אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היכונו לביאת היופ: איך תיראה הקדנציה הרביעית של מאמן באיירן מינכן? צילום: איי אף פי

היכונו לביאת היופ: איך תיראה הקדנציה הרביעית של מאמן באיירן מינכן?

יופ היינקס חוזר לבאיירן מינכן לקדנציה רביעית כמאמן. אבל המועדון שהוא הוביל לטרבל היסטורי ב-2012/13 השתנה לחלוטין והאתגרים גדולים מתמיד

09.10.2017, 13:41 | אוריאל דסקל

יופ היינקס מזוהה עם באיירן מינכן כמעט כמו שמכנסיי עור וחולצות עם משבצות אדומות מזוהות עם באוורי. אחרי שלוש קדנציות הוא חוזר לקדנציה רביעית כמאמן עד סוף העונה וכולם, מן הסתם, נזכרים בעונה האחרונה שלו שהסתיימה בטרבל היסטורי - אליפות, גביע וליגת האלופות (עונת 2012/13).

קראו עוד בכלכליסט

יופ היינקס. איש פומה בלב ליבה של אדידס, צילום: איי אף פי יופ היינקס. איש פומה בלב ליבה של אדידס | צילום: איי אף פי יופ היינקס. איש פומה בלב ליבה של אדידס, צילום: איי אף פי

איש גלדבאך

עם זאת, עד 1987 היינקס בכלל היה "איש בורוסיה מנשנגלדבאך" בכל רמ"ח אבריו. הוא שיחק יותר מ-300 משחקים עבור הקבוצה של עיר הולדתו. הוא זכה בה בתארים נגד באיירן מינכן בשנות השבעים והוא אימן אותה 8 שנים. הוא גם היה "איש פומה", לבש בגדי פומה ונעל נעליה. בבאיירן מינכן זה משמעותי מאחר שאדידס, היריבה הגדולה של פומה, היא אחת מהבעלים ומעניקה חסות למועדון משנות השבעים.

יופ הגיע לבאיירן כמאמן צעיר ואמביציוזי. קשוח מאוד עם השחקנים השחקנים - בעיקר הצעירים. השחקנים פחדו ממנו וכינו אותו Osram - על שם הנורה שנדלקת מהר- וזאת מאחר שהוא היה מתרגז מהר ופרצופו היה הופך לאדום זוהר כשהתעצבן.

תחילת דרכו בבאיירן היתה "מוזרה" בגלל הייחוס וההיסטוריה שלו. אך אחרי עונה ראשונה בה הפסיד את האליפות לוורדר ברמן, זכה עם הבאוורים בשתי אליפויות רצופות (1989 ו-1990). רק אחרי שתי האליפויות אוהדי באיירן התחילו לכנות אותו, בחיבה, "ספל" (Seppl). יש לציין, שמו המלא של יופ הוא ג'וזף. יופ זה קיצור לג'וזף בחבל הריין, המחוז בו נולד. "ספ" או "ספל" זה הקיצור הבווארי. העובדה שבבאווריה כינו אותו "ספ" היתה, בעצם, סוג של קבלתו למועדון.

בכל מקרה, ספ, יופ, ספל, הפך מאז לאייקון של באיירן מינכן ובזכות חברות קרובה לאולי הנס הוא תמיד מגיע כשממש צריך אותו.

מתיאס זאמר. הותיר נעליים גדולות, צילום: אימג מתיאס זאמר. הותיר נעליים גדולות | צילום: אימג'בנק, Gettyimages מתיאס זאמר. הותיר נעליים גדולות, צילום: אימג

חזרה ליסודות?

איך באיירן של יופ, גרסת 2017-18, תראה העונה? עדיין לא ידוע. אבל בפעם האחרונה שהוא היה על הקווים, הקבוצה שיחקה 4-2-3-1 עם רביעייה אחורית חזקה ומהירה - שניים ממנה נותרו במועדון (ג'רום בואטנג ודויד אלאבה) - שני קשרי ציר (pivot) בצורת חאבי מארטינס (נשאר) ובאסטיין שוויינשטייגר (עזב) ורביעייה קדמית מאוד גמישה כשמריו מנדז'וקיץ' בחוד, טוני קרוס מאחוריו ובאגפים אריאן רובן ופרנק ריברי (שניהם נשארו אך ריברי ככל הנראה גמר את הקריירה ורובן כבר בן 33). קרוס, רובן וריברי בדרך כלל לא שיחקו יחד בעונת הטרבל בגלל פציעות, מה שפינה מקום לתומאס מולר להעניק פרשנות שלו ל"משחק כנפיים". מולר, שאינו מהיר או טכני במיוחד, הפך תחת היינקס לשחקן קטלני בזכות אינטלגנציה ותנועה ללא כדור שפתחה חללים לו ולחבריו להתקפה.

אחד מהשחקנים הכי חשובים לסגנון שבאיירן מינכן שיחקה בעונת 2013/14 היה השוער מנואל נוייר ש"דחף" את קו ההגנה גבוה לכיוון החצי ואיפשר לבאיירן ללחוץ על היריבות עם 10 שחקנים מאחר ששיחק רחוק מהשער שלו השתלט על כדורים ארוכים לכיוון שערו. בניגוד לבאיירן של פפ גווארדיולה - שהיתה הרבה יותר מתוחכמת מבחינה טקטית, באיירן של יופ, לא השתמשה במלכודת נבדל אלא הסתמכה על המהירות והעוצמות של הבלמים באוטנג ודנטה, שבעונה נדירה מבחינתם, כמעט ולא עשו טעויות במשחקים הקריטים. אם עקף אותם שחקן התקפה במהירות וכוח, נוייר היה קרוב מספיק כדי לטפל בכדור.

הסגנון הזה היה תלוי רבות באינטלגנציה הרבה של שני השלושה קשרים במרכז (קרוס, שוויינשטייגר ומרטינס) שבאמצעות סגירת זוויות מסירה חכמה הצליחו לנטרל מסירות לפני שבכלל הגיעו לשחקני ההתקפה. מרטינס ו"שווייני" גם תפקדו כ"נושכי שוקיים", כינוי לקשרים הגנתיים שמציקים לקשרי היריבה. העוצמה של השניים פירקה את הקישור של רוב היריבות. המגנים, אלאבה ולאהם שיחקו יותר בחצי של היריב מאשר שלהם וכמעט ולא עסקו ברדיפה אחרי שחקני כנף של היריבה אלא יותר בהפעלת לחץ נגדי באגפים ויצירת יתרון מספרי לבאיירן עם שחקני ההתקפה הלוחצים באגרסיביות.

האגרסיביות על המגרש הגיעה גם מלמעלה. אחרי עונתו השנייה של יופ בקדנציה השלישית שלו, עונה שהתסיימה בכישלון מקצועי, אולי הנס פיטר את המנהל הספורטיבי המפויס מדי, כריסטיאן נרגלינגר והביא במקומו את מתיאס זאמר הקילר. זאמר היה יותר אגרסיבי בשוק העברות השחקנים והחדיר מתודות אימון והתפתחויות מדעיות למועדון. הוא, הנס ויופ שידרו על אותו התדר.

לא פיתח, "גנב"

יש לציין שהיינקס לא ממש "פיתח" טקטיקה חדשה אלא מצא את תמהיל השחקנים הנכון כדי להוציא לפועל טקטיקה חכמה ואגרסיבית. המשמעת נשמרה בסגל בזכות הכבוד הרב שרוכשים לו במועדון. כלומר, השחקנים ביצעו את הדרישות של המאמן בעיקר בגלל שכיבדו אותו כדמות כדורגל ונציג של המועדון. השחקנים אפילו שיבחו אותו על עונשים שקיבלו על עבירות קטנות (למשל, קרוס ושוויינשטייגר הגיעו לאימון במחנה אימון בחורף בגרביים לבנות ולא שחורות כמו שהיינקס דרש. הם ספגו את העונש ושיבחו את היינקס על האחדות שהוא דורש מהקבוצה).

התנועה האינטלגנטית של השחקנים בהגנה מיוחסת לעבודה של לואי ואן חאל, קודמו של היינקס בתפקיד. והלחץ אחרי איבוד הכדור - gegenpressing - זה אלמנט ש"נגנב" מיורגן קלופ בבורסיה דורטמונד. באותה תקופה קלופ אף מתח ביקורת על "גניבת הטקטיקה" של יופ.

"באיירן מינכן עושה מה שהסינים עושים לכלכלה", אמר קלופ. "הם מסתכלים מה אחרים עושים, מעתיקים מהם ואז עושים את זה עם יותר אנשים ויותר כסף. ואז עוקפים אותך". ולא רק שעקפו אותו, גם לקחו לו את השחקנים שנתנו לו יתרון איכותי.

ההצלחה האדירה של יופ ב-2012/13 הובילה לתקופה דומיננטיות מוחלטת של באיירן מינכן. עם פפ גווארדיולה על הקווים ומתיאס זאמר כמנהל ספורטיבי, אפילו תקופה בכלא של אולי הנס לא מנעה מבאיירן מינכן להשתלט לחלוטין על הליגה ולהמשיך להרשים בליגת האלופות (עד חצאי הגמר).

מועדון בצומת דרכים

עם זאת, מאז מתיאס זאמר עזב בגלל בעיות בריאותיות. אחרי תקופה ללא ניהול ספורטיבי חסן סליהמיצ'יץ' נכנס לנעליים גדולות ועדיין לא ברור מה הוא מוסיף למועדון. הנס והמנכ"ל, קרל היינץ רומינגה, חלוקים זה עם זה על מספר נושאים (לפי הדיווחים גם על זהות המאמן העתידי וגם על סוג ההוצאות של באיירן מינכן בשוק העברות). היינקס מגיע כמאמן הוותיק שכבר ראה הכל ואמור להרגיע את הרוחות ולרכז את כולם במטרות. הוא כנראה לא יחדש הרבה בחינה טקטית ואולי יהיה לו קשה יותר להנחיל משמעת ברזל עם שחקנים אחרים - אבל זה מה יש לבאיירן מינכן כרגע. ועם זה הם ינסו לזכות בכל התארים. בכל זאת, באיירן מינכן.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות