ניתוח כלכליסט
שתי ההכרעות שעשויות לטלטל בקרוב את שוק הדיור
העליון יצטרך להכריע בשאלה מה גובה המס שישלם שרגא בירן על 20 דירותיו, החלטה שתאותת למשקיעים אם עדיין משתלם להם להישאר בשוק הדיור. במקביל, אם מס דירה שלישית התקוע יחזור בקרוב לאישור, המשקיעים יספגו פגיעה מיידית
שוק הדיור עומד בקרוב בפני שתי הכרעות משמעותיות. הסוגיה הראשונה ממתינה להכרעת העליון – האם יותר מ־20 דירותיו של שרגא בירן, לשעבר בעלי רבוע כחול ובעל השליטה במגה, נחשבות לעסק או שמע מדובר בהכנסה פסיבית.
קראו עוד בכלכליסט
להחלטה הזו יש משמעות מיסויית בהיקף של מיליארדי שקלים לאורך זמן. ההכרעה השנייה היא בכל הנוגע למס דירה שלישית שמבושש להגיע לכדי אישור חוזר בוועדת הכספים, מה שעלול להשפיע על הכוונות של כחלון לאשר אותו רטרואקטיבית לתחילת 2017.
סוגיית מיסוי הדירות של בירן נידונה בימים אלה בבית המשפט העליון. ביום חמישי האחרון התקיים דיון בבית המשפט העליון בנוגע לערעור שהגישה רשות המסים נגד פסיקת שופט המחוזי אביגדור דורות לפיה בירן יידרש לשלם מס של 10% בלבד על הכנסותיו מהשכרת 24 הדירות שבבעלותו. דורות לא חשף כי בירן העסיק את המשרד שבו דורות היה שותף במשך שנים במהלך המשפט ולא פסל עצמו מלדון בתיק. בעקבות המשפט שהתקיים במחוזי נחשף כי בירן הרוויח בין השנים 2004–2007 – 3.5 מיליון שקל מהשכרת כל הדירות שבבעלותו.
למרות זאת דורות פסק כי אין מדובר בהכנסות מעסק אלא הכנסות משכירות ולכן הן צריכות להיות ממוסות רק ב־10% (על הכנסות החל מ־5,000 שקל) ולא צריכות להיות במס מלא, כלומר מס חברות שעומד על 24% (ונע באותן שנים בין 35% ל־29%) ומס דיבידנד שנע בין 25% ל־30%. יחד שני המסים הללו מגיעים לכ־50%, בדיוק כמו מס הכנסה "רגיל". לצד בירן דן העליון גם בערעור של רשות המסים בנוגע לאחים דן ודפנה לשם שירשו 28 נכסים, מרביתם דירות מגורים.
לרשות המסים יש שני חששות משמעותיים. הראשון הוא שאם רשות המסים תפסיד כאן, היא תידרש להכיר בעלי עסקי נדל"ן רבים כמשכירים "פשוטים" ותידרש לגבות מהם רק 10%. החשש השני הוא כי "ישנם כמה מבחנים לבחינת הכנסות, ולמדינה יש חשש כי יישום פסקי הדין ייצור המשגה שגויה של מבחנים אחרים", כפי שציינה עו"ד טליה נעים מהמחלקה הפיסקלית בפרקליטות.
11 תגובות לכתיבת תגובה