אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם יש מקום לחייב נוכחות בקורסים אקדמיים? צילום: חברת מולטיקאם

האם יש מקום לחייב נוכחות בקורסים אקדמיים?

לעתים בדיקת נוכחות, ושקלולה בציון, עוזרת לסטודנטים מבחוץ לגייס כוחות ולהגיע לשיעור. הדבר נכון במיוחד עבור סטודנטים שכבר נכשלו בקורסים

20.10.2017, 07:30 | יורם ביברמן

אחד העקרונות המרכזיים באקדמיה הוא החרות: החרות לחשוב כל דבר, לומר כל דבר, לבדוק כל שאלה. בשל אופייה זה של האקדמיה נוטים אנשי הסגל במוסדות להשכלה גבוהה לאפשר גם לתלמידיהם חרות מבחינת ההתנהלות בלימודים, מתוך תפיסה שהסטודנט הוא אדם בוגר, רציונאלי, מבין את אשר לפניו, לוקח אחריות על מעשיו, וכמובן על תוצאותיהם.

על פי קו מחשבה זה, הרעיון שבקורס אקדמי תיבדק נוכחות התלמידים, ותשוקלל בציון הקורס, וזאת על מנת להגן על הסטודנטים מפני עצמם - מפני אי הגעה לשיעורים מתוך עצלות - נראה מופרך לחלוטין; בבחינת "ואם התלמיד ייעדר משיעורים רבים גם נזמין את אימו לשיחה?"

סטודנטים בהרצאה, צילום: דנה קופל סטודנטים בהרצאה | צילום: דנה קופל סטודנטים בהרצאה, צילום: דנה קופל

שנים רבות זו הייתה הגישה של רוב המרצים בחוג למדעי המחשב במכללה האקדמית הדסה י-ם, בה אני מלמד. עת לפני עשרים שנה הנהלת המכללה, שהייתה עד אז מכללה להנדסאים, ביקשה שהמרצים יבדקו נוכחות, נעמדו מורי החוג על רגליהם האחוריות בסירוב עיקש.

מאז חלפו שנים רבות: העולם השתנה, הסטודנטים השתנו, וגם עמיתיי ואני השתנינו. אם בעבר חשבתי שבדיקת נוכחות בשיעורים היא סוג של פטרונות בזויה, כיום אני חושב שיש מצבים בהם היא פטרוניות ראויה. כשלפני 20 שנה שקלנו לבדוק נוכחות, גם הסטודנטים התרעמו על כך בקולניות, כיום הם מקבלים זאת בטבעיות (אולי גם משום שהם חשים את העמדה השונה של המרצים ביחס לנושא).

לא במקרה אומר השולחן ערוך "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו". לצערי, לא כל האנשים, ובפרט לא כל הסטודנטים הינם 'אריות' אשר מצליחים לגייס את תעצומות הנפש הנדרשות כדי לקום בבוקר ולהגיע ללימודים. לעתים 'מקל' בדמות בדיקת הנוכחות, ושקלולה בציון, עוזר להם מבחוץ לגייס כוחות שיותר קשה לגייס כשיש להסתמך רק על הפנים. (אגב, למקל זה נלווה גם גזר: הנוכחות עשויה לאפשר לתלמיד לקושש כמה נקודות בציון 'בזול', רק על-ידי הימצאותו בכיתה).

במיוחד הדברים נכונים עבור סטודנטים שכבר 'הפגינו' חוסר הצלחה: נכשלו בקורסים, במידה לא מבוטלת בשל קושי לעקוב אחר חומר הקורס משיעור לשיעור, דבר שנגרם לא אחת מהיעדרויות מרובות. עבור חלק מהתלמידים, חובת נוכחות, ו-'איום' שאם הם לא יגיעו לאחוז די גבוה מהשיעורים הם לא יורשו לגשת לבחינה, עושה את ההבדל בין להצליח לבין להיכשל (שוב).

מנגנון דומה אך שונה ננקט על-ידי מרצים אשר מדי שבוע בשבוע מקיימים בוחן קצר, שמטרתו להגן על הסטודנטים מפני 'הבקעת שער עצמי' בדמות אי הקפדה על למידה רציפה.

איני בטוח האם זה מאפיין של דור ה- Y ? של פני הכלב? אולם נראה לי שחלק מהסטודנטים של ימינו, אולי זקוקים למרצים שלהם פחות כדי לרכוש את הידע (שמצוי כולו ברשת), אך לבטח זקוקים למרצים שלהם הרבה יותר על מנת שאלה ישמרו עליהם מפני עצמם, וידאגו לקדם אותם לתואר הנכסף, ולמקום עבודה בו השכר יהווה את המקל והגזר.

האם המרצים מסוגלים להיענות לאתגר? זו כבר שאלה אחרת...

הכותב הוא ראש החוג למדעי המחשב במכללה האקדמית הדסה ירושלים

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות