ה־OECD קוטל את מתווה קצבאות הנכות: "העלאת הקצבאות תסכן את הצמיחה בתעסוקת נכים"

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה־OECD) התריע בפני משרדי הממשלה על הסכנות הכרוכות במתווה לשיפור תנאי הנכים שהציג ביולי האחרון ראש הממשלה בנימין נתניהו - כך נודע ל"כלכליסט".

על אף הביקורת של הארגון, בערב יום הכיפורים נפתח אותו מתווה, והוסכם בין יו"ר הקואליציה דוד ביטן, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון על הרחבת תקצוב המהלך מ־4 מיליארד שקל ל־4.2 מיליארד שקל לאורך ארבע שנים; ועל הרחבת הקצבה המקסימלית מ־4,000 שקל בחודש ל־4,500 שקל בחודש.

נציגי הנכים, אבי ניסנקורן, אילן גילאון, אבי שמחון ודוד ביטן לאחר חתימת ההסכם להעלאת הקצבאות | באדיבות דוברות ההסתדרות

על פי טיוטת חוות הדעת, שזכתה לשם "רפורמה במערכת קצבאות הנכות בישראל: הערכה ראשונית של ה־OECD", העלאה משמעותית מדי בקצבאות הנכים "כרוכה בהכרח בסיכונים פיסקאליים ובהשלכות על שוק העבודה".

במתווה המשופר שהושג בשבוע שעבר, קצבת הנכים עלתה בשיעור של עד 72.1% במקרה של נכים קשים. "שיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות גדלו בישראל ב־15 השנים האחרונות, בניגוד לרוב מדינות ה־OECD האחרות", נכתב. "הרפורמה המוצעת מסכנת התפתחות חיובית זו".

הסיכון שבהצמדה

דו"ח ארגון ה־OECD מדגיש שלושה כללים להעלאת קצבאות - ככל שהקצבה יורדת, כך גם יורד שיעור מקבלי הקצבה; ככל שקל יותר לקבל את הקצבה, כך שיעור מקבלי הקצבה גבוה יותר; וככל שקצבת הנכות נדיבה יותר לעומת קצבאות אחרות כגון אבטלה או מחלה, כך שיעור מקבלי הקצבה גבוה יותר.

עוד לפי הארגון, הצמיחה הדרמטית בקצבה כפי שנקבע במתווה - כמו גם מנגנון ההצמדה לשכר הממוצע וזאת להבדיל מקצבאות אחרות הצמודות למדד המחירים לצרכן — תגרום לישראלים רבים לדרוש את הקצבה ובכך "העלות התקציבית של המתווה תהיה גבוהה מהצפוי". כלכלני ה־OECD מודאגים במיוחד מהפער בין קצבת האבטלה לבין קצבת הנכות, ורומזים כי המתווה ייצור "תמריץ חזק" עבור אלו שמתקיימים מקצבאות ביטוח לאומי, או אלו שמיצו את זכויותיהם כמובטלים, לדרוש קצבת נכות.

כלכלני הארגון מתריעים מפני החרפת מגמה זו באמצעות הצמדת הקצבה לשכר מינימום או לשכר הממוצע במשק. הם מסבירים כי הצמדה שכזאת והשארת שאר הקצבאות צמודות למדד המחירים לצרכן יחריפו את מגמת דרישת הקצבה, זאת לאור התרחבות הפער בין קצבת נכות לקצבאות קיום אחרות.

עם זאת, בחוות הדעת נכתב כי אם הממשלה מחליטה על שינוי ההצמדה - עדיף לה להצמידה לשכר הממוצע במשק ולא לשכר המינימום. במתווה הקודם שהוצע הקצבה הוצמדה לשכר המינימום, אך במתווה המתוקן היא הוצמדה לשכר הממוצע במשק.

בלימת ההתפתחות

כלכלני הארגון מציינים בחוות הדעת כי הקצבה הממוצעת בישראל עומדת כיום על כ־27% מהשכר הממוצע במשק, נמוך משמעותית מהממוצע במדינות בארגון, העומד על כ־40%. "יש מקום להעלאת הקצבה", נכתב שם, "אך יש להתייחס להיקף ההגדלה ולעלותה הכוללת".

לפי הארגון, התוספת לשיפור תנאי הנכים צריכה לשים במוקד את עידוד התעסוקה - אחרת היא עלולה להביא ל"ירידה בשיעורי התעסוקה והשתתפות בשוק העבודה בקרב נכים ובכך לפגוע באינטגרציה שלהם בחברה". בתוכנית המשופרת, רק 75 מיליון שקל מוקצים לעידוד תעסוקה, והם כ־1.79% מכלל התוכנית.

עוד קובעים כלכלני הארגון כי האסטרטגיה של הממשלה "התמקדה ברובה" בהעלאת הקצבאות, דבר שלדבריהם "מוצדק באופן חלקי". הם מסבירים זאת בכך שאף שהקצבאות נמוכות יחסית, סך התקציב המוקצה לאוכלוסיית הנכים גבוה במדינות אחרות, זאת בשל שירותים שונים שמספקת הממשלה.

כלכלני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ממליצים בסוף הדו"ח לבצע "אומדן מפורט" של כל צעד וצעד של המתווה, ומציינים כי הוא חייב לעבור "הערכה קפדנית" על כלל השלכותיו התקציביות והתעסוקתיות. אמדן זה לא נעשה, גם לפני ניסוח המתווה המעודכן.

עוד הם מתריעים כי העלאת קצבאות הנכות בלבד - ללא פעולות משלימות כגון רפורמה עמוקה ומקיפה במבחני כושר ההשתכרות של ביטוח לאומי - "איננה מדיניות טובה" או כזאת ש"מניבה את הפירות הרצויים".