אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ספסרי החלומות: למה כל כך יקר לראות את מסי וביונסה מקרוב צילום: איי אף פי, שאטרסטוק

ספסרי החלומות: למה כל כך יקר לראות את מסי וביונסה מקרוב

שוק הכרטיסים מיד שנייה לאירועים מגלגל 8 מיליארד דולר בשנה. עד 2020 הוא צפוי להכפיל את עצמו « זה אומר שבפעם הבאה שתרצו לראות הופעה של U2 או משחק של ברצלונה תצטרכו לשלם פי שניים ופי שלושה מהמחיר המקורי. הצצה לאחורי הקלעים של תעשיית הכרטיסים, גוזרי הקופונים, האינטרסים והטריקים - וגם אתר אחד שהולך נגד הזרם

04.10.2017, 06:45 | קרן-אור גרינברג ואוריאל דסקל

G הוא בחור אנגלי ממוצא הודי. אף אחד לא יודע לבטא את שמו המלא ולכן קוראים לו פשוט G. הוא גדול מימדים וחייכן מאוד. אבל מה שבאמת חשוב לדעת על G זה שיש לו לפחות ארבעה מנויים למשחקים של קבוצת הכדורגל הלונדונית ארסנל. הוא רכש כל אחד בכ־1,000 ליש"ט ומדי שבוע הוא מוכר כרטיסים למשחק בעלות של כ־100 ליש"ט לכרטיס. בהתחשב בכך שיש כ־25 משחקים של ארסנל באצטדיון הביתי שלה בכל עונה, G מסיים את העונה ברווח של 6,000 ליש"ט.

"אנשים שולחים אליי אנשים" הוא אומר. כשבאים לאסוף מ־G את הכרטיסים, פוגשים אותו במקום ציבורי. אם שוטרים עוברים באזור, הוא מסתתר ומבקש להחביא את הכרטיסים. "אם שואלים אותך מי אתה תגיד שאתה ג'ון בלאק", הוא מדריך. "אחרי המשחק תשאיר את הכרטיס בקבלה בתוך מעטפה".

G הוא אחד מספסרים רבים שפועלים בתחום המאוד אפור של כרטיסים מיד שנייה. תחום שעל פי הערכות יגלגל השנה כ־8 מיליארד דולר ואחראי לכך שכ־20% ממיליוני האנשים שנוהרים למגרשי הכדורגל מדי שבוע באירופה הם תיירים או צופים חד־פעמיים.

 , צילום: רויטרס צילום: רויטרס  , צילום: רויטרס

לארסנל יש רשימת המתנה של 60 אלף איש שמעוניינים במנוי. G השיג את המנויים שלו בעזרת חברים. הרווח שהוא עושה עשוי להכעיס, אבל G הוא בסך הכל שחקן בודד שפועל בשוק שכולל לא מעט חברות גדולות, שמרוויחות הון ממכירת כרטיסים יד שנייה. את הרווח שלהן הן עושות מאנשים שמוכנים לשלם כמעט כל מחיר כדי להגשים חלום ולעבור חוויה של פעם בחיים.

כמה שווה החלום? התשובה לכך תלויה בפופולריות שלו, במספר הידיים שהוא עובר עד שהוא מגיע ליעדו ובמידת החמדנות של ספסרי החלומות.

הסיפור של נשיא קבוצת הכדורגל יובנטוס אנדראה אניילי ממחיש עד כמה התחום רווחי וכמה גבוה בשרשרת המזון הוא מגיע. התאחדות הכדורגל האיטלקית השעתה החודש את אניילי מעיסוק בכדורגל למשך שנה, לאחר שנמצא אשם במכירה לא חוקית של כרטיסים. לפי ההתאחדות, המכירה מעודדת ספסרות בכרטיסים. אניילי אישר את הטענות נגדו. הוא הודה כי נפגש עם רוקו דומינלו, אחד ממנהיגי קבוצת האוהדים של הקבוצה, שלו קשרים לארגון הפשע נגראנטה. דומינלו נשלח לכלא לשמונה שנים באשמת בספסרות. אניילי טען שהפגישות היו מקריות, במסגרת מסיבות שאליהן שניהם הוזמנו.

אביו של דומינלו מרצה עונש מאסר של 12 שנה על עבירות ספסרות. הסיפור של שניהם הוא חלק מרומן ארוך שנים של יובנטוס עם ארגוני פשע: הארגון מקבל כרטיסים לספסר בהם ובתמורה נותן שקט ביציעים. המקרה של יובנטוס קיצוני, אך מי שעוסק בתחום יודע שיש בו פעילות כשרה וכשרה פחות.

 , צילום: איי פי צילום: איי פי  , צילום: איי פי

מועדון הכדורגל האנגלי צ'לסי, אחד ממועדוני הכדורגל החשובים באנגליה ומהאהובים ביותר על הציבור בישראל, פרסם בינואר השנה הודעת אזהרה חריגה לאוהדיו. בהודעה, הזהיר הארגון מפני רכישת כרטיסים במחירים שונים מאלה שנקובים בכרטיסים וכן מפני רכישת כרטיסים ממשווקים שאינם מורשים. "מי שירכוש כרטיסים מספסרים או מסוכנות כרטיסים מקוונת שאינה רשמית יסולק מתחומי האצטדיון", נכתב בהודעה, שבה פורטו שמות המשווקים לא־רשמיים - חלקם ישראלים. בין הסוכניות הישראליות שהופיעו ברשימה: וואלה טורס, טיקטים, טיקטספורט, טיקטיק, פניטיקט ושורה1.

כפי שניתן להבין מהודעת צ'לסי, תחום מכירת כרטיסים מיד שנייה לאירועי ספורט אינו מוסדר כמו תחומים אחרים בתעשיית הספורט, אבל ככל שיותר חברות מצטרפות לשוק הזה, כך גובר הצורך ברגולציה.

לפי הערכות, 25%־35% מהכנסות תעשיית הספורט הגלובלית, שמגלגלת כטריליון דולר בשנה, מגיעות מכרטיסים. לפי בדיקה של פירמת ראיית החשבון PwC, בארה"ב ובצפון אמריקה גלגל ב־2016 תחום הכרטיסים למשחקים 18.6 מיליארד דולר - יותר מההכנסות מחסויות שהסתכמו ב־16.1 מיליארד דולר ואפילו טיפה יותר מההכנסות ממכירת זכויות שידור, שהניבו 18.4 מיליארד דולר.

סכומי העתק האלה, כאמור, משכו אליהם כמה חברות גדולות, כאשר הבולטות ביניהן הן Seatwave, StubHub, GetMeIn ו־ViaGoGo (ראו מסגרת). הפעילות שלהן מסייעת למי שמוכן לשלם ביוקר עבור הכרטיס הנחשק, אבל על הדרך היא מעלה את מחירי הכרטיסים לכלל האוהדים.

 , צילום: רויטרס צילום: רויטרס  , צילום: רויטרס

לפי האוהדים שמשלמים את הסכומים הגבוהים, לא רק חברות אלו נושאות באחריות אלא גם מועדוני הספורט. לטענתם, המועדונים מקשים על תיירים לרכוש כרטיסים באופן ישיר מהמועדונים, שכן רבים מהם מגבילים את המכירה לבעלי מנוי או לחברי הקהילה הקרובה אליהם.

כך, נוצר מצב שבו הדרך היחידה להשיג כרטיס היא דרך סוכנויות שרוכשות כרטיסים ממנויים או שרוכשות בעצמן את המנוי. לעתים קרובות, הסוכנויות צריכות למכור רק כמה כרטיסים בודדים כדי להחזיר את העלות.

"ספסרים, אתם טפילים"

בדומה לספורט, גם בתעשיית המוזיקה תופעת הכרטיסים מיד שנייה מהווה בעיה קשה. פעמים רבות, חברות שמפעילות בוטים שפועלים במהירות שיא משיגות את רוב הכרטיסים להופעות גדולות. הרכישה המסיבית הזאת מעלה את מחירי הכרטיסים הרבה מעבר למחיר שבו נמכר על ידי סוכנויות הכרטיסים הרשמיות.

 , צילום: רויטרס צילום: רויטרס  , צילום: רויטרס

מי שהציף את הבעיה הזאת היא להקת LCD סאונדסיסטם. ב־2011 הלהקה הודיעה שתופיע בפעם האחרונה לפני שהיא מתפרקת. הכרטיסים להופעת הפרידה, שהתקיימה במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, נגמרו תוך כמה שעות ואז החלו להימכר מחדש במחירים גבוהים פי 10 עד פי 30 מהמחיר המקורי.

"1,500 דולר על כרטיס אחד?! לכו להזדיין ספסרים. אתם טפילים. אנחנו שונאים אתכם", צייץ סולן הלהקה ג'יימס מרפי בטוויטר. בתגובה, הלהקה הודיעה על חמש הופעות נוספות שיתקיימו במקומות קטנים יותר ממדיסון סקוור גארדן. אל ההופעות, הם הודיעו, ניתן יהיה להיכנס רק בהצגת כרטיס, תעודת הזהות של הרוכש וכרטיס האשראי שעמו רכש את הכרטיסים.

הופעות הן עסק פורח במיוחד בימים אלו. במחצית הראשונה של 2017 הגיעו ההכנסות ממכירת כרטיסים ל–50 סבבי ההופעות הגדולים בעולם לכ–2 מיליארד דולר — עלייה של 34% לעומת התקופה המקבילה ב–2016. בהתאם, גם תעשיית הכרטיסים מיד שנייה להופעות נמצאת בפריחה.

 , צילום: רויטרס צילום: רויטרס  , צילום: רויטרס

הסיכון של הסוכנויות

"יש הבדל בין רכישת כרטיסים מסוכנות עם גב כלכלי, רישיונות והסכמים עם מועדונים לבין רכישת כרטיס מספסר או מחברה לא מורשה", אמר עדו ווג, סמנכ"ל סוכנות התיירות איסתא ספורט. "יש אנשים שקונים כרטיסים ברשת או מספסר ופשוט לא מקבלים אותם ואז אין להם עם מי לדבר. יש פעמים שמישהו רוכש כרטיס מגורם לא רשמי ואז הוא מסתכן שסדרן יעיף אותו מהמגרש. המועדון בעל הזכויות אומר שהוא מוכר מנוי שנתי לאוהדים ושמי שמגיע מהעולם יקנה מזכיינים רשמיים. ישראלים יודעים להסתדר וקונים באלטרנטיבה. רוב הפעמים זה בסדר, מדי פעם זה לא בסדר".

לדברי ווג, הסוכנויות הרשמיות נדרשות לקנות כמות כרטיסים מראש מהמועדון, והדבר עלול להוות סיכון עבורן. "אני חתום על הסכם עם צ'לסי, נגיד, ואני קונה מספר מקומות קבוע באצטדיון. אבל אם צ'לסי בעונה מפסידה ואף ישראלי לא רוצה ללכת למשחקים שלה אז אכלתי אותה כי יש לי כרטיסים לכל השנה והביקוש לא גדול".

בתחום הזה יש הבדל בין מדינה למדינה. באיטליה מסובך יותר לרכוש כרטיס, למרות שהליגה פחות פופולרית בהשוואה לאנגליה למשל. הסיבה לכך היא שניתן להיכנס למשחק רק עם כרטיס שמי ועל מנת לרכוש כרטיס כזה יש לשלוח צילום דרכון. בספרד, לעומת זאת, בדרך כלל קונים מראש ומתחייבים למועדון. היחד של הספרדים אל שוק הכרטיסים המשני יותר נינוח מזה של האיטלקים, אבל מי שרוכש כרטיס מיד שנייה עדיין נדרש להתחזות לבעל המנוי.

"יש הרבה חוסר ודאות בעסק שלנו והעמלות והמחירים הגבוהים הם תוצאה של זה", אמר ווג. "אתה יכול לרכוש בתחילת העונה כרטיס לאפריל אבל ברגע האמת לא יהיה לך למי למכור אותו. יש לי אלף דוגמאות לכרטיסים שמכרתי בפחות ממחיר עלות, כי בבוקר המשחק נשארו 14 כרטיסים שלא נמכרו אז מכרתי ב־90 אפילו שקניתי ב־100. היה קלאסיקו שנמכר רשמית ב־200. אני שילמתי 750 ומכרתי ב־850. זה הגיוני להרוויח 100 יורו על כרטיס כשיש לי סיכון מטורף שפתאום המשחק לא פופולרי ואפסיד מאות".

עוד לדברי ווג, "אף אחד לא עושה בוננזות בעסק הזה, עובדים על מחזורים מאוד גדולים ומתפללים שעשית הכל נכון ושיש לך מזל. לדוגמה, אחנו קונים מראש משחקים של ליגת האלופות - משחק אחד בבית ומשחק אחד בחוץ. קניתי את השמינית ויצא שברצלונה משחקת את המשחק הראשון בחוץ ואת המשחק השני בבית. אני חייב לקנות אותם מראש. ואז אני מגיע למצב שברצלונה ניצחה 0־5 בחוץ ואף אחד לא רוצה לנסוע למשחק בבית. מה אתה עושה? איזו קבוצה תנצח את ברצלונה 0־5 בבית? אנחנו לוקחים סיכון כלכלי מאוד גדול הרבה מאוד פעמים".

יוסי אלפסי, מנכ"ל חברת LiveTickets הפועלת בעיקר בשוק המשני, מוסיף: "אני יכול להשיג כרטיס לכמעט כל אירוע. אני משיג כרטיסים להופעות דרך האמן ובמשחקי כדורגל אנו פועלים מול ספקים רשמיים. בחלק מהם אנחנו עובדים מול ספקים לא־רשמיים שעובדים מול מנויים של הקבוצה, כי אין דרך אחרת".

למה לא לפעול בשוק הראשוני?

"בשוק הראשוני, בהופעת מוזיקה למשל, המפיץ של האירוע מתחבר ישר עם אתר כרטיסים רשמי כמו טיקטמאסטר או איוונטים ואז נוצר מונופול", אמר אלפסי. "החברות האלה מחזיקות בבעלות על חלק מהאולמות והמפיקים לרוב נותנים להם בלעדיות למכור את הכרטיסים. אם הם מוכרים 20 אלף כרטיסים להופעה וכל הכרטיסים נגמרו, אז אנשים פונים לשוק המשני כי הם רוצים להגיע להופעה ולא הספיקו לקנות כרטיס בזמן. פעמים רבות פשוט אין כרטיסים בשוק הראשוני. למשל, הכרטיסים הרשמיים לסיבוב ההופעות של ברוס ספרינגסטין באוקטובר ונובמבר אזלו תוך 2 דקות. ככה יוצא שכרטיס שעלה בהתחלה 270 דולר נמכר בשוק המשני ב־1,500 דולר או יותר".

 , צילום: איי פי צילום: איי פי  , צילום: איי פי

"זה כמו לזכות בלוטו"

לדברי אלפסי, המצב הזה נוצר מתוך צורך לנהל סיכונים. "המועדונים והאמנים לא רוצים להתעסק עם סוכנויות בכל העולם", אמר. "בדרך כלל, הסוכנויות הגדולות מגיעות להופעה ורוכשות 20 אלף כרטיסים בהרבה מאוד כסף ואז קובעות מחיר לכרטיס. זה חלק מכשל השוק, כי הם יצרו מונופול והם קובעים את המחירים, את מדיניות ביטולים, מי ייכנס ומי לא, איזה אמן יצליח ואיזה לא, אילו אולמות יצליחו ואילו יקרסו כלכלית".

אז אם אנשים יוותרו על הופעות שנמכרות במחירים מופקעים הבעיה תיפתר?

"אבל אם זה חלום חיי? הכרטיסים ל־U2, למשל, נמכרו בארבע דקות. אני יודע איך להשיג כרטיס, אבל מה יעשה בן אדם שלא יודע וזה חלום חייו? יותר מ־7 מיליון איש נרשמו להגרלה של פחות מ־40 אלף מקומות בגמר ליגת האלופות. להשיג כרטיס זה כמו לזכות בלוטו. אנשים יהיו מוכנים לשלם סכומים גדולים כי זה להגשים חלום".

בסופו של דבר, הבסיס של העסק כולו הוא חלומות. הופעה של אמן אהוב יכולה להיות עניין של פעם בחיים וגם הגעה למשחק כדורגל בחו"ל אינה עניין יום־יומי. בהתאם, אנשים מוכנים לשלם סכומים גבוהים במיוחד והמתווכים חיים ברווח הזה בין החלום למציאות - ומרוויחים בו המון כסף.

ואולם, גם בשוק הכרטיסים הראשוני יש הרבה כסף. החברה הגדולה ביותר בעולם בתחום היא הענקית טיקטמאסטר, שנסחרת לפי שווי של 8.8 מיליארד דולר ורשמה בשנה שעברה הכנסות של 8.3 מיליארד דולר.

לדברי מנכ"ל טיקטמאסטר ישראל אמיר קיש, "האתגר הגדול העומד בפני חברות כרטיסים רשמיות כיום הוא תופעת הספסרות והמכירה המשנית. במקרים רבים מאוד מרבית הכסף של לקוח שרכש בערוצים לא רשמיים לא מגיע להפקת המופע או לאמן אלא לספסר או כמה ספסרים שגרפו את הרווחים בדרך", אמר. "טיקטמאסטר משקיעה משאבים רבים כדי להילחם בתופעה ולאפשר לכמה שיותר מעריצים לצפות בהופעות במחירים הוגנים. באחרונה השקנו מערכת שתאפשר קנייה ראשונית למעריצים שיזוהו על ידי המערכת. המערכת מזהה את הרוכש כאדם אמיתי - ולא כספסר או בוט - ומנפיקה לו כרטיס עם שמו האישי. בנוסף, טיקטמאסטר מתפעלת שוק משני לרוכשי כרטיסים שנבדקים ומאושרים על ידינו ובכך מסייעת למנוע מקרים של רכישה של כרטיסים מזויפים. המערכת הגיעה ל־90% הצלחה בחסימת בוטים של ספסרים".

מה חוקי ומה לא

בניסיון להתמודד עם הספסרות, חוק העונשין הישראלי מגדיר את העיסוק במכירת כרטיסים במחיר גבוה מהמחיר הנקוב כעבירה פלילית. עצם ההגדרה לכשעצמה נותרה עמומה, שכן חברות שמגלגלות את תוספת המחיר לעמלה לא עוברות על הדין, משום שהוא לא מגביל זאת. כשהנפגע העיקרי מהפרשי העמלות הוא הציבור, ככל שהעניין מובא לסדר היום הממשלתי, כך מושגים פתרונות חוקתיים. סוגיית העמלות על מכירת כרטיסי קולנוע באינטרנט בישראל הובילה את הרגולטור לייצר הגבלות הנושא.

 , צילום: רויטרס צילום: רויטרס  , צילום: רויטרס

לדברי עו"ד ניר ענבר, מומחה לדיני ספורט בינלאומיים, באוסטרליה הפך המאבק בספסרות לעניין עקרוני. "המועצה לצרכנות ותחרות האוסטרלית הגישה תלונה בבית המשפט הפדרלי נגד ViaGoGo באשמה שהעמלות שייצרו במערכת שלהם אינן חוקיות ויש בהן כדי פגיעה והטעיה של הצרכנים", אמר ענבר. "בעקבות דיון ציבורי נרחב החליטו הרשויות להידרש לעניין כעניין עקרוני ולקבוע אם העמלות לגיטימיות או שהן בבחינת ספסרות. יש מקרים שבהם הדברים מאוד ברורים".

לדברי ענבר, הרגולטור במדינת קווינסלנד באוסטרליה תחם עמלה בגובה של עד 10% ממחיר הכרטיסים הנקוב כחוקית. לעומת זאת, לדבריו, בישראל החוק לא מגדיר זאת ולכן נדרש בין היתר רענון ברמת היחס למוכרי כרטיסים יד שנייה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

סוכן להקת LCD Soundsystem ג סוכן להקת LCD Soundsystem ג'יימס מרפי. הציף את בעיית הספסרות | צילום: יח"צ סוכן להקת LCD Soundsystem ג

"סוגיית מכירת כרטיסים יד שנייה דורשת התייחסות על מנת להבחין בין מקרים שבהם היא מהווה ספסרות לשמה לבין מקרים שבהם היא נועדה להיטיב עם הציבור", אמר. "כך, בין היתר, יש המון מועדונים שבצורה מסודרת מוכרים את כרטיסי המנויים הלאה לאלו שלא היו זוכים להשיג כרטיסים ללא המערכות הללו. בארה"ב למשל, שבה חוקי הספסרות מיושנים יחסית, ליגת ה־NFL עובדת במישירין עם חברת StubHub למכירת כרטיסים יד שנייה כדי להטיב עם הצרכנים לפי ראייתה. ארגונים כאלה נוטים לפקח על מחירי הכרטיסים, אבל ישנם מקרים רבים בעולם שבהם דמי העמלה והתיווך יצרו ספסרות עם הפרשים ניכרים במחיר. בישראל גם לא מתייחסים לחברות האלו כספסריות בשום אופן, גם במקרים שבהם מתקיימת חריגה של ממש מהמחיר הנקוב על הכרטיס".

לרוב, הדין של עבירת ספסרות הוא קנס, אך קיימת שאלה על מידת ויכולת האכיפה.

כך למשל, גורמים כמו ההתאחדות לכדורגל בישראל מפעילים חברות חיצוניות שנועדו לאתר ספסרים, בעוד המשטרה פועלת לעצירת מסחר פיזי בכרטיסים בסביבת איצטדיונים. עם זאת, טרם גובשה מדיניות הנוגעת למכירת כרטיסים באינטרנט. לפי ענבר, "נכנסנו לעולם טכנולוגי חדש שאליו טרם נתן הרגולטור התייחסותו".

במדינות שונות בעולם נחקקו חוקים הדורשים זיהוי של בעל הכרטיס כדי להתמודד עם הבעיות הנובעות ממכירת כרטיסים דיגיטליים, כמו למשל באצטדיוני הכדורגל האיטלקים, שדורשים שהכרטיס יציין מספר דרכון. "זה קורה פחות בגלל הספסרות יותר בניסיון להתמודד עם האלימות במגרשים, כאמצעי לדעת מי נכנס אליהם", הסביר ענבר. "כאמור, באוסטרליה ועכשיו גם בבריטניה מתגברת המודעות הצרכנית נגד ספסרים ואנו רואים דוגמאות מעניינות, כמו הדפסת תמונתו של בעל הכרטיס או דרישה לעשות צ'ק אין על הכרטיס שלך".

מועדוני כדורגל גדולים ומתקדמים מוכרים כרטיסים באמצעות הזכיינים הרשמיים שלהם ומפרסמים לעתים רשימות שחורות שנועדו למנוע מהציבור לרכוש ממקורות לא חוקיים. המוכרת שבהם, כאמור, היא צ'לסי. "לא ניתן להגדיר חברות אלו בהכרח כספסרים, אבל ההגדרה המדויקת עדיין לוטה בערפל ברוב המדינות", אמר ענבר.

 , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל  , צילום: עמית שעל

המדינה מזהירה: רכישת כרטיסים ב–ViaGoGo היא הימור

האתרים המסוכנים, הכרטיסים החשודים והוראות הבטיחות המחמירות

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן כבר התריעה בפני תופעת כרטיסי היד השנייה: ביולי האחרון פרסמה הרשות, המסונפת למשרד הכלכלה, אזהרה מפני אתר ViaGoGo (ויהגוגו), שמהווה זירת מכירה מרכזית לכרטיסים מיד שנייה או מספסרות. לפי האזהרה, במקרים רבים האתר מספק ללקוחותיו כרטיסים בהצלחה, אך מדובר לעתים בהימור.

האתר שנוסד ב־2005 עמד במוקד גל ביקורת בשנה האחרונה, לאחר שישראלים שרכשו דרכו כרטיסים להופעה של להקת קולדפליי בוורשה התלוננו שהכרטיסים לא היו בתוקף או בוטלו סמוך לאירוע. לטענת חלק מהמתלוננים, באתר ההופעה נותר תוך ארוך של מסורבי כרטיסים מכל העולם, וחלקם רכשו כרטיסים יקרים יותר במקום. ישראלים רבים אף נחשפו לפערי מחירים בין כרטיסים להופעה של רדיוהד בישראל ששווקו באתר, באמצעות מודעה ממומנת בגוגל, ותומחרו ב־1,000–600 שקל, לעומת כרטיס ב־429 שקל דרך אתר אוונטים, הזכיין הרשמי של שיווק ההופעה בישראל.

אף שהחוק הישראלי מתיר מכירת כרטיסים מיד שנייה, תמחורם במחיר גבוה מזה ששולם עבור הכרטיס המקורי מהווה ספסרות, שהיא עצמה אינה חוקית. הפעלתו של ויה גוגו מחוץ לישראל פותרת אותו ממגבלות החוק, אך במקביל אליו פועלות בישראל חברות נוספות הסוחרות בכרטיסים מיד שנייה. דף ההוראות שהן מצרפות ללקוחות מרמז כי הלקוח שרכש דרכן את הכרטיסים עשוי להיות שותף לדבר עבירה לכאורה.

מסי וביונסה, צילום: איי אף פי, שאטרסטוק מסי וביונסה | צילום: איי אף פי, שאטרסטוק מסי וביונסה, צילום: איי אף פי, שאטרסטוק

"הכרטיסים שרכשת הם כרטיסי שוק משני", נכתב בדף ההוראות. "הסדרנים במקום רשאים להחרים כרטיסים על פי שיקול דעתם, כחלק מהניסיון לבקר את זהות הצופים הנכנסים לאירוע. מסיבה זו במקרים נדירים עשויים הסדרנים לפנות לחלק מהאוהדים לצרכי ביקורת. במידה ואחד הסדרנים יפנה אליכם בשאלות לגבי הכרטיסים, הדרך הטובה ביותר להימנע מאי נעימות במקרה זה היא להסביר בנימוס כי אתם תיירים שהגיעו מחו"ל במיוחד כדי לצפות באירוע זה, וכי קיבלתם את הכרטיסים במתנה מהמארח שלכם".

בנוסף מבהירות החברות מה נכון ולא נכון לעשות במידה והתוכנית משתבשת: "ככלל, מומלץ לא לפנות לסדרנים בכל נושא", נכתב בהודעה שצורפה לכרטיסים. "לכן, במידה ונתקלתם בבעיה עם הכרטיסים, או שיש לכם שאלה כלשהי אנא אל תפנו לסדרנים או לקופה וצרו עימנו קשר מיידי לקו החרום שלנו".

העמלה כבר בפנים

החברה שמשבשת את הספסרות בכרטיסים - והקשר הישראלי

חברת SeatGeek (סיטגיק) היא ככל הנראה העתיד של שוק הכרטיסים המשני. החברה הוקמה ב־2009 והיא בעצם אגרגטור: שירות של שליפת מידע ממקורות שונים והעברתו ללקוח.

בסיטגיק מעניקים דירוג למיקום של כרטיס באצטדיון ולמחירו, ובעזרת אלגוריתם של החברה מעניקים ללקוח את השילוב הטוב ביותר של מיקום ומחיר עבור לקוח.

כשני־שליש מהעסקאות של סיטגיק מתחרשות דרך האפליקציה במובייל של החברה — נתון נוסף שמייחד אותה ביחס לחברות האחרות בשוק המשני, שמוכרות בעיקר דרך דפדפנים למחשבים אישיים. בנוסף, החברה מחייבת את הלקוח במחיר המלא בלי שיצטרך לחשב עמלות שהוא עוד צריך לשלם.

בסוף 2016 ליגת הכדורגל של צפון אמריקה, MLS, חתמה על הסכם ראשוני עם סיטגיק שמאפשר לאוהדים בעלי מנויים בליגה למכור כרטיסים למשחקים שהם לא הולכים אליהם. כרגע לליגות אחרות אין הסכם דומה.

החברה צפויה להכניס 70 מיליון דולר ב־2017 וכ־125 מיליון דולר ב־2018. המטרה, בסופו של דבר, היא לצמוח ולחתום על הסכמים דומים לאלו של הענקית טיקטמאסטר.

רוס ד'סוזה, אחד ממייסדי החברה, אמר לפורבס לאחרונה: "כל ניסיון לרכישת כרטיסים נותן תחושה של טעות, וזה ככה משנות ה־80. אנחנו כן יכולים לספק לאמנים ולקבוצות אפשרות למכור באופן ישיר את הכרטיס".

החברה, שנוסדה באקסלרטור בפילדלפיה בספטמבר 2009, עברה לניו יורק לאחר שהשיגה מימון של 20 אלף דולר מקרן ההון סיכון האמריקאית DreamIT Ventures, שמפעילה גם אקסלרטור בינלאומי בתל אביב.

בתוך פחות משנה החלה החברה לגייס כבר מיליונים ממשקיעים אחרים, ביניהם גם היזם הישראלי אביעד אייל. בפברואר 2011, אשטון קוצ'ר החל להשקיע בחברה והפרופיל הציבורי שלה נסק. בין השאר, חתמה החברה על הסכמי שיתוף פעולה עם חברת Yahoo.

באפריל האחרון רכשה סיטגיק את חברת TopSix (טופסיקס) של המשקיע הישראלי אלי דגן תמורת 56 מיליון דולר. החברה, שפיתחה פלטפורמה למכירת כרטיסים, יושבת בכרמיאל.

