אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נאור והטקס בגוש עציון: הביטול חמור מהסירוב צילום: יאיר שגיא

נאור והטקס בגוש עציון: הביטול חמור מהסירוב

ייתכן שערנות נשיאותית גבוהה יותר הייתה מונעת את האישור, הביטול ואת ההשתוללות של הפוליטיקאים שלא החמיצו את ההזדמנות לעשות סיבוב על גבו השחוח של ביהמ"ש העליון

27.09.2017, 17:45 | משה גורלי

בתחילה התקבלה בבית המשפט העליון הזמנה ל"טקס לציון יובל שנים לאיו"ש". הנוסח הזה לא עורר תהיות בליבה של הנשיאה מרים נאור והיא ביקשה מהשופט ניל הנדל לייצג אותה ואת הרשות השופטת בטקס.

כחודש לאחר מכן התקבלה בלשכת נאור ההזמנה המפורטת, ובה נכתב שהאירוע הוא ל"חגיגות היובל לשחרור יהודה, שומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן". הנוסח הזה שינה את דעתה. "מערכת בתי המשפט נמנעת מהשתתפות בכל אירוע שנוי במחלוקת ציבורית, ובפרט כאשר הבמה כולה מסורה לצד אחד", הסבירה הנשיאה.

הביטול נתפס חמור מהסירוב. מותר לתהות מדוע הנוסח הראשוני "טקס לציון יובל שנים לאיו"ש" לא הדליק כבר אז את סירוב מנומס. האם הנשיאה סברה שהבמה תימסר לכל הצדדים, שגם המרכז והשמאל יברכו את איו"ש לכבוד היובל. סביר להניח שלא. אבח סביר יותר להניח שהמשמעות חמקה מתחת לרדאר והיא הזדקקה בנוסח המפורט יותר שכלל את "חגיגות היובל לשחרור...".

ייתכן שערנות נשיאותית גבוהה יותר הייתה מונעת את האישור, הביטול ואת ההשתוללות של הפוליטיקאים שלא החמיצו את ההזדמנות לעשות סיבוב על גבו השחוח של בית המשפט העליון. הנה עוד הוכחה לשמאלנותו של בית המשפט העליון. לא רק שהוא מוריד התנחלויות, הוא גם לא מוכן לחגוג להן יובל.

עוה"ד נשיאת העליון מרים נאור ושרת המשפטים איילת שקד (ארכיון), צילום: מוטי קמחי עוה"ד נשיאת העליון מרים נאור ושרת המשפטים איילת שקד (ארכיון) | צילום: מוטי קמחי עוה"ד נשיאת העליון מרים נאור ושרת המשפטים איילת שקד (ארכיון), צילום: מוטי קמחי

בראש המצעד, כרגיל וכצפוי, שר התיירות יריב לוין. הקיצוני והפרוע מתוקפי בית המשפט העליון. לוין ניצל את מחלוקת האירוע כדי להפריח יוזמה נוספת - קיצור הפז"ם השיפוטי. הצעה שמתקרבת לפנטזיה האמיתית שלו לפזר את בית המשפט העליון הנוכחי ולמנות תחתיו שופטים ציונים-לאומיים.

ההצעה הבאה תהיה לפזר את הוועדה לבחירת שופטים ולהעביר את הבחירה למרכז הליכוד או למליאת הממשלה, תלוי במצב הרוח של לוין או בשאלה האם הצליחו השופטים להרגיז אותו במיוחד באותו היום שבו יציע כיצד ייבחרו השופטים.

לוין הוא סוג של סמן מרחיק לכת שמאפשר לשרת המשפטים איילת שקד להיות המבוגר האחראי והמתון, אבל אסור להתבלבל. לוין משרטט את הגבולות רחוק ככל שניתן, שקד מתקדמת לשם בקצב איטי יותר. ברמה האידיאולוגית, רב המשותף מהשונה בין השניים. אבל שקד היא בהחלט הממלכתית מבין השניים. "פרמת את הממלכתיות" נזפה שקד בנאור. לפני חודשיים האשימה שקד את מערכת שאינה ציונית, היום היא מאשימה אותה שאינה ממלכתית.

ואכן השאלה היא מהו אירוע ממלכתי? האם די בכך הממשלה מחליטה או שהמבחן אינו פורמלי אלא גם מהותי כפי שסבורה נאור. הרי הממשלה יכולה להחליט על יום זיכרון לציון הטבח של ברוך גולדשטיין במערת המכפלה או להפוך את רצח רבין ליום חג. האם די בהחלטה הזו כדי לחייב את הרשות השופטת להשתתף באירוע? התשובה שלילית. ראשית, זהו עוד ביטוי להפרדת הרשויות.

שנית, מותר לרשות השופטת להחליט שהיא מדירה רגליה מאירועים שמבטאים פילוג ושסע בעם. ממשלת נתניהו מייצגת 'ממלכתיות' מכוח בחירתה, אבל לא מכוח בחירותיה שלעתים שנויות במחלוקת. שריה הם ממלכתיים מכוח כהונתם, אבל לא מכוח התנהגותם, ויעידו על כך השרים לוין ורגב.

שופטי העליון השתתפו באירועים כמו אזכרה לרצח השר רחבעם זאבי או איחוד ירושלים, שגם בהם ניתן לזהות בעייתיות, אלא שהפעם החגיגה התרחקה משמעותית מהקונצנזוס. בכך צודקת נאור. וצודק יריב לוין שחושד בה שהיא שמאלנית, כיוון שהיא נשואה לאריה נאור, הז'בוטינסקאי שהיה נאמנו של מנחם בגין. שניים שתהום פעורה בינם לבין הממלכתיות שמייצג לוין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות