אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המונופולים חוטפים - אבל 107 מיליון שקל זה כסף קטן צילום: אוהד צויגנברג

פרשנות

המונופולים חוטפים - אבל 107 מיליון שקל זה כסף קטן

הקנסות שהוטלו בחודשים האחרונים על המונופולים תנובה, קוקה־קולה ובזק, מהווים פחות מאחוז מהסכום שכולנו מכניסים להן בשנה

24.10.2017, 08:22 | נורית קדוש

הסדר הפשרה שנחתם השבוע בין רשות ההגבלים העסקיים לבין מונופול החלב וקונצרן המזון הגדול בישראל תנובה הותיר אחריו תחושת החמצה, שמצטרפת לתחושות דומות לאור הטיפול במונופולים בתחומים אחרים שניצלו גם הם את כוחם לרעה, כמו קוקה-קולה ובזק.

קראו עוד בכלכליסט

התפיסה שלפיה המונופולים הגדולים מנצלים את כוחם למען עשיית רווחים חריגים על חשבון הצרכן הישראלי שכיחה, אולם הוכחות למהלכים חמורים מסוג זה נדירים. ולכן, כשמונופול כזה שסרח כבר נתפס ואפילו מודה במעשיו, מתעוררת בציבור הציפייה לענישה עוצמתית וכואבת, שתתאם את עומק העוול שנעשה.

107 מיליון שקל - סכום הקנסות שהוטלו על שלושת חברות הענק - הם אמנם סכום לא מבוטל, אבל כשמדובר בחברות שמשקי הבית הישראלים מוציאים על מוצריהן (ועל מוצרי המתחרים באותן קטגוריות) 23.3 מיליארד שקל בשנה - נוצרת תחושה שאולי משתלם לנהוג בניגוד לכללים.

תנובה כבר עשתה זאת לפני עשור עם העלאת מחירי הגבינה הלבנה, הצהובה והקוטג', מתוך הבנה שהביקוש למוצרים האלה קשיח ושהיקפי המכירות שלהם יישמרו. צעד זה היה אחד הגורמים שהובילו בהמשך לפרוץ המחאה החברתית של קיץ 2011. המחאה אולי זעזעה את המדינה והשפיעה דרמטית על השיח הציבורי, אבל הפרשה הסתיימה בקנס זעום של 3 מיליון שקל. ניתן היה למצוא אז פתרון אחר, עוצמתי יותר, שאולי היה מונע מתנובה וממונופולים נוספים להמשיך ולפעול באגרסיביות המאפיינת אותם.

אחת הדרכים שהגיע הזמן לבחון לעומק היא פירוק מונופולים אופקיים שמאפשרים לחברות המזון הגדולות לחלוש על קטגוריות רבות בשוק אחד וכך להעצים את כוחן על חשבון הצרכן הישראלי.

הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין. טיפול עדין במונופולים, צילום: נמרוד גליקמן הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין. טיפול עדין במונופולים | צילום: נמרוד גליקמן הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין. טיפול עדין במונופולים, צילום: נמרוד גליקמן

הוועדה לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה לשעבר שרון קדמי, שהוקמה בעקבות המחאה, נועדה להמליץ כיצד ניתן לשפר את המצב עבור הצרכנים. בין הנושאים שעמדו על הפרק בעבודת הוועדה: בחינת מקטעי הייצור; חסמי היבוא, ההפצה והשיווק לצרכן; איתור כשלי שוק המונעים תחרות; והמלצה על הפעולות הנדרשות להגברתה.

עם פרסום המסקנות הראשוניות של הוועדה נרשמה תקווה מסוימת לשינוי, נוכח הכוונה להמליץ על פירוק מונופולים אופקיים. אלא שכמו שקורה לעתים קרובות מדי בתקופת הזמן שחולפת בין פרסום המסקנות הראשוניות לסופיות - ההמלצה הספציפית הזאת לא מצאה את דרכה אל המסמך הסופי שהוגש.

בדו"ח הסופי הסתפק קדמי בהמלצה אנמית שלפי על רשות ההגבלים העסקיים לבחון "האם ספקים דומיננטיים שרכשו יצרני מזון קטנים גרמו לשינוי לרעה בתחרות בענף". בראיון ל"כלכליסט" טען אז קדמי כי לא יכול היה לכלול המלצה מפורשת לפירוק מונופולים בענף המזון נוכח היעדר תמיכה בוועדה לצעד זה. בהמשך נחשף כי ההתנגדות הגיעה דווקא מתוך רשות ההגבלים, הגוף שאחראי לטפל במונופולים ושממשיך עד היום לנהוג בהם בכפפות של משי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות