אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברת האופנה קונספט הפסידה בתביעה מול הבנקים

חברת האופנה קונספט הפסידה בתביעה מול הבנקים

חברת האופנה תבעה את לאומי ודיסקונט על שלא עמדו בהתחייבות להעמיד אשראי, אבל השופטת פסקה: “יש לברך על החלטת הבנקים שסירבו ללכת בעיניים עצומות אחרי קבוצת משקיעים של חברה ריקה מתוכן”

17.10.2017, 08:31 | משה גורלי

עוקץ בנקאי או אחריות בנקאית? שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ד”ר דפנה אבניאלי הכריעה אתמול בעד האפשרות השנייה כשדחתה תביעת ענק

נגד דיסקונט ולאומי על 25 מיליון שקל. התביעה הוגשה על ידי חברת האופנה קונספט ומשקיעיה בטענה ששני הבנקים “עקצו” אותם כשחזרו בהם מהסיכום להזרים לחברה את האשראי שסוכם עליו. קונספט היתה חברה פרטית לשיווק מוצרי אופנה באמצעות ארבע רשתות, לי קופר, בלו בירד, אקספוז אופנה ורוס אובטה.

קראו עוד בכלכליסט

גידי גולדפינגר, שייסד את רשתות לי קופר ובלו בירד, מכר בעבר את שתי הרשתות. שנתיים לאחר שמכר לרשת בריל לגולף את המותג לי קופר ב-2011, הוא פוטר מתפקידו כמנכ"ל חברת הבת של בריל והעלה טענות קשות נגד פיטוריו.

בתחילת 2010 עמד החוב של קונספט לבנקים על כ־73 מיליון שקל בנוסף לחובות לספקים ולעובדים, ובהיעדר מרווח תזרימי היא הגיעה לסף פירוק.

   

אסיאג רקם תכנית הבראה דו־שלבית: ראשית, המשקיעים יזרימו לחברה 20 מיליון שקל; ושנית, הבנקים יעמידו אשראי בהיקף של 48 מיליון שקל. אלא שהבנקים חזרו בהם מהסכמתם.

החברה והמשקיעים תבעו את הבנקים על הפרת ההסכם. חוזים יש לקיים, טענו, גם אם החוזה הפך ל”לא כדאי”. אלא שהשופטת אבניאלי הדפה את הטענה הזו, וקבעה שאין מדובר בחוסר כדאיות שהתגלה בשלב מאוחר, אלא בהטעיה של הבנקים, שסמכו על התחזית שהציגו להם המשקיעים. היא הסתמכה על עדותו של אסיאג, שהודה כי המשקיעים לא ערכו בדיקת נאותות לחברה והסתמכו על נתונים “שקריים ומופרכים” שקיבלו מהחברה כבסיס להסכם עם הבנקים.

בנוסף לכך הכשירה השופטת את החלטת הבנק כ”שיקול דעת עסקי”, שחסין מביקורת שיפוטית: “כל התנהלות אחרת היתה שקולה להתאבדות כלכלית ולהמטת שואה עצמית על הבנקים ועל ציבור החוסכים, שהפקידו את כספם בחזקתם”.

המשקיעים פעלו למכירת המותגים בלו בירד ולי קופר. “הבנקים עודכנו במצב החברות ובאפשרות של מכירתן בעתיד, אבל לא שותפו בהחלטה למכור אותן”, נקבע בפסק הדין. מכירת המותגים העמידה את הבנקים בפני דרישה בלתי אפשרית מבחינתם: להזרים אשראי לחברה קורסת שרוקנה מכל פעילות עסקית מניבה.

"אין לנו כוונה לחתום על עסקה שאין שום סיכוי לקבל ממנה כסף"

בנובמבר 2010 פוצצה ישיבת ה”קלוזינג”, שבה היה אמור להיחתם הסכם האשראי. נציגי דיסקונט, ובראשם אבי לוזון, בכיר בבנק ולשעבר יו”ר ההתאחדות לכדורגל, הודיע לאסיאג: “אין לנו כוונה לחתום על עסקה שאין שום סיכוי לקבל ממנה כסף בעתיד”.

את פסק דינה חתמה אבניאלי במסר לוועדה הפרלמנטרית שהוקמה לאחרונה לבחינת האשראי הבנקאי: “בימים שבהם היקף הכישלון הבנקאי הוביל להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת הענקת אשראי חסר תקדים ללקוח חסר יכולת פירעון משיקולים בלתי ברורים - יש לברך על החלטתם של שני בנקים שסירבו ללכת בעיניים עצומות אחרי קבוצת משקיעים ולהעניק לחברה חסרת יכולת החזר וריקה מתוכן אשראי של עשרות מיליוני שקלים”.

השופטת דפנה אבניאלי. חייבה את התובעים בהוצאות ושכר טרחה של 300 אלף שקל השופטת דפנה אבניאלי. חייבה את התובעים בהוצאות ושכר טרחה של 300 אלף שקל השופטת דפנה אבניאלי. חייבה את התובעים בהוצאות ושכר טרחה של 300 אלף שקל

אבניאלי חייבה את החברה ואת המשקיעים בהוצאות ושכר טרחה של 300 אלף שקל. את קונספט ואת המשקיעים ייצגו עורכי הדין גיורא בן־טל והילה וינטרוב. את דיסקונט ייצגו עורכי הדין ישראל שפלר וענת שלינגבוים, ואת לאומי ייצגו עורכי הדין אורי גאון ויניב אזרן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות