אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי 20 שנה של זיהום קרקע: 1,100 דירות ייבנו בתעש בת"א צילום: אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

אחרי 20 שנה של זיהום קרקע: 1,100 דירות ייבנו בתעש בת"א

20% מהדירות בתוכנית החדשה מיועדות להשכרה ארוכת טווח. שיווק הקרקע יחל ב־2018, ובמקביל תוציא העירייה מכרז לטיהור מי התהום

28.09.2017, 06:53 | ענת דניאלי

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב־יפו אישרה לאחרונה הפקדת תוכנית חדשה למתחם תעש השלום, הסמוך לגבול גבעתיים. על פי התוכנית, שמקדמות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ועיריית תל אביב, בשטח בן 58 הדונמים הצמוד לדרך השלום יוקמו 1,097 דירות, 20% מהן (220 דירות) להשכרה ארוכת טווח. קרקע המתחם מוחזקת על ידי המדינה, העירייה, קק"ל ומעט בעלים פרטיים.

קראו עוד בכלכליסט

עוד נקבע בתוכנית כי שטח הדירות להשכרה יהיה קטן, 70-50 מ”ר כולל ממ”ד, שטחי המסחר יהיו בהיקף של 5,340 מ”ר, ושטחי התעסוקה יתפרסו על 4,500 מ”ר. תוכנית קודמת אושרה למתחם ב־2010, ובה עמד מספר הדירות על 848 דירות בלבד, ללא ייעוד להשכרה. שטחי מסחר נעדרו ממנה, ושטחי התעסוקה היו רבים יותר, כ־14,000 מ”ר.

על פי נספח הבינוי של התוכנית, הבנייה במקום צפויה להיות רוויה, החל מבניינים נמוכים של שבע קומות ועד למגדל בן 52 קומות, הממוקם בפינה הצפון־מזרחית של המתחם וצפוי לכלול כ־200 דירות.

עם הפקדת התוכנית תיפתח תקופה בת 60 יום להגשת התנגדויות. להערכת גורמים בענף, המתנגדים יהיו בין היתר דיירי פרויקט מגדלי תל אביב הסמוך, משום שהתוכנית צפויה לחסום את הנוף שממנו הם נהנים כיום לכיוון מזרח.

תעש ת"א, צילום: אוראל כהן תעש ת"א | צילום: אוראל כהן תעש ת"א, צילום: אוראל כהן

בשטח שבו מקודמת התוכנית על ידי האדריכל אבנר ישר ממשרד ישר אדריכלים, פעל בעבר מפעל לייצור רובי סער של התעשייה הצבאית (תעש). המפעל סגר את שעריו ב־1997, ומאז עומד המקום נטוש. אחת הסיבות לאי פיתוחו של השטח הוא זיהום הקרקע החמור שהותיר אחריו המפעל, ואשר התפשט אל מי התהום. עלות טיהור הקרקע והמים צפויה להגיע על פי ההערכות למאות מיליוני שקלים. עם זאת, לדברי רמ"י, לא כל המתחם מזוהם, אלא רק חלק ממנו, ובאזור הנקי, שבו מתוכננת בנייתן של כמה מאות דירות, יתאפשר להתחיל בשיווק הקרקע לקבלנים כבר ב־2018.

השמאי דני טרשנסקי ממשרד קמיל־טרשנסקי־רפאל הביע בפני “כלכליסט” ספק בדבר קידום הבנייה במקום בשנים הקרובות: "השאלה המתבקשת היא מדוע שבע שנים התוכנית לא שווקה, ואם תוספת 20% לדירות בר השגה תהווה תמריץ ראוי לניקוי הקרקע מהזיהום ולשיווקה. העובדה שבמקום תוכנית מאושרת ל־880 דירות משנת 2010, בלי ששווקה הקרקע, מעידה על כדאות כלכלית גבולית בפרויקט לאור העלויות הגבוהות של הטיפול בקרקע".

מפרוטוקול הדיון עולה כי גם הוועדה המקומית עסקה בנושא הזיהום בהרחבה. אלי לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, אמר: "עד שלא נעשה טיפול למים הקרקע תהיה מזוהמת. לכן נוציא בינואר מכרז גדול לניקוי המים. ניקוי המים ייעשה בשני שלבים בעלויות גבוהות מאוד של 150-140 מיליון שקל בכל שלב".

בוועדה נשאל מהנדס העיר תל אביב עודד גבולי מדוע לקדם תוכנית אם יש לטפל בקרקע, והשיב כי אישור התוכנית מגדיל את הסיכוי לפעולות טיהור.

מעיריית תל אביב נמסר: "מתחם תעש השלום הוא בבעלות רשות מקרקעי ישראל, האחראית גם על שיווקו. על השטח חלה תוכנית מאושרת משנת 2010, אולם בימים אלו אושרה תוכנית מעודכנת, ביוזמת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ורמ"י, אשר מציעה שיפור של מאפייני המגורים, המרחב הציבורי ומבני הציבור עם דגש על מרחב ציבורי איכותי. התוכנית גם קובעת הוראות לשימור מבנה תעש ומסדירה פתרונות לטיפול במי התהום באזור".

מרמ”י נמסר: "בהתאם להסכמות בין רשות המים, רמ"י והעירייה, מספר מגרשים הסמוכים לדרך השלום לא דורשים טיהור, וככל שהתוכנית תאושר היא תשווק בשנת 2018 בהיעדר חסמים נוספים".

תגיות

23 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
אני והעובדים באזור נפגענו קשה ביותר רובם מתו בייסורים. 60 יום להגשת התנגדות
לצערי לא סופרים את אלפי הנפגעים שמתו בייסורים באזור מזרח ת"א מזיהום הקרקע ואויר. .כל בניין חדש שנבנה באזור המסוכן מגדיל את כמות הגזים המסרטנים הנפלטים מהשטחים הפתוחים בכל האזור כולל במגרשי המשחקים לילדים. לדוגמה אחד מהמזהמים, ויניל כלוריד שמצוי בקרקע ובמי התהום בכמות גדולה, נקודת רתיחה 17 מעלות צלסיוס הגז המסרטן נפלט מהקרקע ונמצא בבדיקות בכל הבניינים באזור נרחב. מדוע בוטל איסור שימוש במגדלי ת"א עד קומה 11 .(הבניין נבנה ע"י אליעזר פישמן.) למרות הסיכונים והוראות משרד הבריאות כי אין רמות סף לחומרים מסרטנים עיריית ת"א מציגה טבלאות תעסוקתיות שבהם מצג רמות סף גם לויניל כלוריד. העובדים בויניל כלוריד מחויבים בחוק למיגונים קפדניים ביותר לבדיקות דם ואחרות כל 3 חודשים. אני והעובדים באזור נפגענו קשה ביותר רובם מתו בייסורים. השאלות הנשאלות : מדוע לא נערך סקר נפגעים וסיכונים ? מי מפצה את הנפגעים כולל עסקים שנפגעו ? מדוע עיריית ת"א בעלת רוב הקרקעות גורמת ע"י מצג שווא לפגיעה בחיי אדם? מי מטפל במבנים שנפגעו מקורוזיה בברזל הבניינים כולל ביסודות, נושא שלא נבדק ומסכן את המשתמשים.?
מנפגעי האזור המסוכן  |  06.10.17
לכל התגובות