבר בפופ ה־200" | צילום: תומי הרפז דניאל גוילי. "אתה מגלה שהוציאו עוד דמות שאתה אוהב ועוד אחת, ובלי לשים לב אתה כבר בפופ ה־200", צילום: תומי הרפז

וכן, מדובר בבובות. שום דבר מתוחכם. 9.5 ס"מ, ויניל, ראש מרובע גדול מאוד עם עיניים שחורות. הן אפילו לא "אקשן פיגרס", אי אפשר להזיז אותן, ורבים מהאספנים גם מקפידים לשמור אותן בתוך הקופסאות המקוריות. אבל המגוון שלהן אדיר, ומכוון לכל הגילים ולשלל טעמים ותחומי עניין: חובבי אנימציה, קומיקס, פנטזיה, הארי פוטר, מוזיקה, "לשבור את הקרח" ו"משחקי הכס" וגיבורי־על ועוד ועוד. בשבע השנים האחרונות יוצרו אלפי דמויות, שרבות מהן כבר ירדו מפס הייצור, מה שהגביר את המשיכה של האספנים הכבדים.

גם בישראל העניין בבובות הפופ גובר, וחרג מזמן מהעולם הסגור של גיקים חובבי מרצ'נדייז. אנשי הפופ מפעילים קבוצות פייסבוק בנושא, ייצור בובה בדמות הקונה עצמו (או הכלב שלו, או כמתנה לזוג שמתחתן וכן הלאה) נהפך לדבר החם של הרגע, שוק מכירת בובות בין אספנים התקיים בסוף אוגוסט בדיזנגוף סנטר, וילדים מכל הארץ מגיעים לתל אביב כדי לקנות אותן. בעוד בארצות הברית הבובות נמכרות גם בקמעונאיות גדולות, בארץ אפשר למצוא אותן רק בחנויות אחדות, למשל של קומיקס, במחירים שמתחילים ב־60 שקל לבובה בגודל הסטנדרטי (בובות קטנות יותר, ופופולריות פחות, עולות פחות) ועולים ככל שמדובר במהדורה מיוחדת יותר. במשך כל שנות פעילותה של חנות "קומיקס וירקות" בתל אביב, למשל, היא היתה גדושה מדפים צפופים של חוברות וספרי קומיקס בשלל ז'אנרים, אבל כיום קירות שלמים בה מכוסים במדפים עם בובות. "בשנתיים האחרונות הבובות האלה נהפכו לנתח ניכר מהמכירות שלי, ואנשים, גם כאלה שלא מתעניינים בקומיקס, מגיעים לחנויות במיוחד בשבילן", אומר יובל שרון (42), מבעלי החנות (שמפעילה גם סניף ברעננה). "אני מפחד מהיום שבו שיגעון הפופ ייפסק".

60 אלף דולר על המדפים בבית

דניאל גוילי (31), בעלים של בית קפה מרמת גן, הוא כנראה אספן הפופ הגדול בארץ. הדירה שלו מלאה ארונות שנבנו במיוחד כדי לאחסן את 700 הבובות שלו, רובן עוד באריזותיהן, ולאחרונה התווספה אליהם ויטרינה שמיועדת לדמויות שבת הזוג שלו החלה להזמין בעצמה. להבדיל מאספנים שעושים מהפופים גם עסק, גוילי לא סוחר בבובות, אבל הוא מעריך שהאוסף שלו שווה כ־60 אלף דולר. כרגע, לפחות, כי "זה כמו בורסה, המחירים משתנים כל הזמן".

האספנים חי רונן (למעלה) וקים אלקלעי. "ברגע שהמכירות יורדות הם מפסיקים את ייצור הסדרה, והערך של כל הדגמים ששייכים אליה מתחיל לעלות", צילום: תומי הרפז האספנים חי רונן (למעלה) וקים אלקלעי. "ברגע שהמכירות יורדות הם מפסיקים את ייצור הסדרה, והערך של כל הדגמים ששייכים אליה מתחיל לעלות" | צילום: תומי הרפז האספנים חי רונן (למעלה) וקים אלקלעי. "ברגע שהמכירות יורדות הם מפסיקים את ייצור הסדרה, והערך של כל הדגמים ששייכים אליה מתחיל לעלות", צילום: תומי הרפז

"פאנקו ממשיכים לייצר כל דגם כל עוד יש לו ביקוש בשוק", מסביר חי רונן (33), איש הייטק מכפר יונה, וגם אספן שמחזיק כמאה בובות ומנהל קבוצת הפייסבוק של קהילת הפופ בישראל. "ברגע שהמכירות יורדות הם מפסיקים את ייצור הסדרה, והערך של כל הדגמים ששייכים אליה מתחיל לעלות". נוסף לכך מייצרים בחברה מהדורות מוגבלות לאספנים (למשל דגמים שזוהרים בחושך או עם גימור מטאלי), מהדורות שמופצות רק במדינות מסוימות ומהדורות ייחודיות לקומיקון (כנס הקומיקס הגדול בעולם) ופסטיבלים אחרים.

כדי להבין איך מגיעים לאוסף של 60 אלף דולר, צריך להתחיל מהבובה הראשונה של גוילי. "חייתי בארצות הברית, נכנסתי לסופרמרקט, וליד החלב ראיתי בובת פופ של באטמן. זו היתה הראשונה שראיתי וקניתי אותה", הוא מספר. זה קרה ב־2010, שנת הייצור הראשונה של הפופים, ולמעשה גוילי קנה את הדגם הראשון שפאנקו הוציאו. הוא שילם תמורתה 9.99 דולר; כיום היא שווה כמעט 1,000.

"את באטמן ההוא קניתי כי הוא העלה בי זיכרון ילדות", הוא אומר, ומשם זה כבר התגלגל. "אחר כך אתה מגלה שהוציאו עוד דמות שאתה אוהב ועוד אחת, שלא לדבר על הגרסאות המיוחדות של אותה הדמות, שאתה חייב בשביל להשלים סט, ובלי לשים לב אתה כבר בפופ ה־200".

כיום גוילי מקדיש כשעה ביום לשיטוט ברשת בחיפוש אחרי דגמים מעניינים — אספנים כבדים כבר לא קונים בחנויות, אלא ישירות מהחברה או מאספנים אחרים בקבוצות ייעודיות. עד מתי הוא ימשיך עם העניין? "תמיד אמרתי שכשהילד הראשון שלי ייוולד אני אמכור את כל הבובות ואשאיר רק אחת שאני אוהב, אז אני מאמין שבעוד שנתיים־שלוש אצמצם משמעותית את האוסף". הפופ שישרוד הוא כנראה פרוטוטיפ של צבי הנינג'ה; הפרוטוטיפים הם הדמויות שעליהן מפתחים את הבובה הסופית, שבדרך כלל נמסרים לעובדי החברה לאחר שהדגם הושלם, ומשם מתגלגלים לאספנים. גוילי השיג את הפרוטוטיפ הזה בהחלפה עם אספן אחר, שבמסגרתה מסר לו, בין כמה בובות, גם את בובת באטמן הראשונה והנדירה.

יובל שרון (מימין)ודני אמיתי, בעלי החנות קומיקס וירקות, עם בובות בדמותם. "הפופים נהפכו לנתח ניכר מהמכירות שלנו", צילום: תומי הרפז יובל שרון (מימין)ודני אמיתי, בעלי החנות קומיקס וירקות, עם בובות בדמותם. "הפופים נהפכו לנתח ניכר מהמכירות שלנו" | צילום: תומי הרפז יובל שרון (מימין)ודני אמיתי, בעלי החנות קומיקס וירקות, עם בובות בדמותם. "הפופים נהפכו לנתח ניכר מהמכירות שלנו", צילום: תומי הרפז

אספן עם חושים שינה את השוק

שוק הצעצועים יציב מאוד; הביקוש ידוע, הפיקים מוכרים (לפני החגים), המותגים הגדולים שולטים. מדי פעם מתחלפים הטרנדים, מ"לשבור את הקרח" ל"דדפול" וכן הלאה. הם מכוונים בעיקרם לילדים, עם נתח קטן יחסית של צעצועים למבוגרים. אבל פאנקו שינתה את השגרה המוכרת הזאת, והזניקה קדימה את כל עולם פריטי האספנות למבוגרים (Adult collectibles) או ה"צעצועים מעוצבים" (Designer toys). יש עוד כמה חברות שפועלות בתחום, אבל היא הבולטת שבהן ונחשבת פורצת הדרך. "החברה ששולטת בתחום צעצועי האספנים", הכתיר אותה "הניו יורק טיימס". ואת ההשפעה שלה, כאמור, רואים בענף כולו. בשנה שעברה מכירת צעצועי האספנים בארצות הברית הסתכמה בכ־1.8 מיליארד דולר, עלייה של 33% לעומת השנה הקודמת. העלייה הזאת הביאה לצמיחה של 5% במכירות הצעצועים באופן כללי, וכך נראית מגמה שמעוררת שוק רדום. למעשה, כיום מכירות צעצועי האספנים הן כ־9% מכל הענף. במילים אחרות, אחד מכל עשרה צעצועים שנמכר בארצות הברית הוא פריט אספנים למבוגרים. עשירית מהשוק.

על הסיפור העסקי המפליא הזה חתומים שני אנשים, מייק בקר ובריאן מאריוטי. ב־1998 בקר היה מעצב טי־שירטים צעיר עם חיבה לאייקוני תרבות הפופ מן העבר — בטי בופ, פופאי, דיק טרייסי וכן הלאה. הוא חיפש בובות של הדמויות האלה, גילה שאם כבר יש כאלה מדובר בפריטי אספנים יקרים מאוד, והחליט להתחיל לייצר אותן בסין. הבובה הראשונה שייצר היתה הדמות של רשת המסעדות האמריקאית ביג בוי, ילד לבוש אוברול משבצות אדום־לבן, ולאט־לאט הרחיב את הקטלוג. אבל בשנים הראשונות המוצרים של בקר עדיין פנו לשוק מצומצם מאוד, עד שבא מאריוטי.

מאריוטי היה קצת פחות חובבן בכל הנוגע לאיך עושים כסף מאספנות. למעשה, לפי כתבת פרופיל עליו ב"רולינג סטון", את הבית הראשון שלו הוא קנה בעזרת הכסף שהרוויח ממכירת אוסף בובות הפז שלו (אותם מתקני סוכריות קטנים עם דמויות מסרטים מצוירים). ב־2005 מאריוטי, שהיה אז בעלים של מועדון לילה, קנה את החברה מבקר (שכבר אינו מעורב בה), והתחיל להרחיב משמעותית את קטלוג המוצרים. אבל הקפיצה הגדולה הגיעה רק ב־2010, עם בובות הפופ הראשונות: שתיים של באטמן, אחת של באטגירל, ואחת של גרין לנטרן (עוד דמות קומיקס ותיקה). הבובות הושקו בכנס קומיקון ואף שלא נהפכו מיד להצלחה מסחררת, הן זכו לביקורות חיוביות מילדים ומבוגרים, מגברים ומנשים, שמסורתית לא נחשבות קהל יעד של פריטי אספנים. מאריוטי, שמינה עצמו למנכ"ל החברה, לקח את הפידבק החיובי הזה, הוביל עיצוב מחודש של בובות הפופ, והשיק אותן שוב ביריד הצעצועים של ניו יורק שנה אחר כך.

בבחירה הזו יש הצהרה ברורה: החברה כבר לא כיוונה רק לגיקים האדוקים שפוקדים את קומיקון ופסטיבלים דומים. היא רוצה את כל מוכרי הצעצועים כולם. למעשה, למה להסתפק במוכרי הצעצועים ובחנויות הרגילות כשאפשר למכור גם ברשת — פלטפורמת המכירות שהתחילה לצמוח באופן מסחרר באותן שנים — ואפילו בטארגט, רשת הכלבואים הענקית שכיום מקדישה מחלקה מיוחדת לבובות פופ ברבים מסניפיה.

בובות סטטיק ובן אל בהזמנה מיוחדת. ב־400 שקל אפשר להזמין בובה של עצמך, של הכלב או של חבר, צילום eye popping customs בובות סטטיק ובן אל בהזמנה מיוחדת. ב־400 שקל אפשר להזמין בובה של עצמך, של הכלב או של חבר | צילום eye popping customs בובות סטטיק ובן אל בהזמנה מיוחדת. ב־400 שקל אפשר להזמין בובה של עצמך, של הכלב או של חבר, צילום eye popping customs

כדי לכוון לקהלים רחבים כל כך, מאריוטי ידע שהוא צריך קטלוג שחורג בהרבה מגבולות גיבורי־העל. בכל רגע נתון הוא מחזיק כ־200 זיכיונות לדמויות, אחרי שעד כה חתם על מאות חוזים עם עשרות חברות בידור גדולות, מדיסני ומארוול כמובן דרך אולפני ענק כמו אלה של ג'ורג' לוקאס, ועד חברות ההפקה של "משחקי הכס", "שובר שורות", "Stranger Things", ועם נציגיהם של שלל מוזיקאים (מאמריקאים ועד יפנים) ואפילו פוליטיקאים, למי שרוצה בובה של הילארי קלינטון או דונלד טראמפ. והוא עובד מהר: פאנקו מייצרת את הדמויות הרלבנטיות הרבה לפני שהסדרה או הסרט המדובר עולים.

מאריוטי גם ידע שהבובות שלו צריכות להיות זולות — 10 דולר הוא המחיר הבסיסי זה שנים — מה שמאפשר, כבר בקנייה הראשונה, לרכוש יותר מבובה אחת. והנה, עוד אספן נולד. במקביל, לצד הפנייה לקהלים הרחבים הוא לא שכח את האספנים הכבדים, והחברה מקפידה מראשית הדרך על הפקת מהדורות מוגבלות שמייצרות פיקים בביקוש. אבל חברות כאלה, שפונות לקהל מצומצם, יש הרבה. הכוח של פאנקו, בסופו של דבר, הוא ביצירת קהל חדש של אספנים "קטנים"; מי שקונה בובה אחת בדרך כלל ממשיך לעוד כמה, פה ושם, והמגוון מתחדש כל הזמן. "הם מוציאים 20-10 בובות חדשות בשבוע", מסביר גוילי. "זה מוצר די זול, ולכל אחד יש משהו שהוא אוהב, כך שהם פונים לכל תחום תרבות ולכל טווח הגילים, וזה הקסם שלהם".

איך נראית האהבה שלך בוויניל

לפאנקו יש חושים טובים שמאפשרים לה לחזות אילו יצירות תרבות יעוררו באזז, אבל לפעמים היא מפספסת ומבוששת לזהות להיט, כמו במקרה של סדרת האנימציה הפופולרית למבוגרים "ריק ומורטי". כשזה קורה, הקהל שלה בוחר באמצעים אחרים להשגת הפופים המבוקשים. כך נולד עולם ה־Pop! Custom, בובות פופ ייחודיות בהזמנה אישית. כיום ניתן להזמין בובות כאלה דרך פאנקו עצמה, אבל מי שהצמיחו את התחום הם יצרנים חובבים, שמייצרים ללקוחות דמויות מוכרות בהתאמה אישית, עם תוספות שונות, או דמויות לא מוכרות שהלקוחות מבקשים.

גם בארץ כבר פועלת מעצבת ישראלית שמדי שבוע מקבלת עשרות הזמנות לבובות מלקוחות בכל העולם, באמצעות דף הפייסבוק שלה (Eye Popping customs). אפילו סטטיק ובן אל, למשל, הזמינו דמויות של עצמם. "אבל הרוב לא מזמינים את עצמם, אלא עושים זאת כמתנה למישהו אחר, לימי הולדת או לחתונות, או אפילו מבקשים פופים בדמות חיות המחמד שלהם", אומרת אנה, שגובה תמורת כל בובה מ־400 שקל ומעלה.

בעצם, אנה מייצרת פסלים, פשוט מוויניל. ואולי זה העניין; השם "בובות" עלול להטעות. "זה פחות מיועד לילדים, כי אלה לא בובות דינמיות למשחק ואי אפשר ממש לספר איתן סיפור", אומרת קים אלקלעי (31), מתכנתת מפתח תקווה, שמקפידה לקנות במידה ומסתפקת בינתיים בכ־40 פופים. "הן בעצם פסלים קטנים, ואני חושבת שהעיצוב הנקי שלהן מושך קונים מבוגרים". האוסף שלה, היא מספרת, התחיל משתי בובות שקיבלה ליום ההולדת, "והמשכתי מכוח האינרציה. העיצוב שלהן ייחודי, עם הראש המרובע, וכמעט כל הדמויות עומדות באותה תנוחה, כך שזה מגניב שהם מלבישים את אותו שטאנץ על כל ז'אנר. אני מנסה להשיג הרבה דמויות נשיות, כגון מליפיסנט ואנה ואלזה, ודמויות משמעותיות עבורי, וקונה את אותה דמות בכל הוורסיות שבהן מייצרים אותה. תמיד מעניין לחכות ולראות איך הדמויות שאתה אוהב ייראו בתור פופ".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות