משכה את כספי הירושה ופשטה רגל: איך אחותה תזכה בכספים?

שתי אחיות זכו בכספים שהותירה אמן המנוחה בחשבונה. האחות הגדולה משכה יותר ולימים חויבה להחזיר לאחותה את הכסף. במשך שנים האחות הצעירה ניסתה לגבות את החוב ללא הצלחה, אולם מסמך עיקול ישן שהועלה מן האוב הביא באחרונה את בית המשפט למשפחה בירושלים לקבוע כי האחות תוכל לממש את זכויותיו של גיסה בדירה שלו ושל אחותה הגדולה.

הסכסוך הסבוך בין האחיות התגלע לפני כ-13 שנים, כאשר האחות הגדולה משכה כספים מהחשבון של אמן המנוחה, תוך הקטנת חלקה של האחות הצעירה בירושה.

הסכום שנלקח לא צוין בפסק הדין אך כנראה שהיה זה סכום נכבד, כפי שמעידים ההליכים המשפטיים בין האחיות, במסגרתם הוטלו עיקולים על כספה ודירתה של האחות הגדולה לצורך הבטחת תשלום החוב.

בשנת 2009 הוכרע הסכסוך בין האחיות בבית המשפט המחוזי בירושלים שקבע כי האחות הגדולה צריכה להחזיר לאחותה הקטנה את הכסף. אלא שזו לא הצליחה לגבות את הכסף, גם לא באמצעות הליכי הוצאה לפועל, בין היתר מאחר שאחותה הגדולה הפכה לפושטת רגל.

בשנה שעברה מצאה האחות הצעירה דרך אחרת לזכות בכספה. היא השתמשה במסמך עליו חתם גיסה – בעלה של אחותה הגדולה – בפני בית המשפט למשפחה בשנת 2005, ובו אישר לעקל את חלקו בדירה המשותפת כנגד שחרור העיקול שהוטל על כספי אשתו במסגרת ההליכים.

האחות טענה כי יש אף שבמסמך נכתב שמדובר בעיקול, בפועל גיסה משכן את חלקו בדירה לצורך הבטחת החזר החוב כלפיה, ולכן יש לאפשר לה לממש את המשכון הזה בעדיפות על פני נושיהם האחרים של אחותה ובעלה.

מנגד גיסה טען בין היתר כי מעולם לא התכוון למשכן את הדירה וכי הסכמתו הייתה להטלת עיקול בלבד, ומכל מקום היה זה עיקול זמני שתוקפו פג.

בין משכון לעיקול

בפתח פסק דינו השופט נמרוד פלקס עמד על ההבדלים בין משכון לעיקול: משכון מוטל מרצון, כלומר, בהסכמת הממשכן ומקנה לבעליו עדיפות על פני נושים אחרים, ואילו עיקול מוטל בכפייה בהוראת ערכאה שיפוטית עקב קיומו של חוב וכוחו חלש יותר משל משכון. השופט הסביר עוד כי אף שהגיס חתם על אישור שבו נכתב כי מדובר ב"עיקול" – אין משמעות למילה עצמה, ומה שחשוב הוא מהות המסמך וכוונת הצדדים בעת החתימה.

ניתוח ההליכים שהובילו לחתימתו של הגיס על המסמך העלה כי הוא משכן מרצונו את חלקו בדירה כדי שיהיה ניתן לשחרר את העיקול על כספי אשתו ובד בבד להבטיח שתשלם את החוב לתובעת.

משכך, המסמך האמור מהווה משכון ולא עיקול. כל פרשנות אחרת, קבע השופט פלקס, עולה כדי חוסר תום לב, בעיקר שהחתימה הובילה לכך שבית המשפט ביטל את העיקול על כספי האחות הגדולה, מהם הייתה התובעת יכולה להיפרע.

משכך, בקשת התובעת התקבלה ואושר לה לממש את זכויותיו של גיסה בדירה לצורך פירעון חובה של אחותה הגדולה. הגיס חויב בהוצאות משפט של 15 אלף שקל.

לפסק הדין

• ב"כ התובעת: עורך דין ירושה בר יהודה

• ב"כ הנתבע: עו"ד חכמון

* עו"ד רועי ויסמן מייצג בתיקי ירושות

** הכותב לא ייצג בתיק

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"