אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יועמ"ש הכנסת: "אין להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לארגוני שמאל"

יועמ"ש הכנסת: "אין להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לארגוני שמאל"

איל ינון התייחס בחוות דעת תקדימית להחלטת ראשי הקואליציה להקים ועדה לחקירת המימון שמעניקות מדינות זרות לארגוני שמאל; לדבריו, "ועדת חקירה פרלמנטרית אינה הכלי המתאים לעריכת בירור בעניינים אידיאולוגיים"

18.10.2017, 17:54 | שחר אילן

היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון קובע בחוות דעת מפתיעה ותקדימית כי הכנסת אינה יכולה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין המימון של מדינות זרות לארגונים ישראלים שפועלים נגד חיילי צה"ל. ינון כותב: "לכנסת אין סמכות להקים ועדת חקירה בנושא שבנדון או כל ועדת חקירה שעניינה למעשה חקירה אידאולוגית של גופי החברה האזרחית בישראל מימין או משמאל".

ארגון שוברים שתיקה ארגון שוברים שתיקה ארגון שוברים שתיקה
ינון נשאל בנושא לאחר שביום ראשון החליט פורום ראשי הקואליציה על הקמת ועדה כזו. ינון עצמו מצין שעל פי חוק יסוד: הכנסת ותקנון הכנסת "אין כל מגבלה על הנושאים שבהם יכולה לעסוק ועדת חקירה פרלמנטרית". אבל הוא מזכיר שכבר בדיונים על הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית לאשראי הטייקונים "הגענו לכלל מסקנה כי למרות ניסוחם הרחב של הסעיפים לא ניתן לקבל פרשנות הגורסת כי אין כל מגבלה על נשואי החקירה וסמכויות הוועדה".

הוא קובע כי "הנושא המדובר אינו יכול להוות עניין לחקירה פרלמנטרית". לדבריו אם מבקשת הכנסת להגביל את האפשרות לקבל מימון מדינות זרות לצורך פעילות שמבקרת את חיילי צה"ל עליה לעשות זאת בחקיקה ראשית.

ינון מסביר זאת בכך ש"חקירה פרלמנטרית של ארגוני החברה האזרחית על רקע אידיאולוגי עומדת בניגוד לעקרונות משטריים בסיסיים". הוא מציין ש"מושכלות יסוד של משטרים דמוקרטיים הן שגופי החברה האזרחית רשאים לפעול בחופשיות רבה". לדבריו, "ועדת חקירה פרלמנטרית אינה הכלי המתאים לעריכת בירור בעניינים אידיאולוגיים. לשם כך משמשים כלים פרלמנטריים אחרים. שימוש בכלי של ועדת חקירה כדי לנגח את האופוזיציה בכנסת או מחוצה לה יהווה ניצול לרעה של כלי פרלמנטרי".

מבחינה מעשית, ינון מציין ש"אין לכנסת כל סמכות לחייב את גופי החברה האזרחית להופיע לפניה". זאת משום שהתכלית העיקרית ועדת חקירה פרלמנטרית היא לפקח על גופי השלטון. במקרה זה אין כל טענה לליקוי של גוף שלטוני. הוא מוסיף כי הכנסת הנוכחית קבעה בחוק כי קבלת מימון ממדינות זרות מותרת, ולכן לא ברור כיצד היא יכולה להפוך זאת לנושא לחקירה.

משמעות חוות הדעת היא שהסיכויים להקמת ועדת החקירה קטנים מאוד. ראשית, ינון נהנה בכנסת מהערכה מקצועית רבה, בין היתר בשל האיפוק הרב שהוא ואנשיו מפגינים וחוסר הפניות הפוליטי שלהם. כלומר, הסיכויים שהקואליציה תתעלם מחוות הדעת אינם נראים גבוהים. שנית, גם אם הקואליציה תחליט על הקמת ועדת החקירה, חוות הדעת מבטיחה הגשת עתירה לבג"ץ שתגרור את הנושא עד לסוף הקדנציה.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
זוהי חקירה של ארגונים שמופעלים ע"י מדינות זרות
הסיבה לחקירה היא הפרת הריבונות של מדינת ישראל ע"י מדינות זרות. הפעלת סוכנים זרים בתוך ישראל כנגד ישראל ע"י מדינות זרות (בעיקר מדינות אירופה). הגיע הזמן לחקור את העניין ולהפסיק את הבחישה של ארגוני המודיעין האירופים בנעשה בתוך ישראל. 70 שנה בלבד אחרי השואה, והמודיעין הגרמני מפעיל בתוך ישראל סוכנים שפועלים כדי לפלג את המדינה היהודית, לעודד הגירה בלתי חוקית אליה, למנוע מיהודים להתיישב בחבל יהודה ולעודד בנייה בלתי חוקית פלסטינית ביו"ש ובניה בלתי חוקית בדואית בנגב.
לפטר את היועץ  |  19.10.17
1.
קשקשן, ניתן בהחלט לחקור התערבות של מדינות זרות בפוליטיקה הישראלית
הרי זה כל הבלאגן היום בעולם! הרוסים התערבו בבחירת טראמפ? ג'ורג' סורוס מניע באמצעות ההון שלו מטרות פוליטיות בניגוד להחלטות הדמוקרטיות? האם לבעלי הון זכות להשפיע יותר מאשר לאדם הפשוט? אלו שאלות שרלווניות היום בכל העולם ואין דבר שראוי לחקור יותר מזה.
סנופקין  |  18.10.17