אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלוביסטים של בלאקרוק מנסים לעקוף את סלינגר מלמעלה צילום: עומר מסינגר, אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

הלוביסטים של בלאקרוק מנסים לעקוף את סלינגר מלמעלה

קרן ההשקעות לא מסתפקת בניסיון לשכנע חברים בוועדת הכספים לבטל את מגבלת דמי הניהול הכפולים. לוביסטים מטעמה ביקשו אתמול מפרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו, להיפגש איתו. גם הממונה על שוק ההון מנסה לגייס ח"כים לעזרתה

17.10.2017, 07:24 | רחלי בינדמן

המאבק סביב דמי הניהול הכפולים בפנסיה הולך וצובר תאוצה. לאחר שנחשף ב"כלכליסט" כי לוביסטים מטעם קרן בלאקרוק ביקשו השבוע להיפגש עם חברים בוועדת הכספים של הכנסת, לקראת ההצבעה שתכריע ביחס לגובה דמי הניהול הכפולים שיכולים גופי הפניה לגבות מהחוסכים, העלו הלוביסטים הילוך.

קראו עוד בכלכליסט

אנשי משרד הלובינג גורן עמיר ביקשו אתמול להיפגש גם עם פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מנגד, הממונה על שוק ההון דורית סלינגר לא מתכוונת להפקיר את הזירה לטובת הלוביסטים. ל"כלכליסט" נודע כי בימים האחרונים נפגשה סלינגר עם כמה חברי כנסת בוועדה, בעיקר כאלו בעלי אוריינטציה פרו־צרכנית, בניסיון לגייס אותם לצדה במאבק היצרי הצפוי בפרשה. עוד נודע כי אחת הח"כיות היותר פעילות בשוק הפנסיה, ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) שנפגשה עם רשות שוק ההון בנושא, מקדמת הצעת חוק פרטית שלפיה מגבלת כפל דמי הניהול לא תעלה על 0.15%, זאת לעומת תקרה של 0.25% המותרת היום.

"לשים סוף לאבסורד"

בסוף 2017 תפוג הוראת שעה שאושרה בתקנות לפני שלוש שנים, שלפיה אסור לגופי הפנסיה לגלגל על החוסכים עלויות נוספות עבור רכישת ניהול חיצוני בשיעור הגבוה מ־0.25% לשנה. במסגרת תופעה זו, שרק הולכת וגדלה, מנהלי ההשקעות של גופי הפנסיה פונים למנהלי השקעות חיצוניים דרך קרנות הון סיכון, קרנות השקעה וקרנות נאמנות כדי שאלו ינהלו עבורם חלק מכספי החוסכים.

את העלות שגובים אותם מנהלי השקעות חיצוניים מגלגל הגוף הפנסיוני על החוסכים מעבר לדמי הניהול "הרגילים". סלינגר מעוניינת ככל הנראה לחדש את הוראת השעה, כך שהמגבלה תימשך, כשלצדה כעת מגיעה ח"כ בירן שאמרה אתמול ל"כלכליסט": "מיד עם תחילת מושב החורף אני מתכוונת להגיש הצעת חוק שתגביל את התופעה הפסולה של כפל דמי ניהול שהציבור נאלץ לשלם לגופים למנהלי הפנסיה. זה אבסורדי שהחוסכים יידרשו לשלם על השקעות שמעולם לא הוכח שהן רווחיות מבחינתם. הצעת החוק שאקדם תגביל ל־0.15% את גובה ההוצאות הנוספות שגוף מוסדי רשאי לגבות מהחוסכים. באופן זה ייפסק העיוות שהופך את אזרחי ישראל לבני ערובה של הגופים האחראים על ניהול החסכונות שצברו במשך כל חייהם".

דמי הניהול הכפולים אצל רוב הגופים נושקים כיום לרף של 0.15%. מבחינת מנהלי הפנסיה, אם הצעתה של בירן תתקבל, הכניסה שלהם להשקעות חדשות אצל מנהלים חיצוניים תצומצם משמעותית רק לשיעור הגידול בנכסי הפנסיה וחלק אף יצטרכו לצמצם חשיפות. מי שעוד צפוי להתגייס לטובת סלינגר הוא ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) שסירב בתוקף להיפגש עם נציגי בלאקרוק, שהיא קרן ההשקעות הגדולה בעולם, ואף הצהיר כי יתמוך בחידוש הוראת השעה. לא ברור, עם זאת, מה תהיה עמדתם של חברים אחרים בוועדת הכספים ואם אלה יתמכו או יסתייגו מחידוש ההוראה שאמורה להיטיב עם ציבור החוסכים ולהקטין לו את גובה דמי הניהול כפולים. מנגד, מנהלי הפנסיה שמעדיפים לגלגל חלק מתשומות הניהול החוצה במקום להשקיע במנהלי השקעות בשכר, מתנגדים למגבלה בטענה שהיא מונעת מהם חשיפה להשקעות טובות המניבות לחוסכים תשואה שמצדיקה את העלויות הנוספות. אלא שהכוח האמיתי שמתנגד לחידוש הוראת השעה הוא זה שגם ניזוק ממנה הכי הרבה — מנהלי הקרנות הזרות והמקומיות שבהם מושקעים כספי החוסכים.

מימין: מיכל בירן ודורית סלינגר, צילום: עומר מסינגר, אוראל כהן מימין: מיכל בירן ודורית סלינגר | צילום: עומר מסינגר, אוראל כהן מימין: מיכל בירן ודורית סלינגר, צילום: עומר מסינגר, אוראל כהן

בלאקרוק ממחזרת תרגיל

לפני שלוש שנים, כאשר סלינגר התכוונה להגביל את שיעור דמי הניהול הכפולים ל־0.15%, המאבק של מנהלי הקרנות הגיע עד לפתחם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי פרופ' יוג'ין קנדל. האחרון, ביחד עם שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט ומתנגדים אחרים, הצליחו ללחוץ על סלינגר להעלות את רף המגבלה ל־0.25%. ל"כלכליסט" נודע, כאמור, כי הלוביסטים של בלאקרוק, שמנסים לחזור על המהלך, פנו אתמול לפרופ' שמחון, ראש המועצה הלאומית כלכלית ויועצו הנוכחי של של נתניהו, בבקשה להיפגש גם עמו. בלאקרוק היא כמובן רק גוף אחד שבוחש בקלחת הזו. בין המתנגדים הנוספים צפויים להיות קרנות הון סיכון בארץ ובחו"ל, קרנות השקעה זרות וישראליות כמו פימי וסקיי, הניזונות מכספי החוסכים הישראלים. אל אלה צפויים לחבור גם איגוד חברות הביטוח, בתי השקעות, עורכי דין ורואי חשבון הניזונים בעקיפין מהעסקאות בין גופי הפנסיה למנהלים חיצוניים.

הדילמה של משה כחלון

ברשות שוק ההון אספו נתונים המראים שמנהלי פנסיה עם חשיפה מאוד נמוכה להשקעות של מנהלים חיצוניים הציגו בשנים האחרונות תשואות לא פחות טובות מאלו שהחזיקו בחשיפה גבוהה לאותן השקעות. מי שעוד יידרש כאן להכרעה הוא שר האוצר משה כחלון שצריך לחתום על התקנות בנושא. כחלון פועל בשנים האחרונות לצמצם עלויות בשוק הפנסיה מחד, אך מאידך הוא גם מעודד השקעות בתעשיית הייטק ופיתוח תשתיות בישראל שמתבצעות לרוב דרך מימון של קרנות השקעה. לכן כחלון עשוי להתנגד להמשך הצבת המגבלה, ובטח לחיזוקה.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי כיום גובים מנהלי הפנסיה עד 0.15% בממוצע מהכספים המנוהלים דרכם כדמי ניהול למנהלים חיצוניים. נכון לסוף 2016, תעשיית הפנסיה מגלגלת 1.4 טריליון שקל, והיקף דמי הניהול הכפולים שהועברו על ידי גופי הפנסיה למנהלים עמד על 2.1 מיליארד שקל. סכום זה רק הולך ועולה ככל שהיקף נכסי הפנסיה עולה. אם דמי הניהול הכפולים היו מגיעים לתקרה החוקית (0.25%) כבר היה מדובר ב־3.5 מיליארד שקל. במילים אחרות, אם תקרת דמי הניהול הכפולים תונמך ל־0.15%, למנהלי קרנות הנאמנות, קרנות ההשקעה וקרנות ההון סיכון יש כאן הרבה מה להפסיד.

תגיות