אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מפעל הג'ובים של שקד ונתניהו יוצא לדרך צילום: אלכס קולומויסקי, אביגיל עוזי

מפעל הג'ובים של שקד ונתניהו יוצא לדרך

שרת המשפטים הצליחה להעביר את חוק הג'ובים בממשלה אף שרק לפני שבועיים נתניהו זלזל בהצעתה. ראש הממשלה מצדו יכול להיות מרוצה מהמהפכה שתוביל "יסמנים" עם זיקה פוליטית לשירות המדינה

16.10.2017, 06:57 | אדריאן פילוט

הממשלה אישרה אתמול את מסקנות ועדת שקד-לוין שמטרתה להגדיל את משקל הדרג הפוליטי בשירות המדינה על חשבון הדרג המקצועי. השינויים גובשו בהובלת שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין ועברו ריכוך וריסון משמעותי בחודשים האחרונים.

קראו עוד בכלכליסט

רק לפני שבועיים ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את השינויים על הסף וכינה אותם "רכים מדי". אלא שמאז נעשו שינויים טכניים בלבד בהצעה. לפי ההצעה שאושרה, מספר החברים בוועדות איתור לכ־100 משרות בשירות יצומצם מ־5 ל־3 בלבד, כאשר בראש הוועדה יעמוד מנכ''ל המשרד הרלוונטי (או מי מטעמו), נציב שירות המדינה, או מי מטעמו, וחבר שלישי שהוא בעל מומחיות בתחום הקשור למשרה שייבחר בהסכמה בין המנכ''ל לנציב. ההצעה כוללת אפשרות לוועדה להציע לשר יותר משם אחד בסוף התהליך עם מגבלות מסוימות. לפיכך, מספר הגורמים המקצועים בועדות הללו צנח בחצי – מ־4 ל־2 בלבד.

בנוגע למינוי פוליטי של משנה למנכ''ל, ישנם 20 משרדים (מעל 150 עובדים) שמתוכם ישנם שבעה משרדים – ביטחון, ביטחון פנים, תחבורה, חינוך, כלכלה, אוצר ושיכון, שבהם כבר ישנו משנה למנכ''ל מכהן, ולכן אין אפשרות למנות אחד חדש. לפיכך, ישנם כעת 13 מנכ"לים שזכאים למנות משנה למנכ"ל בתהליך של משרת אמון.

המנצחים:

איילת שקד

בתודעה הציבורית שרת המשפטים היא זו שהולידה את המסקנות למרות שישבו עמה בוועדה עוד חמישה שרים. שקד היא המנצחת הגדולה של הסאגה הזו שמהווה הוכחה נוספת מדוע היא נחשבת היום לאישה החזקה ביותר בפוליטיקה הישראלית. היא הוכיחה גם הפעם שהיא יודעת איך לעבוד נכון, שהיא מבינה פוליטיקה וכבר הפנימה את מהותה: אי אפשר לנצח בנוקאווט – אלא רק בנקודות; אף פעם אי אפשר לקבל הכל, לכן פוליטיקה היא אומנות הפשרה. על אף הריכוך שספגו כלל הצעדים שניסתה להוביל, היא המשיכה הלאה תוך הבנה שהמהפכה שהיא מבקשת להוביל היא לטווח ארוך והצעדים שעל הפרק הם רק קריאת כיוון. על אף היותה בעלת קו אידאולוגי ברור היא נותרה פרגמטית והבינה את האילוצים. השינויים שאישרה הממשלה רשומים על שמה ומעמדה הפוליטי רק התחזק בעקבות המהלך.

 , צילום: אוראל כהן, עמית שעל, אלכס קולומויסקי, עמית שאבי צילום: אוראל כהן, עמית שעל, אלכס קולומויסקי, עמית שאבי  , צילום: אוראל כהן, עמית שעל, אלכס קולומויסקי, עמית שאבי

בנימין נתניהו

נתניהו קבע לעצמו מטרה פשוטה: להגדיל את כוחם של הפוליטיקאים בגיבוש שירות המדינה בישראל ושזה יבוא על חשבון הפקידות הבכירה המקצועית והא־פוליטית. וזה בדיוק מה שקרה – המימד המקצועי נחלש. נתניהו – שבאמת רוצה לראות מינוייים פוליטים בכל משרד ומשרד בדומה למודל האמריקאי – השיג הישג היסטורי מבחינתו כשהצליח לשבור את האיזון העדין ששרר מאז קום המדינה בין המקצועי והפוליטי בעבודת הממשלה.

אבל שמו של נתניהו מופיע רק במקום השני, בשל התנהלותו בישיבת הממשלה לפני שבועיים שבה זלזל והכפיש את שקד במה ששרי ממשלה שנכחו בישיבה כינו כ"זובור" מביש. "אני מדבר על טכנולוגיה ואת מדברת איתי על תפוחים", גיחך נתניהו והשמיץ את עבודתה של שקד ללא רחם. נתניהו רואה במנהלת לשכתו לשעבר יריבה ואיום הולך וגודל. הוא מצא לנכון לעשות את מה שעשה: להביע התנגדות וזלזול כלפי הצעה שהוא בעצמו נאלץ לאשר ולקדם – ללא שינויים – שבועיים מאוחר יותר.

על הדרך הוא שוב חשף את התנהלותו הבעייתית – בעיקר בתקופה האחרונה – לא רק כלפי יריביו שיושבים בשולחן הממשלה עימו אלא גם לגבי מקורביו הנאמנים (לוין).

אי אפשר גם לנתק אותו מהעובדה שאחד השינויים מרחיקי הלכת אי פעם בשירות המדינה נעשה ללא נציב שירות מדינה קבוע – תופעה שבעקבותיה זכה לביקורת קשה מכל עבר. הוא התעקש להעביר לעצמו את היכולת למנות 120 משרות בכירות אך לא מצליח זה חצי שנה לאייש משרה אחת: את זו של הנציב.

חברי ועדת השירות

חברי ועדת שירות המדינה - ועדה שעד היום היתה כמעט אלמונית ורוב הציבור לא ידע על קיומה - הצליחו לרכך ולרסן את ההצעות. אין עוררין על כך שהשינויים שאושרו אתמול שונים באופן ניכר מההצעות המקוריות של שקד ולוין.

חברי הוועדה הזו הוכיחו שעל אף שהם כמעט "חסרי שיניים" הם יודעים למצות ואף למנף את יכולת ההשפעה שלהם עד תום. חברי ועדת השירות הקימו חומה בצורה ל"מקורבים" ברגע שקבעו תנאי סף שהוגדרו על ידי תומכי החוק ככאלו שקשים יותר מתנאי הסף של המנכ''ל עצמו. הם גם היו אלו שקיצצו הסמכויות של אותו משנה למנכ''ל והכפיפו אותו לשומרי הסף של המשרד.

המפסידים:

 

שירות המדינה והציבור

האם השינויים שאושרו טובים לאזרחים? נראה כי התשובה איננה חיובית. שירות המדינה זקוק נואשות לרפורמה מקיפה, עמוקה ויסודית אך לא נראה כי התרופה שבחרו שקד ולוין תטפל במחלה אלא להיפך – היא עלולה להיות יותר גרועה ממנה.

עדיין לא ברור איך מינויים פוליטיים יקדמו שירות ציבורי טוב יותר ואיך ועדות איתור – שכבר היום ממילא סובלות מחוסר אמון הציבור – עם כוחות יתר לגורמים פוליטיים יביאו את האנשים הטובים ביותר לשירות המדינה, שירותים שצורכים כ־40% מתקציב המדינה. האם "יסמנים" בעלי זיקה פוליטית ותלותיים לגורמים הפוליטיים הם אלו שישפרו את שירות המדינה? ספק רב.

"הבעיה עם אוסף ההצעות הללו היא יעודן: הן לא נועדו למנות את האנשים המתאימים ביותר אלא למנות את האנשים הלא מתאימים", אמר אורי יוגב, מנהל רשות החברות הפורש.

שומרי הסף: מנדלבליט ופראוור

ממלא מקום נציב שירות המדינה אודי פראוור והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט תרמו תרומה משמעותית לריכוך וריסון המלצות שקד-לוין – לא פחות ואף יותר מאשר ועדת השירות. הסיבה שהם בצד המפסיד קשורה להתנהלותם הזגזגנית והססנית במהלך כל החודשים הללו והתחושה בקרב הציבור שהם "עובדים בשביל נתניהו". פראוור, שהתנגד נחרצות להצעות, זיגזג ללא הרף: הוא קידם, עצר, התנגד, חזר בו, עשה שרירים הוריד את הנושא מעל סדר היום, התקפל והחזיר את הנושא, ניסה לשנות ובסוף אישר.

גם התנהלות מנדלבליט – שלא אהב בלשון המעטה את ההצעות – לא היתה החלטית ונחושה מספיק.

שינויים כה מרחיקי לכת אושרו בממשלה ללא דיון מעמיק וללא שינוי בחקיקה ראשית. נראה שאותן מסקנות יגיעו לפתחם של שופטי בג"ץ בקרוב, ואם הן ייפסלו שם, זו תהיה מבוכה לא פשוטה עבור מנדלבליט.  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות