אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עבירות הנוגעות לחוק ההגבלים העסקיים צילום: shutterstock

עבירות הנוגעות לחוק ההגבלים העסקיים

בעולם העסקי בא לידי ביטוי הרצון בקיום תחרות הוגנת, תוך מניעה של התארגנויות מלאכותיות של חברות עסקיות שיש בהן לפגוע בכלכלת השוק החופשי. בישראל, הפיקוח נעשה על די רשות ההגבלים העסקיים הפועלת במסגרת חוק ההגבלים העסקיים

23.10.2017, 15:58 | עו״ד גיל דביר

על מנת להבטיח ככל הניתן את יישומה של כלכלה חופשית בישראל פועלת הרשות להגבלים עסקיים בפעולות מנע של היעדר תחרות בין עסקים החולשים על אותו תחום. תופעה שכזו, בה לא קיימת תחרות חופשית בין עסקים, יש בה להביא להעלאת מחירים לא פרופורציונלית ופגיעה באיכות המוצרים והשירותים המסופקים מהן יסבול הציבור הרחב.

חוק ההגבלים העסקיים משנת 1988 הוא החוק המסדיר את הפיקוח בנושא. שש שנים אחרי הוקמה רשות ההגבלים העסקיים שהיא הגוף המרכזי המפקח על נושא התחרות העסקית בכלכלה בישראל.

אחת מפעילויות המנע איתן מתמודדת רשות ההגבלים העסקיים נוגעת להסכמים כובלים בין חברות עסקיות. התייחסות ממוקדת לפעילות זו קיימת בחוק ההגבלים העסקיים תחת סעיף 2. הסכם כובל יוצר באופן מלאכותי תחרות לא הוגנת בין מספר בעלי עסקים המסכמים בינם לבין עצמם על מדיניות והתנהלות משותפת הנוגעת למחירי המוצרים והשירותים אותם הם מספקים, הסכמה על אזורים גיאוגרפיים בהם יפעל כל עסק, חלוקת השירותים על בסיס סוג ואומדן הצרכנים ועוד. הסכמים אלו גורמים להפחתת התחרותיות בשוק וזאת בכדי שיוכלו להגדיל את רווחיהם.

ההסכם הכובל, מוגדר בחוק בין אם נעשה בכתב ובין אם בעל פה ולבטח אם מחויב על פי דין או לא. הגדרתו בחוק היא כ"הסדר" והמטרה היא להכיל בתוכו כל סוג ודרך של הסכמה אליה הגיעו הצדדים. כך, שואף המחוקק להבטיח על שמירת התחרות החופשית בכלכלה הישראלית, שממנה יזכה קהל הצרכנים להקצאת משאבים מאוזנת והוגנת, אשר תסייע בקידומו של האינטרס הציבורי-צרכני ובו הקהל הרחב יוכל ליהנות ממוצרים ושירותים באיכות טובה ובמחירים ראויים והוגנים.

גיל דביר, עידית רייכרט ותומר שוורץ, צילום: מיה חבקין גיל דביר, עידית רייכרט ותומר שוורץ | צילום: מיה חבקין גיל דביר, עידית רייכרט ותומר שוורץ, צילום: מיה חבקין

המנדט לפיקוח של הרשות להגבלים עסקים ניתן לממונה על ההגבלים העסקיים ועליו מוטלת החובה, לא רק לפקח על הנעשה בשוק החופשי, אלא לפעול ולמנוע מראש את היווצרותם של הסכמים כובלים המתהווים בהתאגדויות שונות. על הממונה הסמכות לקבוע אודות גופים עסקיים שהפכו למונופול ואף להצביע על שיתופי פעולה של מספר גופים עסקיים להם מאפיינים מובהקים של הסכם כובל. כל אלו מאפשרים לממונה לאשר ולפסול מיזוגן של חברות ואף לקבוע האם ישנו מונופול אשר ניצל את כוחו ומעמדו לרעה.

חשדות לעריכות של הסכמים כובלים עולים חדשות לבקרים בתקשורת, כשלא פעם נפתחות חקירות בנושא על ידי הרשות להגבלים עסקיים. חשיפות אלו, תוך התייחסות מעמיקה של הרשות להגבלים עסקיים למקרים שבהם עולה חשד לעריכת הסכמים כובלים, מהוות ביטוי נוסף ומתמשך לתחושה הרווחת בעיני רבים בציבור הישראלי הנוגעת לנושאים כלכליים חברתיים ורצון הציבור ביישומו של צדק חברתי. פעילות מנע של רשות ההגבלים העסקיים, יש בה חשיבות רבה בהשבת אמון הציבור כלפי מערכת המשפט והאכיפה. יצירת גוף חזק ובעל שיניים יביא כמובן לצמצום התופעה ולבטח יהפוך למרתיע עבור עסקים רבים הרואים בפעילות קרטל שכזו אקט לגיטימי.

חשוב להדגיש ולומר שפעילות של הסכמים כובלים אינה נעשית בתום לב ואלו אשר בוחרים לפעול באופן קרטליסטי מודעים למעשיהם ולכוונתם. ברוב המקרים, יהיה אף מדובר באנשים נורמטיביים אשר מחזיקים בתפקידי מפתח במשק הישראלי, שיש ותאוות ההצלחה העסקית מביאה אותם לפעול באופן לא חוקי.

חשוב להדגיש שהקמת רשות ההגבלים העסקיים, במסגרת החוק שהיה קיים עוד קודם, יש בה להדגיש את נכונות בית המשפט והמדינה לפעול במרץ רב כנגד עסקים הפועלים באופן קרטליסטי. למעגלים הרחבים הנוספים, בין אם גופי התקשורת ולבטח הציבור הרחב, היכולת והכוח להאיר בזרקור חזק ובולט על המקומות בהם קיים חשד ממשי לפעילות קרטלית שכזו ולבטח כשמדובו בפעילות כלכלית-פלילית אחרת שממנה סובל, בראש ובראשונה, הציבור הרחב ואף מוסדות המדינה.

בכדי להבין עד כמה מחמירה מדיניות בתי המשפט כלפי עוברי עבירות אלו, ניתן להפנות למשל לפסק הדין בעניין "קרטל מאפיות הלחם", שניתן לאחרונה, ואשר במסגרתו הוטלו עונשי מאסר על נאשמים בעלי עסקים, נטולי עבר פלילי. בין השאר, צויין בפסק הדין של בית המשפט העליון כי:

"עבירות מסוג זה, כמו רבות מעבירות "הצווארון הלבן", מתבצעות במרבית המקרים על-ידי בני אדם המנהלים בשאר תחומי חייהם אורח חיים נורמטיבי, ולחלקם אף מעמד ציבורי או חברתי. המניע המרכזי המביאם לביצוע העבירות הוא המניע הכלכלי. הדרך להרתיע מפני ביצוע העבירות האמורות נעוצה במאפייניהן המיוחדים של העבירות ומבצעיהן.בהיותם נטועים היטב בציבוריות, יש בעצם ההרשעה בעבירות פליליות כדי לפגוע בשמם הטוב של מבצעי העבירות ולשמש גורם מרתיע מפני ביצוען. בהיותם, לרוב, אנשים מבוססים, אשר אינם פועלים מתוך מצוקה כלכלית או סוציאלית, ראוי הוא כי, ככלל, רף הענישה בגין עבירות מעין אלה יהיה של עונש מאסר בפועל...

לצד עונש המאסר יש להטיל על מבצעיהן של עבירות אלה אף קנס כספי משמעותי. כאנשים רציונאליים המבצעים את העבירה כדי לזכות ברווחים, יש בקנס שכזה כדי לעקר את המוטיבציה המולידה הסדרים שכאלה."

עו"ד פלילי גיל דביר  שותף במשרד דביר, רייכרט, שורץ.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות