איגוד לשכות המסחר מגביר המאבק נגד "האפליה לרעה של המגזר העסקי בישראל"

איגוד לשכות המסחר, בראשות אוריאל לין, מעלה הילוך במאבק נגד מה שהוא מכנה "האפליה לרעה של המגזר העסקי בישראל" הנגרמת מהפטור ממס שניתן בייבוא אישי דרך האינטרנט, זאת לאחר שהצעת האיגוד לשרי האוצר והכלכלה להתאים את מערכת המיסוי ביבוא אישי לזו הקיימת בארץ לא נענתה. האיגוד גייס לצורך המשימה את משרד עוה"ד מיתר ליקווקניק גבע לשם טל.

כיום הציבור הרוכש מאתרי סחר זרים נהנה מפטור ממע"מ על טובין בייבוא אישי עד סך של 75 דולר, וכן מפטור ממכס על טובין בייבוא אישי עד סך של 500 דולר. הקמעונאים טוענים נגד המצב כי הם נדרשים לשלם מסים על המוצרים המיובאים וכתוצאה מכך המסים מתגלגלים על הצרכנים שרוכשים אותם בחנויות בישראל.

בפנייה ששלחו שלשום (א') עורכי הדין, ד"ר ישראל לשם ועידן לרון, אל שר האוצר משה כחלון, בשם איגוד לשכות המסחר, נכתב כי "הוראות הפטור הנוכחיות הן הוראות שפקע כל רציונל שעמד (ככל שעמד) מאחוריהן בעבר. הן חסרות היגיון, בלתי חוקיות במפגיע, ותוצאותיהן הרות אסון ומסכנות מגזרים שלמים במשק .... הן נגועות בהעדפה פסולה דווקא לטובת גופים זרים שאינם תורמים דבר לכלכלת המדינה, והן בלתי סבירות במידה קיצונית ומובהקת. יתרה מכך, הן מנוגדות למגמה הנוכחית בעולם לביטול הוראות פטור המפלות לרעה עסקים מקומיים".

חבילות מאתר אסוס (ארכיון). כיום הצרכן הישראלי פטור ממס ברכישות בסכום של עד 75 דולר | צילום: fashionnetwork

לדברי עורכי הדין, "הוראות הפטור פוגעות פגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק של העסקים הישראליים, בניגוד להוראות חוק-יסוד: חופש העיסוק. הזכות החוקתית לחופש העיסוק כוללת את הזכות שלא להיות מופלה לרעה בתחרות על לבו של הלקוח, ולא לסבול מכך שהשלטון מעניק לחלק מהמתחרים בשוק יתרונות שאינם ניתנים לאחרים.

"אם תכלית הוראות הפטור היא להביא להפחתת יוקר המחיה, הרי שאין כל קשר רציונלי בין נקיטת האפליה ובין תכלית זו. שנית, הוראות הפטור - ובראשן הוראת הפטור ממע"מ - פוגעות פגיעה אסורה בעיקרון השוויון החל על רשויות המינהל, ואוסר על נקיטת אפליה פסולה ביניהן. האפליה בענייננו היא ברורה: הפטור מעניק לעסקים זרים יתרון שאינו מעניק לעסקים ישראלים. לפיכך האפליה אינה חוקית".

לדברי עורכי הדין, "בכל העולם קיימת כיום מגמה ברורה לביטול הוראות פטור ממיסוי על יבוא אישי, לנוכח הפגיעה הקשה שהן גורמות לכלכלה ולעסקים המקומיים ובשל אי השוויון הגלום בהן". כך לדבריהם, באוסטרליה היה פטור ממס צריכה על יבוא אישי שבוטל ביוני 2017 והחל מיולי 2018 ייכנס לתוקף, וזאת בעקבות מחקרים שמצאו כי הפטור העניק יתרון לקמעונאים זרים והיה עתיד להפחית 33.4 אלף מקומות עבודה בתוך שלוש שנים. עוד אומרים עורכי הדין כי גם באיחוד האירופאי קיים פטור ממע"מ בתקרה של 10 ל-22 אירו וביוני 2017 פרסמה מועצת האיחוד הצעת דירקטיבה המבטלת את הפטור מינואר 2021.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר | צילום: יאיר שגיא

לטענת עורכי הדין, צרכן ישראלי שרוצה לרכוש מוצר מקמעונאי ישראלי למעשה נענש על בחירתו. "משטר הפטורים מעודד את הצרכן להעדיף לרכוש מוצרים מחו"ל. הוא מעודד את בעלי העסקים הישראליים להעביר את עסקיהם אל מעבר לים ולמכור לישראלים ממרכזי הפצה בחו"ל."

"גם המגזר התעשייתי הישראלי נפגע מהפטור ממע"מ על יבוא אישי. הוא מייקר באופן מלאכותי מוצרים מתוצרת הארץ ביחס למוצרים מתוצרת חוץ. פגיעה זו כשלעצמה היא משמעותית ביותר, לנוכח העובדה שכ־60% מהתוצרת הישראלית מופנית לשוק המקומי", טוענים עורכי הדין במכתבם לשר האוצר.

טענה נוספת היא כי הוזלת המוצרים מחו"ל אינה מוצדקת לאור העובדה שהמוצרים בישראל כפופים לפיקוח ולתקינה הישראלית, שנועדו להגן על בריאות הציבור ובטיחותו. "העסקים הישראלים אף כפופים לרגולציה הישראלית בשלל תחומים המבטיחים את זכויות הצרכנים, לרבות דיני הגנת הצרכן הישראליים. אין כל הצדקה לתמרץ צרכנים ישראלים לבחור דווקא במוצרים ובעסקים שאינם כפופים להוראות דין אלו, ולהוזיל דווקא אותם".

עורכי הדין של האיגוד טוענים כי אם הרשויות חושבות שהפטור ממסים ביבוא אישי נחוץ לשם הורדת יוקר המחיה, "יתכבדו ויחילו אותו על כלל הרכישות, ולא על רכישות מחו"ל בלבד. אם מבקשת המדינה להוזיל מוצרים ולוותר על גביית מיסים, הרי שהוזלה זו צריכה להיות מוענקת לכלל אוכלוסייה, ולא רק לאלה שידם משגת לבצע יבוא אישי ברכישות מקוונות".

לדברי אוריאל לין, נשיא האיגוד, "המדיניות המונהגת היום מסוכנת, בלתי אחראית בעליל, ונעדרת ראיית רוחב של כלל האינטרסים במשק. אם תמשך האפליה לרעת המגזר העסקי, נאלץ לנקוט במהלכים נגד מדיניות זו. כבר היום יש יתרון משמעותי לייבוא האישי ברמת המחירים. אין שום צורך להרחיב את זה גם באפליה לרעה וביצירת תחרות בלתי שווה מול אלה שבנו את המגזר העסקי. מדובר לא רק ברשתות שיווק קמעונאיות אלא גם בעשרות אלפי חנויות ובתי מלאכה קטנים ובינוניים, המהווים מקור פרנסה למאות אלפי משפחות".