אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם יחסי הכוחות במאבקי גירושים ישתנו? צילום: bigstock

האם יחסי הכוחות במאבקי גירושים ישתנו?

פסק דין מהפכני של בית המשפט לענייני משפחה, שינה באופן דרמטי את היכולת של אבות לעמוד על זכותם ועל חובתם להיות הורים דומיננטיים בחיי ילדיהם

24.10.2017, 15:11 | עו"ד אריאל ממן

הנחות פסק הדין של השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, לפיהן לכל הורה יש חזקה שהוא הורה ראוי כל עוד לא הוכח אחרת, נשמעות לכל אדם נורמטיבי כמוסכמה שאין עליה עוררין. הכלל המשפטי בהליכים פליליים, לפיו כל נאשם זכאי ל"חזקת החפות", כל עוד לא הוכחה אשמתו, לא היה ממש רלוונטי בדיני משפחה, לכל הפחות עד היום.

אלא שאז בא השופט שני ואמר את שברור לכולנו בנושאים אחרים: "כאשר הורה חפץ לשהות עם ילדו וגם להלינו בביתו, ואין זה משנה האם מדובר באם או באב, זכותו לעשות כן", קבע השופט שני. "הכלל הוא שגם קטין המצוי במשמורת אמו לן אצל אביו אלא אם האם תוכיח כי נשקף סיכון לקטין או הדבר סותר את טובתו". וכך, במשפט אחד קטן, העביר השופט שני את נטל ההוכחה, שהוא כל כך קריטי בכל הליך משפטי, מצד אחד לשני ובכך שינה באופן דרמטי את היכולת של אבות לעמוד על זכותם ועל חובתם להיות הורים דומיננטיים בחיי ילדיהם.

לא פעם, שמענו את זעקת האבות שבה הם מלינים על כך שעד רגע לפני שהתנהל הליך גירושים, הם היו מספיק טובים וראוים על מנת לקחת אחריות על ילדיהם ולשהות במחיצתם שעות לא מבוטלות, ואילו מרגע שבו נפתח ההליך, הם צריכים להוכיח כי הם מסוגלים לעשות כן. ללא הוכחה משמעותית, הם עלולים למצוא את עצמם, משך חודשים ארוכים, רחוקים מילדיהם, או למצער, לפגוש את ילדיהם, בין כותלי "מרכז קשר", תחת עינם הפקוחה של שירותי הרווחה וזאת עד אשר בית המשפט ישתכנע אחרת.

מי ששמע את צמד המילים מסוגלות הורית במהלך הליך משפטי יכול להבין שהן נשק שובר שוויון לכל דבר.

עו"ד אריאל ממן, צילום: אביב אברג׳ל עו"ד אריאל ממן | צילום: אביב אברג׳ל עו"ד אריאל ממן, צילום: אביב אברג׳ל

כאשר צד בהליך משפטי, לרוב האישה, מעלה דרישה לקיום בדיקת מסוגלות הורית, הצד שכנגד מחסיר פעימה, שכן מבחן מסוגלות הורית הוא בעייתי מאוד. מלבד העובדה כי מדובר בפרוצדרה יקרה וסבוכה, הקריטריונים לביצעו אינם ברורים דיים. כמו כן נסיבות סביבתיות, שאינם דווקא תלויות בהורה, הנדרש לבצעו, כמו עצם הפרידה, המצוקה בה מצויים הצדדים, הנובעת לעיתים גם מעצם המאבק המשפטי, עלולות להטות בקלות את תוצאות הבדיקה. בעייתיות נוספת שקיימת בבדיקה זו היא העובדה שקיימת השפעה רבה מאוד לזהות הבוחן ובהחלט יתכן, כי שני בוחנים, שאותו מקרה היה מגיע אליהם, היו מקבלים החלטות שונות לחלוטין.

בסופו של יום, בל נשכח כי עולם דיני המשפחה מושפע מערכים שונים ומנוגדים ולעיתים ערך הנמצא בראש מעייניו של אחד, נחשב ללא כלום בעיני האחר. כולנו מכירים את ההבדלים התהומיים, הקיימים בין גם בני זוג נשואים ביחס למה נחשב ערך חשוב יותר ואיזה ערך אחר נדחה מפניו. קשה מאוד להגיע להסכמה בין אנשים גם כאשר מדברים על ערכים מוחלטים, כמו סדר, נאמנות, יחס להשכלה, שילוב בין קריירה למשפחה. מה גובר על מה ואיזה מהם יכול להפוך אותי להורה יותר או פחות טוב.

עיקרון העל שמנחה את פסיקות בתי המשפט בנושאים של קביעת משמורת והסדרי ראיה הוא עיקרון טובת הילד. בית המשפט העליון קבע לא פעם כי יש לצקת תוכן למונח אמורפי זה ומה שיוצק לתוכו תוכן הוא בעיקר חוות הדעת של המומחים. לרוב מסתפקים בתי המשפט בתסקיר של עובד סוציאלי לסדרי דין, הסוקר את מצבו של הילד ואת רמת התפקוד של כל אחד מהוריו, תוך הסתייעות במידע המתקבל ממוסדות החינוך ומסביבתו הקרובה. אך לעיתים, טוען צד להליך משפטי שלא די בכך וכי יש להורות על קיום מבחן של מסוגלות הורית.

פסק דינו של השופט ארז שני קובע באופן מפורש כי אותה "חזקת מסוגלות הורית" שהייתה קיימת להורה באופן טבעי עד למועד הסכסוך, לא תיסתר רק בגלל שנפתח הליך משפטי וכל עוד לא הוכח אחרת, ימשיך האב להיות בקשר רציף ומשמעותי עם ילדיו.

עו"ד אריאל ממן עוסק בדיני משפחה. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות