נבחרת ישראל חסרת זהות

ג'יימס מקלין האירי הוא שחקן ווסט ברומיץ' שמשחק על קו שמאל בדרך כלל. לפי הסטטיסטיקות של Whoscored הוא חלש במסירות ונוטה לעשות עבירות רבות. מי שצופה בו על בסיס קבוע, יודע שהעבירות שלו גם בדרך כלל טיפשיות. אבל הוא עוזר בהגנה ובלחץ ונוגח מצוין. ביוטיובים שלו הביצועים העיקריים הם הרמות מהצד, יציאה להתקפות מתפרצות, כדרורים לתוך שטחים פנויים ותאקלים פרועים. על פניו, סתם שחקן בפרמיירליג - אבל הוא הרבה יותר מזה.

מקלין כבש שלושה שערים במוקדמות מונדיאל 2018. שלושתם היו שערים ניצחונות. האחרון שלהם היה שער ניצחון נגד וויילס, שהבטיח לאירלנד עלייה לפלייאוף. אבל לא זה מה שהופך אותו למיוחד.

בשנה שעברה מקלין סירב לענוד פרח פרג ב-Poppy Season שמתחילה באנגליה בחודש הזה. האנגלים עונדים פרח פרג בשביל לכבד את הנופלים והפצועים במלחמות הרבות של האימפריה לשעבר. שמים אותם על הכל - גם חולצות כדורגל. מקלין החליט לא לענוד כזה ועורר מהומה.

הוא נולד בשכונת קרגאן שבדרי, אירלנד. שישה תושבי השכונה נהרגו באירועי בלאדי סאנדיי ב-1972. הצבא הבריטי הרג אותם. מקלין פשוט לא יכול היה לענוד את הפרח שכל כך מזוהה עם הצבא הבריטי.

אבל לא זה הופך אותו למיוחד.

האוהדים האירים הנפלאים שרים "אנחנו רוצים קבוצה של גארי ברינים". גארי ברין היה בלם די בינוני שעשה את הקריירה שלו בקבוצות כגון צ'רלטון, מיידסטון, בארנט, בירמינגהאם, וולבס, קובנטרי, סנדרלנד - ולמרות שקושר לאינטר ואפילו לברצלונה הוא בילה את כל הקריירה בצד הכי אפור של הכדורגל האנגלי. הוא לא היה איכותי במיוחד אבל ב-63 הופעותיו בנבחרת נתן את כל כולו לירוקים - למרות ברך דפוקה ובעיות גפיים.

ג'יימס מקלין הוא "גארי ברין החדש". וזה מה שמיוחד אצלו.

"הוא מייצג ומתמצת את מה שאנחנו רוצים לעשות כקבוצה בנבחרת אירלנד, כמדינה" הסביר הארי ארטר, קשר בורנמות' ונבחרת אירלנד למיגל דלני מהאינדיפנדנט ו-ESPN. "התשוקה שלו כשהוא משחק עבורנו היא אדירה ולצד זה הוא גם כבש כמה שערים חשובים מאוד עבורנו".

מקלין הוא כל מה שאירים רוצים לראות מהנבחר שלהם: אנרגיות, תשוקה, ישירות, כנות. לא איכפת להם שהוא לא יכול לעקוף קונוס בכדרור קרוב או למסור מסירת עומק מדויקת. הוא שחקן בול לסגנון שהאירים רוצים לראות מהנבחרת שלהם.

בשביל להצליח בכדורגל נבחרות צריך תשתית אנושית ופיזית כדי לגדל כדורגלנים. צריך גם התאחדות לכדורגל מתפקדת ברמה המקצועית ואנשי מקצוע בכל פינה. אבל מה שהנבחרת צריכה, מה שהאוהדים צריכים זה סגנון וזהות שמייצגים ומתמצתים את הערכים שרוצים לראות מחבורה של 11 בני הלאום שמייצגים אותך.

זהות היא הדבק שמחזיק נבחרות. נבחרת הולנד, למשל, איבדה לחלוטין את הזהות שלה בשנים האחרונות. הכדורגל ההולנדי, שדגל בחדשנות וכדורגל חכם וגמיש, נהפך לכדורגל שמרני שמנוהל על ידי חבורה של זקנים ששומרים על הג'ובים שלהם ומונעים מדם חדש להיכנס למערכת.

מנגד בגרמניה, אחרי שנים של דעיכה בגלל סירוב להתאים את הכדורגל הגרמני לגרמניה החדשה, הגיעו למסקנה שנבחרת לאומית צריכה לחפש ולמצוא את הדרך בה תושבי המדינה רוצה שהיא תשחק. בהתאחדות הגרמנית, בזכות אנשים עם חשיבה שונה, הגיעו למסקנה שהנבחרת צריכה לשקף את הצורה בה תושבי המדינה רוצים שהמדינה תיראה ולכן זה חשוב לדעת מה תושבי המדינה חושבים על הנבחרת.

יורגן קלינסמן, המאמן הלאומי שהחל את הנסיקה של הנבחרת הגרמנית לאחר שנים של דשדוש, הסביר: "ערכנו סדנאות עם שחקנים ומאמנים גרמנים וביקשנו מהם להגיש לנו תשובות לשלוש שאלות: 'איך הם רוצים לשחק, איך הם רוצים שניראה בפני העולם ואיך הציבור הגרמני רוצה שנשחק'. האינפורמציה הזו עזרה לקלינסמן לגבש את הסגנון והזהות של הנבחרת עד היום - סגנון וזהות שהתפתחו הרבה מאז 2006.

איך הנבחרת אמורה לשחק?

נבחרת ישראל לא כושלת רק בגלל חוסר היכולת להעפיל לטורניר גדול כבר יותר מ-40 שנה. היא כושלת בעיקר בגלל שהיא לא מוצאת זהות וסגנון משחק שניתן להיות גאים בו.

נראה שחלק מהאנשים בכדורגל הישראלי התחילו להבין זאת.

.

מיד אחרי המשחק האחרון במוקדמות מונדיאל 2018 (נגד ספרד), יוסי בניון דיבר עם עיתונאים. "כל הנבחרות צריכות לשחק באותו סגנון" אמר השחקן הישראלי שהגיע הכי גבוה בכדורגל האירופי. "צריך לקבוע מה הסגנון ואז להנחיל אותו בכל הנבחרות. שיהיה סגנון אחיד".

אחרי שמוצאים את הסגנון, הדרך לשיקום מקצועי כבר יותר ברורה ולכן גם "קלה יותר". כל הנבחרות צריכות לשחק באותה השיטה בכל הגילאים. למאמן לאומי יש מעט מאוד זמן לעבוד עם הנבחרות ולכן מערך שכל השחקנים מכירים מגיל צעיר מעניק להם יתרון. קבוצת שחקנים שמגיל 14 יודעים בדיוק מה הם עושים, לאן נעים, איך מוצאים חללים על המגרש, לאן מוסרים, איך יוצרים קומבינציות של מסירות אחד עם השני מגיעה עם יתרון עצום על פני כל קבוצה.

בעשור האחרון זה כבר נהפך לבון-טון בהתאחדויות רבות שלמדו מההצלחה הספרדית, למשל.

וזה לא בהכרח אומר שכל הנבחרות צריכות לשחק באותה צורה, צריך להתאים את המערך לסגנון שנבחר. למשל, הסקנדינבים לא יבחרו בטיקי-טאקה, הם ילכו על מערך שמותאם יותר לעוצמות הטבעיות שלהם - כוח ומהירות.

"הכדורגל - אולי יותר מאשר ארכיטקטורה, ספרות ומוזיקה - מלמד על החברה שממנה הוא בא", טוען הסופר/עיתונאי האנגלי ג'ונתן ווילסון. הכדורגל יכול להראות לנו מי אנחנו או שהוא יכול להעניק לנו השראה, להציג לנו את מי שהיינו רוצים להיות.

נבחרת הכדורגל של ישראל, כאמור, משחקת כדורגל חסר זהות וסגנון.

המשימה של ההתאחדות לכדורגל אמורה להיות שיקום תשתיות פיזיות ואנושיות. המשימה של הנבחרת היא לא, כרגע לפחות, "העפלה לטורניר". היא צריכה להיות קשורה למציאת זהות לנבחרת ישראל, לכדורגל הישראלי, לכדורגלן הישראלי. רק אז אפשר יהיה לדעת אילו סוג שחקנים אנחנו רוצים בנבחרות. אילו מאמנים מתאימים וגם אז אפשר יהיה קל יותר לשפוט ולהעריך נבחרות ושחקנים.