הפצצה שהטיל ביהמ"ש העליון: ניתן להגיש תביעה יצוגית נגד מונופול הגז

בית המשפט העליון הטיל הבוקר (ה') פצצה כשהחליט להחזיר למחוזי את הדיון בתביעה היצוגית על מחירו המופרז של הגז. כמובן, בניגוד לדעתן של הזכייניות, אך גם בניגוד לדעת היועץ המשפטי לממשלה שניסו להלך אימים בטענה שהתערבות במחיר תביא לקריסת מתווה הגז כולו. מצד שני, המשחק לא גמור. החזרת הדיון למחוזי עדיין רחוקה מלהבטיח את קבלתה. שופטי העליון מדגישים את המשקל הרב שיש לסיכומי המחיר של הזכייניות עם רשויות המדינה, שעשויים להקים להן פטור מאחריות נזיקית.

העליון דחה את ערעור זכייניות הגז על החלטתה של השופטת אסתר שטמר מבית משפט מחוזי-מרכז שדחתה את בקשת מונופול הגז למחוק על הסף את הייצוגית להורדת מחיר יחידת החום שמוכר המונופול לחברת החשמל מ־5 דולר ל־2.34 דולר.

מאגר תמר | צילום: יח"צ

את הבקשה לתביעה ייצוגית הגיש צרכן חברת חשמל משה ניזרי ב-2014 באמצעות עוה"ד יצחק יערי וגלעד ברנע. בתביעה שתי טענות מרכזיות. הראשונה - המחיר שחברת החשמל גובה הוא גבוה באופן מופרז ומנוגד לחוק משק החשמל. השנייה, שהשותפויות עוברות לכאורה על חוק ההגבלים העסקיים בכך שהן מנצלות את מעמדן המונופוליסטי לרעה וגובות מחברת החשמל מחיר מופרז על הגז.

חיות מפרידה את המחיר מהמתווה

את פסק הדין המרכזי כתבה הנשיאה המיועדת אסתר חיות בהסכמת השופטים פוגלמן וענת ברון. התביעה מתכתבת עם אישור מתווה הגז בבג"ץ. הזכייניות והיועץ המשפט לממשלה טענו שהמתווה, ובכלל זה המחיר, אושרו בבג"ץ ולכן לא ניתן לתקוף את המחיר בתביעה יצוגית "עוקפת בג"ץ".

"הפלוגתא העולה בענייננו נוגעת לשאלה האם מחיר הגז שנקבע בהסכם שבין המבקשות לחברת החשמל הוא מחיר מופרז המהווה ניצול לרעה של הכוח המונופוליסטי שבידי המבקשות. לא זו השאלה שעמדה לדיון בבג"ץ מתווה הגז, בו נבחנה תקינותו של המתווה כמכלול על פי אמות מידה וכללים של המשפט המנהלי", כתבה חיות ובכך ניתקה את הקשר שעליו התעקשו היועץ המשפטי לממשלה והזכייניות: המחיר הוא חלק מהאיזונים הרבים שקבע המתווה ותנאי מרכזי להגשמתו.

כך הפרידה חיות בפסק דינה את המחיר מהמתווה. היא הסתמכה על המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, שקבע בבג"ץ המתווה שהנושא הכלכלי אינו ליבת ההכרעה בבג"ץ אלא הפן המשפטי בלבד. על בסיס זה קבעה שטמר במחוזי שפסק הדין בבג"ץ המתווה אינו חוסם את האפשרות להגיש תובענה ייצוגית בעילה של גביית מחיר מונופוליסטי מופרז.

מתווה הגז אושר על ידי הממשלה באוגוסט 2015, כשלוש וחצי שנים לאחר חתימת ההסכם בין הזכייניות לחברת החשמל. בפרק המחירים של המתווה נקבע כי "לגבי הסכמים שנחתמו עד למועד החלטת הממשלה יחולו ההסדרים הקבועים בהם לעניין המחירים ושיטת עדכונם". ולכן, כותבת חיות: "משהוציא המתווה מתחולת הוראותיו לעניין המחירים ושיטת עדכונם את ההסכמים שנחתמו עד החלטת הממשלה המאשרת אותו, אין תחולה להוראות אלה שבפרק המחירים על ההסכם בין המבקשות (הזכייניות – מ.ג.) וחברת החשמל. לכן, הוראות אלה אינן רלבנטיות לענייננו והטענות שהעלו המבקשות והיועץ המשפטי לממשלה בנוגע אליהן ולהיקף הפיקוח על המחירים במשק הגז הנוצר מכוחן, אינן צריכות לעניין".

