אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דונלד טראמפ: מצויץ מהאצבע צילום: Alabama Today

דונלד טראמפ: מצויץ מהאצבע

נטייתו של נשיא ארה"ב למחוק ציוצים שהביכו אותו מאתגרת את היכולת לבדוק את העובדות. המחיקות הללו אולי לא עוברות על חוקי טוויטר - אך בהחלט מנוגדות לחוקת ארצות הברית עצמה

30.09.2017, 20:05 | הגר רבט
1. מחיקה מגונה. לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יש הרגל מגונה למחוק ציוצים שפרסם בטוויטר, לעתים בגלל שגיאות כתיב, לעתים בלי שום סיבה נראית לעין. השבוע מחק טראמפ ציוצים שתמכו במועמד בבחירות מקדימות, לאחר שהמועמד הפסיד בהן. שלושה ציוצים שהעלה טראמפ והביעו תמיכה בלות'ר סטראנג' בהתמודדותו על ייצוג הרפובליקנים בבחירות הקרובות לסנאט נמחקו מחשבונו הפרטי של הנשיא כאילו לא היו מעולם.

מוחק את האמת, עובר על החוק, צילום: Alabama Today מוחק את האמת, עובר על החוק | צילום: Alabama Today מוחק את האמת, עובר על החוק, צילום: Alabama Today

2. איומים מקוונים. אין זו הפעם הראשונה (ולבטח לא האחרונה) שטראמפ מבצע שימוש שנוי במחלוקת בחשבון הטוויטר שלו. רק בשבוע שעבר השתמש בפלטפורמת המסרים כדי לאיים על צפון קוריאה במלחמה, וגרר את טוויטר להודות כי בכך הפר את חוקי השימוש שלה, האוסרים שימוש בה לצורך ביצוע איומים אלימים. טראמפ, אם תהיתם, לא נענש על כך.

3. חמיקה מהחוק. מחיקת ציוצים אינה מהווה הפרה של חוקי השימוש טוויטר, אבל במקרה של טראמפ היא מפרה דווקא את חוקי ארה"ב. חוק מ-1978 קובע שיש לשמור את כל הרשומות הנשיאותיות כדי לשחררן לציבור לאחר סיום הכהונה. מאחר שטראמפ רתם את טוויטר ככלי תקשורת מרכזי שמשמש להשתלחות בעיתונאים, סינגור על בנו מפני אישומים פליליים ומסרים מדיניים, הציוצים שלו מהווים רשומה נשיאותית ברורה. מחיקתם, אם כך, מהווה תקדים היסטורי.

4. ארכיון מבוכה. בטוויטר מודעים לבעייתיות שבמחיקת ציוצים של מנהיגים ופוליטיקאים, ומשתפים פעולה עם פרויקטים עצמאיים דוגמת Politwoops, שמשמשים מעין ארכיון לציוצים שפוליטיקאים בחרו להסיר בדיעבד. בנוסף, מאז בחירתו של טראמפ לנשיאות פועלים ברחבי האינטרנט כמה אתרים שמתמקדים ספציפית בציוצים הנעלמים שלו.

5. חקר האמת. מנגנוני ההגנה הללו מספקים מענה לאזרחים או עיתונאים שרוצים לנבור במבוכות העבר של טראמפ, אבל מדגישים שוב את בעיית החדשות המזויפות והעובדות האלטרנטיביות. העובדות אולי נתונות לפרשנות, אבל כדי לפרש אותן צריך קודם כל גישה אליהן. השאלה היא לא מה יקרה אם הערבים ינהרו לקלפיות באוטובוסים, אלא האם האוטובוסים הללו בכלל קיימים.

תגיות