ליצמן התקפל: סימון סוכר בסמל כפיות יוחלף במספר הכפיות

עכשיו זה רשמי: מהמלצות ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל של משרד הבריאות, שהוגשו לפני שנה, לא נותר כמעט דבר. מהתקנות שיוגשו בימים הקרובים לוועדת הבריאות והרווחה בכנסת נגרעה אחת ההחלטות המהותיות ברפורמה: סימון מספר כפיות הסוכר שמכיל המוצר. במשרד הבריאות טוענים כי לא מדובר בכניעה ללחצים של תעשיית המזון, אלא נובע מטעמים טכניים של חוסר מקום על האריזות. אלא שנראה כי מדובר בהתקפלות אחת מני רבות שביצע המשרד הבריאות בשנה החולפת בכל הקשור להמלצות הוועדה.

יעקב ליצמן שר הבריאות ומשה בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות | צילום: אלכס קולומויסקי

מסכת לחצים

בשלב זה נראה כי הסעיף היחיד המהותי שיתממש יהיה סימון שומן, סוכר ונתרן בכמות גבוהה במוצרי מזון סמל אדום. גם על סוגיה זאת עוד לא סגורה — הוועדה קבעה אמנם שהסימון יופיע בחזית המוצר, אולם היבואנים, שראו את הצלחת התעשיינים, פתחו במסע לחצים על משרדי האוצר והכלכלה וסירבו לתמוך בסימון שלישי בחזית האריזה. סוגיה זו טרם נפתרה.

מסכת הלחצים שהפעילו תעשייני המזון החלה עם הקמת הוועדה והתגברה ככל שחלף הזמן, אך עדיין היה נראה כי צפוי שינוי שייפגע במכירות המזונות המזיקים. עוד בטרם הוגשו מסקנות ועדת האסדרה לשר, שלח ליצמן צפירת הרגעה לחברות המשקאות והממתקים כשהתחייב ביולי אשתקד שלא יהיה מס על מוצרים עם סוכר גבוה. עם הצהרה זאת נותר לוועדת האסדרה לבחור רק במודל סימון אריזות. הוועדה מצאה כי המודל הצ'יליאני הקובע סימון מזון עתיר סוכר, שומן, נתרן וקלוריות, הוא זה שיתאים לצרכים של השוק המקומי.

המודל הוחדר לצ'ילה בשלושה שלבים, כשבכל פעם, הרף הקובע לסימון כמות הרכיב המזיק עולה, בכדי לתת לתעשיינים שהות לשפר את ההרכב התזונתי של מוצריהם בהדרגה. בוועדה סברו כי בישראל ניתן לדלג על השלב הראשון ולהתחיל לסמן מוצרים היישר לפי הרף שמציב השלב השני. אלא שבלחץ התעשיינים הוועדה קבעה כי המודל הישראלי יתבסס על שלושת השלבים. בנוסף, הוועדה הביעה נכונות להעניק לתעשיינים פרק זמן ממושך יותר להחלפת אריזות, נוכח טענות שהחלפה מהירה של האריזות תהיה כרוכה בהוצאות שיתורגמו למחירי המוצרים. זאת ועוד, בלחץ התעשיינים, ויתרה הועדה על סימון הקלוריות בחזית האריזה והסתפקה בשלושה סימונים במקום ארבעה.

החינוך עומד במקום

בנוסף, המלצות הוועדה לא נגעו כלל לשימוש בתחליפי סוכר, שהנזק הבריאותי שעלול להיגרם מהם לא נחקר די. הוועדה לא עסקה גם בחומרים משמרים, למרות שלפני כשנתיים פרסם ארגון הבריאות העולמי אזהרה מצריכת מוצרי בשר מעובד בשל החומרים המשמרים הקיימים בו. גם המזון המעובד נגדו יצא ליצמן בחריפות, נעדר מהמלצות הוועדה שלא טיפלה במזון המהיר ומזון שאינו ארוז כמו כמו גבינות או נקניקים במעדנייה בסופר וכן פיצוחים וממתקים הנמכרים בתפזורת.

גם החלטות הוועדה לא יושמו עד כה. שנה חלפה מאז הוגשו המסקנות שכללו הגבלת פרסום מזון מזיק וחיוב הוספת אזהרה במקום בולט בפרסומת. רק לפני כחצי שנה הוקמה ועדה להגבלת הפרסום ועד כה לא נרשמה התקדמות בנושא. גם ההמלצה על הקמת ועדה לעידוד יצרנים קטנים ובינוניים לייצור מזון בריא לא יושמה, כמוהה גם מתן תמיכות ותמרוץ מענקי מחקר לעידוד ייצור מזון בריא.

משרד הבריאות הדגיש בנוסף כי הוא בדיונים עם משרד האוצר להכנסת לחם מחיטה מלאה לסל המוצרים המפוקחים וכן לבחינת עדכון רשימת המוצרים המצויים בפיקוח מחירים, כך שיתווספו מזונות בריאים נוספים לפיקוח. גם תוכנית זו נזנחה כמו התחייבות להסדרת התזונה הבריאה גם על אוכלוסיות המוזנות על ידי המדינה, דוגמת חיילים, מאושפזים בבתי חולים או עובדים במפעלים גדולים. ליצמן התחייב גם לפתח ערוץ חינוך תזונתי והסברה לאומית, מהלך שטרם יושם.

תקנות סימון המזון המזיק אמורות היו להיכנס לתוקף בינואר 2018, אולם לחצים מצד התעשיינים והיבואנים הגדולים הובילו לעיכובים כך שהתקנות יוגשו רק עתה לכנסת. לאחר קבלתן ייקבע פרק זמן שיינתן לתעשיה לאמצן, והערכות הן שהדבר ייקח עוד חודשים ארוכים.