החברה גייסה בכל שנותיה רק 4 מיליון דולר, ללא השקעה מקרנות הון סיכון. טופסיקס עובדת עם מועדוני ספורט בכל העולם, כשהבולט מביניהם הוא לסטר סיטי האנגלית.

עשרת הדיברות ברכישת כרטיסים בשוק המשני

1. מענה אנושי: יש לבדוק שיש לאתר מספר טלפון זמין, צ'אט, מספר חירום ומייל. אל תסתפקו בכתובת מייל בלבד, אין תחליף למענה אנושי טלפוני.

2. מחיר: יש לבדוק אם האתר מוסיף עלויות טיפול ושירות בתהליך ההזמנה והתשלום, אתרים בחו"ל בעיקר נוהגים להצניע את העלויות הנוספות והלקוחות מגלים זאת לאחר הרכישה או החיוב.

3. ביקורות: מומלץ לבדוק ביקורות גולשים ולקרוא מה ענו משירות הלקוחות של האתר. אתרים בעייתיים לא עונים על ביקורות.

4. לחץ: לאחרונה החלו אתרים רבים בחו"ל לייצר אלמנטים של לחץ בתהליך ההזמנה כגון: כמה לקוחות מחפשים כרטיסים באתר ברגע זה, כמה רכשו בדקות האחרונות, יש לך זמן מוגבל לאשר הזמנה והמחיר עשוי לעלות בקרוב. במרבית המקרים מדובר בנתונים לא נכונים ומטרתם רק לגרום לרכישה מהירה.

5. זול: כל מה שהוא זול מדי (בהערכת פער של 20%–30%) צריך לעורר חשד. במקרה כזה, המוכר כנראה עושה ספקולציה. אם הוא מציע כרטיס ב־100 יורו ויתר השוק מוכר את אותו הכרטיס ב־400 יורו, זאת בדרך כלל לא הזדמנות קנייה אלא "הזדמנות לבריחה מהאתר".

6. בעלים: תמיד עדיף להזמין מחברה מוכרת, כזאת שאפשר להגיע למשרדיה במקרה ויש תקלה או לשוחח עם נציג במקרה חירום, גם אם זה קצת יותר יקר, זה שווה את ההפרש.

7. תזמון קנייה: מומלץ לרכוש את הכרטיס סמוך למועד הכרזה על היציאה לסיבוב הופעות, או לחילופין סמוך למועד האירוע. במקרה של המתנה לרגע האחרון יש לקחת בחשבון שיכול להיות שהמחירים יזנקו או שיאזלו הכרטיסים.

8. מיקום ישיבה: המקומות המומלצים ביותר לישיבה הם בקומה ראשונה בזווית לבמה אך לא חדה מדי, לרוב זהו המקום שבו יושבים ה־VIP (לדוגמV סקטורים 104–105 / 122–123 מעל שורה חמישית אם מדובר באיצטדיון). בישיבה על הרצפה או על הדשא, מומלץ לשבת בין השורה החמישית לעשירית.

9. מקומות עמידה: גולדן רינג נחשב למיקום הטוב ביותר כי הוא הכי קרוב לבמה. בהופעות רבות לאחרונה מציעה ההפקה כרטיסי early birds (כניסה מוקדמת), כלומר שנכנסים לאיצטדיון או האולם לפני כל הקהל וכך יכולים לתפוס מקום סמוך לבמה.

10. ויתור על כרטיס: אם הרוכש לא יכול להגיע להופעה, הוא אינו יכול לקבל את כספו בחזרה. עם זאת, יש אפשרות לבטח את הרכישה, כך שבמקרה של ביטול נסיעה הוא יוכל לקבל את רוב כספו בחזרה. 

עשרת הדיברות סופקו על ידי Live Tickets

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



19 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

19.
יש אתרים כבר יותר מתקדמים כמו SeatPick
היום יש כבר אתרים יותר מתקדמים באירופה, SeatPick אתר מעולה להשוואת מחירים באירופה. יש גם את ticketswap ואת vibetickets - בעיקר להופעות, ומספקים כרטיסים אלקטרונים. ארה״ב - SeatGeek ו Stubhub אופציות מצויינות אבל שווה לנסות גם את gametime ואת tickpick - העמלות לרוב נמוכות יותר. בקיצור, עדיף לא לקנות את הבלופים של כתבות ממומנות ע״י סוכנים ישראלים.
משווה לפני שאני קונה  |  10.07.19
לכל התגובות