העליון התייחס לטענת הזכייניות והיועץ המשפטי לממשלה כי מדובר ברכיב מרכזי של המתווה וכי אם יחול בו שינוי יקרוס המתווה כולו. בית המשפט המחוזי קבע שהממשלה לא סברה שניתן לחסום הליכים הנוגעים למחיר בלתי הוגן המהווה ניצול לרעה של הכוח המונופוליסטי שבידי הזכייניות. חיות קבעה שפסק הדין בבג"ץ מתווה הגז הזכיר מפורשות את האפשרות לנקוט בהליך ייצוגי הנוגע לניצול לרעה של כוח מונופוליסטי בדרך של גביית מחיר מופרז.

הזכייניות והיועץ המשפטי לממשלה כי האמור שם מכוון לעתיד לבוא ולמחירים שייקבעו לאחר דילול האחזקות במאגר תמר. בית המשפט המחוזי לא שלל לחלוטין את עמדתם זו. חיות: "אני סבורה כי בין אם הדברים כוונו לעתיד לבוא ובין אם לאו, מכל מקום אין בבג"ץ מתווה הגז כל קביעה השוללת את המשך ניהול בקשת האישור בסוגית המחיר הנוגעת להסכם עם חברת החשמל, שכבר הייתה תלויה ועומדת בעת שניתן פסק הדין בבג"ץ".

ההסכם של הזכייניות עם חברת החשמל נבחן על ידי רשות החשמל שהחליטה להכיר בעלויות רכישת הגז שנקבעו בו. כמו כן נבחן ההסכם על ידי רשות ההגבלים העסקיים שהעניקה לצדדים פטור מהסדר כובל ביחס אליו וממשלת ישראל אישרה אותו אף היא. שלושת האישורים, שניתנו כשלושה חודשים לאחר שנחתם ההסכם, היוו תנאי לכניסתו לתוקף. לכן, קובעת חיות, שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי "כל אישורי המאסדרים שה(מבקשות) טוענות להם ניתנו בשלב מאוחר בהרבה להסכם...וכי "קשה לטעון כי מראש סברו בעלי החוזה כי קיימת הרשאה חוקית למחיר". לכן, קובעת חיות שעל המחוזי לבחוו במסגרת הדיון באישור היצוגית את השאלה האם, כטענת הזכייניות והיועץ המשפטי לממשלה, עומדת לזכייניות הגנת הפטור מכוח אישורים אלה בהינתן העובדה כי מדובר באישורים שהיוו, כאמור, תנאי לכניסתו של ההסכם לתוקף וכן בהינתן העובדה כי המחיר שאותו תוקפת בקשת האישור נקבע באותו הסכם.

משותפות תמר נמסר בתגובה, "החלטת בית המשפט העליון לאפשר דיון בלבד בעצם הבקשה לתובענה ייצוגית כנגד שותפות תמר אינה משנה את ביטחוננו המוחלט בכך שמדובר בבקשת סרק שדינה להידחות על הסף. הטענות המופיעות בבקשה מופרכות מיסודן, אינן עולות בקנה אחד עם העובדות ומנותקות לחלוטין מהפרקטיקות הנהוגות בעולם לקביעת מחירים ועריכת חוזים של גז טבעי".

עורכי הדין יצחק יערי ממשרד חן, יערי רוזן-עוזר ושות', ועו'ד גלעד ברנע, אשר מייצגים את התובע הייצוגי משה נזרי, מסרו: "אנחנו מברכים על החלטתו של בית המשפט העליון. מדובר בהחלטה אשר מסירה את אחד המכשולים המשפטיים המהותיים בדרך לפיצוי ציבור צרכני חברת החשמל בישראל. בנוסף לבית המשפט המחוזי, גם בית המשפט העליון דחה את ניסיונו של מונופול תמר ושל היועץ המשפטי לממשלה למנוע דיון מעמיק ויסודי בשאלת ההוגנות של מחירי הגז הטבעי שגובות שותפות תמר. בית המשפט הבהיר כי אין באישורו של מתווה הגז כדי לשלול את עילת התביעה של ציבור הצרכנים וכי פסק הדין בעניין מתווה הגז לא היווה בשום אופן תעודת הכשר למחיר. בית המשפט הורה כי שאלת הוגנות המחיר תיבחן לעומקה ואנו משוכנעים כי בסופו של ההליך המשפטי ימצא כי מונופול תמר מנצל את כוחו המונופוליסטי לגביית מחיר מופרז ביותר בגין הגז הטבעי השייך לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל".