גבר הולך לאיבוד: הקילרז מנסים לנפץ את בלוף האגו הגברי

הקילרז חזרו ביוני עם סינגל חדש ורקיד בשם "The Man", שמשלב רוק עם Fאנק סבנטיזי וקלידי אייטיז, ומזכיר את האלבום האחרון של ארקייד פייר. מנהיג הלהקה ברנדון פלאוורס מפרק בו את מיתוס הזכר־אלפא בתרבות האמריקאית בלהיט דיסקו עם סמפול של קול אנד דה גנג וקליפ שמזכיר את רובי וויליאמס (במובן הטוב של המילה), שבו הוא מגלם גרסאות שונות של גבר־גבר. הקילרז צוחקים על תחושת ה"אנחנו בלתי מנוצחים" שהיתה להם כשהיו צעירים, ולדברי פלאוורס, השיר הוא אנטיתזה לשירים רכים ומהורהרים יותר באלבום החדש, כמו "Rut" ו"Some Kind of Love".

עם צאת אלבומם החמישי, "Wonderful Wonderful" (הליקון), הפכו הקילרז ללהקה הבינלאומית הראשונה שהצעידה את חמשת אלבומיה הראשונים למקום הראשון במצעד הבריטי. יסלח לי פלאוורס, שתמיד היו לו אספירציות גבוהות מזה, אבל אני שומעת את "The Man" בלופ כבר יומיים, וממש אין לי כוח לשירים הרכים והמהורהרים יותר.

הקילרז. כוונות טובות, תוצאה מעייפת | צילום: Anton Corbijn

עברו ימי השיא של הקילרז. פלאוורס חווה ימים קשים - שניים מחברי הלהקה פרשו מסיבובי הופעות, אשתו סובלת מהפרעה פוסט־טראומטית והוא פנה לבונו שיעזור לו כשנתקל במחסום כתיבה. כדי להתמודד החליט להיחשף באלבום האישי ביותר של הקילרז עד כה. הדוגמה הקיצונית ביותר היא "Some Kind of Love" החולמני, שמשתמש בסמפול של מלך האמביינט בריאן אינו. פלאוורס כתב את השיר כדי לעודד את רוחה של אשתו, וילדיהם שרים לה "אנחנו צריכים אותך בבית". אי אפשר שלא להזיל דמעה, ומנגד, זו מניפולציה רגשית זולה. מה גם שהטקסטים הדביקים של פלאוורס לא מגובים מספיק מבחינה מוזיקלית. הקילרז משתדלים כל כך לכתוב המנונות אבל חצי מהזמן הם על פול גז בניוטרל: פזמונים ענקיים, קלידים מרקיעים, אגרופים מונפים באוויר וקולו של פלאוורס עולה ועולה ולא מגיע לשום מקום. אופס, מרוב פאתוס הוא שכח לכתוב שיר.

עטיפת האלבום של הקילרז | צילום: Anton Corbijn

"Run for Cover", שבו הוא מאיץ באשה מוכה לברוח מבעלה, שהוא גם מפורסם ומצליח נוסף לכל, הוא שיר טוב אף שהחזרה לשילוב בין רוק כל־אמריקאי סטייל ברוס ספרינגסטין לבין ניו וייב ופוסט פאנק, כמו שעשו הקילרז באלבומם השני "Sam’s Town", מרגיש כמו דז'ה וו.

ברנדון פלאוורס ניסה ליצור כאן אלבום מגוון, שנע מלהיטים דאנסיים לבלדות נוגות. הוא רצה ליצור אלבום עמוק ומלא משמעות, שבו הוא מעמיד זה מול זה את בלוף האגו הגברי, הנמדד בכסף והצלחה, אל מול הרצון להיות גבר אמיתי, מלא אמפתיה ואהבה, לאשה ולילדים. הכוונות טובות, אבל התוצאה מעייפת.