חקר ביצועים: השבוע של המונופולים, שכר המינימום והביטקוין

הנשיא נגד הסחף

ריבלין האיש הנכון

הנשיא העשירי של מדינת ישראל נישא לכהונתו על כתפי ענקים, מחיים ויצמן עד שמעון פרס, ובעקבי תקלות ומבוכות קשות, מעזר ויצמן עד משה קצב. כשלוש שנים אחרי שנבחר בקושי, בחתחתי הפוליטיקה, לא מוקדם מדי לקבוע שרובי ריבלין עשוי להיות אחד הנשיאים המשמעותיים ביותר בחיי המדינה. ריבלין מכהן בתקופת דמדומים, שבה כלשונו הצלולה "תמה הממלכתיות" בהנהגתו של נתניהו — שליט שמתחזה לקורבן. הנשיא הוא האיש הנכון לעמוד מנגד ללא חת, בהדר בית"רי נוסח ז'בוטינסקי, מול טירופו של ראש ממשלה מושחת ומקולקל. עסקנים זעירים ועלובים, בני חלוף, שלא יזהו ממלכתיות גם היא תיפול על ראשם, תקפו אותו בפבלוביות המוכרת. זה רק מחזק את החובה שלנו לומר לנשיא תודה, מימין ומשמאל כאחד.

יואל אסתרון

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

הנשיא ראובן ריבלין | צילום: מוטי קמחי

שלטון הכוח נחשף

המונופולים זמן לפרק

קוקה־קולה נחשדת בפגיעה בתחרות. בזק נחשדת בפגיעה בתחרות. תנובה כבר הודתה בכך. רצף הפעולות נגד המונופולים האלה, שהשתמשו בכוחם כדי לפגוע בכיס הלקוחות, הוא תוצאה של פיקוח הדוק יותר ואכיפה מאומצת יותר. אפילו הקנסות כבדים מבעבר. אבל זה לא מספיק. צריך לעלות שלב, ולהתחיל לחתוך דברים בשטח. הדרך היעילה ביותר לרסן מונופולים, כדי שלא ינצלו את כוחם ויפגעו בציבור, היא פשוט להקטין את הכוח הזה. הדבר נעשה בעבר בתחומי הבנקאות, למשל. אין סיבה להשאיר דווקא את ענפי המזון והתקשורת, שבסיסיים כל כך לאזרחים, בידיים הכוחניות של המונופולים. הגיע הזמן לפרק אותם.

גלית חמי

הטירוף ממשיך

הביטקוין הנה הבעיה

יש לי וידוי: אני לא מבינה איך עובדים הביטקוין, הבלוקצ'יין וה־ICO. זה לא שלא ניסיתי. קראתי אלפי מילים בעיתונות הזרה והמקומית, דיברתי עם מומחים — וכלום. לא מצליחה להבין, ולכן גם לא מבינה למה המטבעות הווירטואליים שווים כל כך הרבה ולמה הם העתיד, כמו שהאינטרנט היה פעם. אבל מה זה אינטרנט הבנתי מההתחלה, וגם את השינוי הדרמטי שהוא יכול לחולל. מנגד, הפעם האחרונה שבה לא הבנתי את הדבר החם של הרגע היתה בערך לפני עשור, כשבנקאים ישראלים ואמריקאים הסבירו לי למה מגדלים של אג"חים שמגובים בנכסים שונים, משכנתאות למשל, הם אפיק ההשקעה הבטוח של העתיד. אז חשבתי שאם אני לא מבינה, הבעיה היא אצלי. כיום אני כבר יודעת שאם אי אפשר להסביר משהו כך שכל אחד יבין, הוא כנראה לא יעבוד למשך זמן.

סופי שולמן

ביטקוין | צילום: שאטרסטוק

בשורה טובה עם מחיר כבד

העלאת השכר שהחלשים ישלמו

ועדת העבודה של הכנסת אישרה השבוע לקריאה שנייה ושלישית את העלאת שכר המינימום ב־300 שקל, ומדצמבר הוא יהיה 5,300 שקל ברוטו בחודש. זו בשורה טובה לכמיליון שכירים שמשתכרים את המינימום או קצת מעליו, ופחות טובה לכ־45 אלף קשישים, נכים וחולים שמעסיקים עובד סיעודי, על חשבונם, ושבעוד חודשיים יצטרכו לשלם לו יותר, בלי שהקצבאות שלהם עלו. במקרה של הנכים מדובר באבסורד של ממש: בחלק מהמקרים התוספת לקצבת הנכות — שאמורה להגיע בינואר, שעליה נאבקו כל כך, ושגובהה עוד לא נקבע — תיספג ברובה בעלייה בשכר המינימום של המטפל הסיעודי. שוב הח"כים שיחקו משחק סכום־אפס על גבם של האנשים החלשים ביותר.

מיקי פלד

מלחמה מאחורי הקלעים

הלוביסטים להוציא לאור

הכנסת אישרה השבוע חוק האוסר שיווק אופציות בינאריות, שהוגדרו בידי רשות ניירות ערך "רולטה". בקרוב תגיע לוועדת הכספים הצעה להגביל את דמי הניהול שיכולות לגבות חברות שמנהלות כסף של חוסכים לפנסיה, למשל קרנות השקעות בינלאומיות. שני אלה מחוללים כרגע מלחמה גדולה בין הנציגים של חברות פיננסים מפוקפקות יותר או פחות לבין המחוקקים. אבל המלחמה הזאת מתנהלת כולה במחשכים. לחזית היא מגיעה רק כשח"כ דוד ביטן, למשל, מתעניין פתאום באופציות בינאריות, או כשח"כ עודד פורר טורח להיפגש עם נציגי בלאקרוק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם. לגופים עסקיים שמורה כמובן הזכות להציג את האינטרסים שלהם ולנסות להשפיע על החלטות הנוגעות להם; אבל אי אפשר שימשיכו לעשות זאת בפגישות חשאיות. חברי כנסת לא צריכים לפגוש לוביסטים; לוביסטים, אם הם רוצים להשמיע את עמדתם, יכולים להגיע לישיבות פתוחות העוסקות בנושא ולהשמיע אותה שם בשקיפות. ובשביל זה דרושה חקיקה.

רחלי בינדמן

ח"כ דוד ביטן | צילום: אוראל כהן

דו"ח חדש, אפקט ישן

המבקר חזור להיות משפיע

דו"ח מבקר המדינה 68א, שפורסם אתמול, מכיל לא מעט ממצאים מטלטלים. עד מחר תזכרו אולי שניים מהם, וגם זה תחת איומים. שעות אחדות של שיח ציבורי ישראלי עמוס יטילו את אלפי ימי העבודה של משרד המבקר אל תהום הנשייה. מפעם לפעם יצוף הדו"ח באיזה שיהוק ארכיוני — "המבקר כבר אמר!" — ומיד ישוב למצולות. מה הטעם בביקורת בלי אימפקט ציבורי? במקום לפרסם שני כרכים עבים ועבשים, כדאי למבקר לקפוץ לשיעור קצר אצל הכלכלן הראשי באוצר: הגורם הכי פחות אטרקטיבי במערכת מפיץ בכל שבוע דו"ח של עמודים אחדים, שמייצר כותרת שבוע אחרי שבוע ומצליח להשפיע. אם כן, פרק שבועי מהדו"ח — במקום בינג' — יהיה חזק יותר. והתראה שבועית מאפליקציית מבקר המדינה בסלולרי על הפרק התורן יכולה להיות הצפצוף המשפיע ביותר בישראל.

אורי תובל

חילוף בעליון

חיות החלו התמרונים

אסתר חיות מחליפה היום את מרים נאור כנשיאת בית המשפט העליון. לא עתידים להיות לה חיים קלים מול שרת המשפטים איילת שקד, שדוחפת למערכת שמרנית, יהודית ובעיקר חלשה יותר. נאור הצליחה לסיים את המשמרת שלה בלי פגיעה משמעותית בבית המשפט, כשהקרדיט לכך נזקף בעיקר לשר משה כחלון, שהתייצב להגנת המערכת. ועכשיו חיות יורשת מנאור את שניהם, את שקד ואת כחלון, וצריכה לתמרן בין הפוליטיקה הקטנה שמסביב למצפון הפנימי ולאתוס המקצועי, במאמץ גובר לשמור על עצמאות נטולת מורא, גם במחיר של התנגשות עם השלטון. וגם אנחנו צריכים לזכור שאין דבר בריא יותר לדמוקרטיה ממתח מתמיד בין שלוש הרשויות.

משה גורלי

פסגת ענק בסעודיה

"דאבוס החדשה" כולם רוצים חתיכה

3,500 מבכירי הכלכלה העולמית, משר האוצר של ארצות הברית ויו"ר קרן המטבע ועד יו"ר וירג'ין ובנקאים ומשקיעים בכירים, התכנסו השבוע בריאד לאירוע שהסעודים הגדירו "דאבוס החדשה", עם אירוח רב־פאר, כמובן. נשיא חברת הייעוץ יוראסיה גרופ, איאן ברמר, הסביר את סוד המשיכה: "הם חושבים על הסעודים ככסף גדול. לא טיפשים, לא חכמים, אבל כסף גדול שמחכה להשקעה". בשיחות מסדרון יצא גם המרמור, ואורחים התלוננו על כך שנאלצו להיגרר למדבר בשביל פוטו־אופ. מישהו תיאר את האירוע כ"תרגיל בהתרפסות בפני מלוכה". ככה זה, כש־5% מחברת הנפט הסעודית אראמקו עומדים בפני הנפקה, כולם רוצים ביס מ־100 מיליארד דולר, גם במחיר של קצת חול בין השיניים.

תמר טוניק