MeToo - קמפיין שהוא מוכר ומטריד

1. הצפת מודעות. קשה היה לחמוק בשבוע האחרון מקמפיין MeToo ברשתות החברתיות, שנולד מקריאתה של השחקנית אליסה מילאנו לנשים שהוטרדו או הותקפו מינית להשתמש בצירוף כדי להמחיש את מימדי התופעה. ההיענות ריגשה רבים מהמשתמשים שנחשפו לקמפיין, אך היו לא מעט נשים שכל זה הרגיש להן מוכר מדי.

2. עוד קמפיין. אחת ללא מספיק זמן נחשף מקרה מזעזע נוסף, שמזכיר שנשים עדיין חיות תחת איום יומיומי של הטרדות ותקיפות, ומוליד קמפיין רשת פופולרי חדש. ב-2014 למשל רץ קמפיין דומה שביקש לעורר מודעות להטרדות מיניות בשם YesAllWomen, שבתוך שבוע הוצמד ל-1.2 מיליון ציוצים בטוויטר לבדה.

3. איפה התוצאות. קשה לאמוד את השפעת הקמפיינים הללו על העולם האמיתי ועל מימדי ההטרדות המיניות, אך המציאות לא מספקת יותר מדי מדדים שמראים על הצלחתם. אחרי הכל אזרחי ארה"ב בחרו לנשיא אדם שהתפאר בשיטות ההטרדה המינית שלו, וודי אלן לא הפסיק לביים סרטים ושחקן הקולנוע קייסי אפלק, שהסתבך בעבר בהטרדות מיניות, זכה השנה באוסקר.

4. גיוס כספים. הקמפיינים הללו מדגימים את הבעיה בניסיון לעורר מודעות באופן ויראלי ללא קריאה לפעולה. בניגוד אליהם, הסרטונים של קמפיין אתגר דלי הקרח, שלוו בבקשה לתרומות, הצליחו לגייס 100 מיליון דולר בתוך 30 יום. קמפיין ויראלי אחר של תנועת זכויות האזרח Black Lives Matter הצליח להפוך את האשתג התנועה BLM לפופולרי ביותר בטוויטר מאז ומעולם. הקמפיין והתנועה הנושאת את שמו נולדו ב-2013 בתגובה לזיכויו של אדם לבן שהרג נער שחור, אומצו לשלטים בהפגנות והפכו במהירות לקריאה לפעולה.

5. לא מספיק. הרצון לעורר מודעות ולנסות להמחיש ממדים של תופעה באמצעות קמפיין ויראלי הוא טוב ויפה, אך העובדה שאנחנו נדרשות שוב ושוב לקמפיין נוסף מעידה על ההצלחה החלקית של הקמפיינים הקודמים. אולי נכון יותר להפנות אנשים לקרוא את הסטטיסטיקות המחרידות על ההיקפים המפלצתיים של תקיפות והטרדות מיניות במקום לדברר עבור הגולשים ברשת את הטראומות האישיות שלנו.