אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העליון: "הרשויות הציבוריות נעדרות מייצוגיות" צילום: מנחם זלוצקי המשרד להגנת הסביבה

העליון: "הרשויות הציבוריות נעדרות מייצוגיות"

ביהמ"ש העליון צירף את אדם טבע ודין כ"ידיד בית המשפט" לייצוגית בתיק דליפת הדלק של קצא"א, ומתח ביקורת על רשויות ציבוריות וחברתיות שמדירות רגליהן מייצוגיות בעלות השלכות חברתיות

15.10.2017, 09:13 | משה גורלי

"רובן המכריע של התובענות הייצוגיות מוגש על ידי עורכי דין פרטיים, המוּנעים ככלל מתוך אינטרס כלכלי, בעוד שחקנים אחרים ממעטים למלא את התפקיד שייעד להם המחוקק", כתב שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר בפסק דין שבו אישר לעמותת אדם טבע ודין להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לתביעה הייצוגית בעניין דליפה מצינור של קצא"א. ומי "השחקנים האחרים"? השופט מכוון לחוק תביעות ייצוגיות שמצפה מרשויות ציבוריות וארגונים חברתיים להגשים חזון חברתי־ציבורי רחב יותר מאשר "החזון הכלכלי" שלנגד עיני התובעים הפרטיים ובעיקר עורכי דינם.

קראו עוד בכלכליסט

פסק הדין, שהפך החלטה של המחוזי בבאר שבע, ניתן בייצוגית שעסקה בדליפה של כ־5 מיליון ליטר נפט מצינור קצא"א בסמוך ליישוב באר אורה בערבה לפני שנתיים, שגרמה נזק כבד לשמורת הטבע עברונה. האסון הזה מתברר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשתי תביעות ייצוגיות שהוגשו בידי תושבים ומטיילים נגד המדינה, קצא"א וגורמי ממשלה רלבנטיים.

דליפת הנפט בשמורת עברונה, צילום: אי פי איי דליפת הנפט בשמורת עברונה | צילום: אי פי איי דליפת הנפט בשמורת עברונה, צילום: אי פי איי

עמותת אדם טבע ודין ביקשה להצטרף כ"ידיד בית משפט" בתיק הזה, והשופטת רחל ברקאי דחתה את בקשתה מחשש שתיגרם "אנדרלמוסיה דיונית". בעיקר התנגדה השופטת להגשת חוות דעת מטעם העמותה שתציג את היקף הנזק שנגרם באמצעות יישום מודל אמריקאי ייחודי להערכת נזקים אקולוגיים וחברתיים.

"ידיד בית משפט" הוא כלי המאפשר לצד שאינו נמנה עם המתדיינים הפורמליים להצטרף לתיק ולהציג עובדות ועמדות שיסייעו לבית המשפט במלאכתו. בית המשפט רשאי לצרף אדם או ארגון כידיד גם ללא הסכמת הצדדים, בהתאם לזיקת ה"ידיד" לנושא התביעה, מומחיותו ותרומתו הפוטנציאלית לבירורה, והשתלבותו בהגנה על עניינם של מבקשי הייצוגית.

העליון נענה לבקשת אדם טבע ודין, ללא חוות הדעת בשלב זה, והשופטים דנציגר, מני מזוז וענת ברון הדגישו את חשיבות צירופם של רשויות ציבוריות וארגונים פרטיים לתביעה הייצוגית. בין השורות ניתן לקרוא לא רק ביקורת על המחוזי, אלא גם ובעיקר על תפקידם הדל של הרשויות והארגונים בקידום מוסד התביעה הייצוגית. המטרה הרחבה של החלטת העליון היאלהגשים את "החזון החברתי־ציבורי" של מוסד התביעה הייצוגית.

שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, צילום: דודי ועקנין שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר | צילום: דודי ועקנין שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, צילום: דודי ועקנין

מחקר שערכו פרופ' אלון קלמנט (המרכז הבינתחומי) וד"ר קרן וינשל־מרגל (הנהלת בתי המשפט) מצא ששלוש הרשויות הציבוריות-הרשות לשוויון הזדמנויות בעבודה, לשוויון לאנשים עם מוגבלויות ורשות הטבע והגנים -שזכו למעמד של "מבקש ציבורי" בחוק תובענות ייצוגיות לא הגישו כל בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתחומיהן בשנים 2012–2006. מכלל בקשות האישור שהוגשו בתקופה זו רק 0.7% הוגשו בידי ארגונים. המשמעות היא שהשחקנים החברתיים־ציבוריים אינם ממלאים את התפקיד שייעד להם המחוקק, אם כיוזמי תובענות ייצוגיות ראויות ואם כמפעילי מנגנוני בקרה ופיקוח עליהן. התוצאה היא, כפי שהלינו השופטים, הותרת תחום הייצוגיות בידי תובעים פרטים שלא אחת מונעים בידי עורכי דין שעניינם העיקרי הוא לגזור שכר טרחה נאה.

ארגונים, לעומת זאת, אינם חשודים באופורטוניזם הזה, במיוחד כשהם מבקשים להצטרף כידידי בית משפט. "אין חולק כי פעילותה ומטרותיה של המערערת (אדם טבע ודין-מ"ג), שחרתה על דגלה להביא לשינוי בסדר היום הסביבתי והחברתי בישראל, מקיימות זיקה ברורה לנושא התובענה ולנזק הלכאורי שנגרם לחברי הקבוצה", כתב דנציגר.

אחד הגורמים המרכזיים שהביאו להתפתחות מוסד ידיד בית משפט הוא התחזקותם של ארגוני המגזר השלישי בעולם החברתי־כלכלי, ובעקבות זאת בעולם המשפטי. ארגון יכול להופיע בתביעה ייצוגית בשלושה כובעים: כידיד, כתובע מייצג וכמתנגד להסדר פשרה.

השופטת ענת ברון הדגישה כי חסמים חברתיים וכלכליים מצדיקים מעורבות של רשויות וארגונים בתביעות ייצוגיות. כדוגמה לחסם כלכלי היא הזכירה את הייצוגית שהוגשה נגד חברת רייכרט על הטעיה בתשקיף שבו הוצעו ניירות הערך של החברה לציבור. הבקשה הוגשה ב־1995 והסתיימה כעבור 17 שנה באישור הסדר הפשרה.

חסם נוסף שמצדיק מעורבות של ארגון הוא גודלה של הקבוצה. "שלא כתביעות צרכניות שהן המוניות מטבען", כותבת ברון, "תביעות הנסבות, למשל, על פגיעה בזכויות של אנשים בעלי מוגבלות הן מצומצמות בהיקפן-ופעמים רבות יכול שייתפסו כבלתי כדאיות מבחינה כלכלית".

החוק מקנה כלים להתמודד עם חסמים אלה: החלפת תובע, מימון התובענות בידי קרן ממשלתית, פסיקת גמול ושכר טרחה, ושילוב ארגונים הפועלים ללא מטרות רווח ולהם ניסיון מומחיות משפטית־חברתית גבוהה מהסוג של אדם טבע ודין. במקרה הנוכחי השתכנע העליון, בניגוד למחוזי, שיש בידה של העמותה לתרום לבירור ההליך ולכן יש לברך על צירופה.

את אדם טבע ודין ייצגו עוה"ד אלי בן ארי ותמי גנות. את המדינה ייצגה עו"ד יעל מימון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות