אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זהירות, פדופיליה ברשת צילום: שאטרסטוק

זהירות, פדופיליה ברשת

בחודשים האחרונים אנו עדים לידיעות בתקשורת אודות מעצרים של פדופילים כאשר בחלק מהן תוארה פעילותו של הפדופיל באמצעות רשת האינטרנט. ביקשנו מעוה"ד רוית מוחבר להסביר אודות התופעה

26.10.2017, 09:21 | אלון דוד

יותר ויותר ידיעות עולות באחרונה אודות תפיסת פדופילים. על מנת להבין מהי פדופיליה ברשת, טוענת עו״ד רוית מוחבר כי יש להכיר בראש ובראשונה את המושג פדופיליה. פדופיליה נחשבת כהפרעה נפשית הבאה לידי ביטוי בדחף מיני יוצא דופן - משיכה מינית בעיקר או רק לילדים ולנערים צעירים עד גיל 13. מבחינתה של הספרות האבחונית, פדופיליה הנה הפרעה נפשית.

עו״ד מוחבר מדגישה עד כמה התנהגות פדופילית נחשבת כסטייה מהנורמה וזאת למול העובדה שהקורבנות הם ילדים קטנים וחסרי ישע. אי לכך, זוכה הנושא להתייחסות נרחבת בחוק בישראל ולבטח להתייחסות רבה בתקשורת.

כניסתו של העידן הדיגיטלי לחיינו, באמצעות רשת האינטרנט, היווה עבור פדופילים כר נוח ונרחב לפעילותם הפדופילית. רשת האינטרנט, המתאפיינת במסך של אנונימיות, מאפשרת להם ליצור קשר ראשוני עם קטינים ואף לבצע אקטים בהם התנהגות פלילית, כמו גם מקום לשיח ולדיונים הרואים בפדופיליה התנהגות לגיטימית ומרחב לשיתוף והפצה של תוכן פדופילי בין הגולשים.

לעוה"ד מוחבר חשוב להבחין ולהבהיר מה תחשב לפעילות לא חוקית של פדופיל על גבי רשת האינטרנט ואלו פעולות לא יהוו אקט פלילי ולבטח לא אקט הגולש לפדופיליה: ״ראשית, יש כמובן להתייחס בהקשר הרחב לעניין גיל ההסכמה וסוג העבירה, יש להבהיר כי, כל אקט מיני, שלא יהיה, עם ילדים מתחת לגיל 14 מהווה עבירה פלילית.

לא כל התנהלות ברשת האינטרנט הנוגעת לילדים יש בה יסוד לעבירה פלילית. ולכן נשאלתי לא פעם אודות מקרים בהם בגיר ערך שיחה עם קטין ברשת האינטרנט. האם אותו בגיר עסק בפעילות פלילית שמקורה בפדופיליה? התשובה לכך תלויה בתוכן השיחה. אם מדובר בשיחה בעלת תוכן מיני הרי שמדובר בעבירה פלילית.״

עו"ד רוית מוחבר , צילום: עדי שץ עו"ד רוית מוחבר | צילום: עדי שץ עו"ד רוית מוחבר , צילום: עדי שץ

 

מתי ניתן להצביע על עבירה פלילית של פדופיל על גבי רשת האינטרנט?

״פלילית, מעשה מגונה מוגדר כמעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים. הדבר יכול להיעשות, בין היתר, בשיחה (צ'ט) בה הבגיר שולח או משתף בתוכן מיני את הקטין שממול, בין אם חושף בפניו את איבר מינו ובין אם דורש שישלח תמונות חושפניות שלו, או בין אם המדובר בשיחה בעלת גוון מיני. ביצוע אקט שכזה כלפי קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, גם אם בהסכמה, נחשב לעבירה פלילית שלצידה עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר. כמו כן, ביצוע מעשה שכזה כלפי קטין מתחת לגיל 16 שלא בהסכמה או תוך הסכמה שהושגה במרמה ו/או והתחזות או תוך ניצול מחלה נפשית או לקות שכלית מהווה עבירה פלילית שלצידה עונש מקסימום של 10 שנות מאסר.

חשוב לשים לב, שעבירות של מעשה מגונה על גבי הפלטפורמה האינטרנטית אין בהן אלמנט של מגע פיזי ישיר בן הבגיר לקטין, אך עדיין יש בה לבסס מעשה פלילי של מעשה מגונה. במידה ומוסיף הפדופיל, במסגרת השיחה ביניהם, אקט של איום ו/או הפעלת אמצעי לחץ כלפי הקטין שאם לא יפעל וישתף פעולה יחשוף תמונות שלו ברבים – ייחשב אקט כזה, בעיני החוק בישראל, כנסיבה מחמירה ועבירה בפני עצמה של סחיטה באיומים.״

ענישה מחמירה

הענישה בישראל בנוגע למעשים מגונים בקטינים מחמירה וביטויה, גם במרחבי האינטרנט, מביא לכך שבמקרים בהם המעשה המגונה נעשה בקטין מתחת לגיל 14, העונש המרבי עשוי להגיע לכדי עשר שנות מאסר, כשבמקרים אין נפקות לשאלה האם הקטין הסכים למעשה או לא.

החוק בישראל מתייחס אף לחומרים פדופילים המוחזקים על גבי המחשב האישי ולבטח כשהם מועברים לאחרים. העונש המרבי על החזקת חומר פדופילי הינו שנה, כשבאשר לאופן ההחזקה מוטלת ההוכחה שהחומר שהיה על גבי המחשב לא הגיע לשם באופן אקראי ובתום לב. החוק בישראל מבחין בין מקרים בהם נחשפנו לחומר פדופילי במקרה או בצורה שהטעתה אותנו ואין החשיפה המקרית תחשב לעבירה.

מעבר להחזקת חומר פדופילי קיימת אף ענישה הנוגעת לפרסום והפצת חומרים פורנוגרפיים. על מנת להביא להרשעה בעבירה זו יש לבחון האם אכן פורסם חומר כזה לציבור הרחב. פרסומו של חומר פדופילי יכול להיות על גבי טקסט כתוב בכתב יד, טקסט מודפס או מוקלד, חומרים חזותיים (תמונות או וידאו), חומרי שמע או כל אמצעי אחר המעלה מילים ורעיונות בנושא המדובר. הפצתו תעשה לרוב על גבי רשת האינטרנט כשהפצה לקהל רחב שלא באמצעותה תחשב גם היא כהאשמה של פרסום תועבה.

מה הרעיון העומד מאחורי ענישה על החזקת חומר פדופילי ושיתופו על גבי המרחב האינטרנטי?

עו״ד רוית מוחבר מדגישה שמבחינת המחוקק בישראל, חלק מהלחימה כנגד תופעת הפדופיליה מקורה ברצון להגביל את הפרייתה על גבי רשת האינטרנט וזאת על מנת למגר את התופעה של ניצול הקטנים ברשת. אי התייחסות למרחב האינטרנטי, שהופך פרוץ, עלולה להגדיל את מימדי התופעה הקיימת של ניצול קטנים ברשת ופגיעה בהם, בין אם בהחלפת חומר פורנוגרפי ובין אם ביצירת קשר ותקיפת קטינים.

על חלק ניכר מההתמודדות כנגד עברות של פדופילים במרחב האינטרנטי אמונה יחידת הסייבר הארצית המהווה חלק חשוב ממערך של "להב 433" המטפל בנושא פשיעה חמורה בישראל. מעבר לפעילות הרבה של יחידת הסייבר הנוגעת לפשעים רבים במרחב האינטרנטי, פעילותה נסובה סביב חשיפה ואיתור של פדופילים הפועלים לטובת ניצול מיני של ילדים ובני נוער.

משטרת ישראל משתמשת בסמויים ברשת, המתחזים לקטינים וזאת במטרה לאתר פדופילים. כמו כן, ליחידת הסייבר אף שיתוף פעולה עם האינטרפול וזאת על מנת למנוע התארגנויות ברשת ומחוצה לה של פדופילים ברחבי העולם, כמו גם מקרים בהם קטינים מישראל נפלו קורבן להפצת חומר פורנוגרפי שלהם ברחבי העולם.

ליחידת הסייבר של "להב 433" פעילות מקבילה גם במדינות מערביות נוספות. בארה"ב קיימת מערכת התרעה לאיתור ילדים חטופים (שחלק ניכר מהם נחטף ומותקף מינית) - AMBER Alert Program. בבריטניה, במסגרת חוק הילדים מ-2004 הוקמו גופים הנקראים Local Safeguarding Children Boards. גופים אלו פועלים בכל קהילה ובשיתוף פעולה מלא עם המשטרה, הרשות המקומית, שירותי הרווחה והבריאות ותפקידם שמירה על הילדים ועל רווחתם. בין היתר, חלק מפעילות גופים אלו היא באיתור ילדים החשופים לפגיעה וניצול מיני והגופים עמלים על שיפור הגנת הילדים עוד בטרם הפכו לקורבנות. באוסטרליה קידמו הרשויות שיתוף פעולה רחב היקף עם ספקיות האינטרנט במדינה וזאת על מנת לקבל מידע אודות עברייני מין בכדי לאתרם ולהעמידם לדין במקרים של ניצול מיני. בנוסף, קיימת פעילות יזומה ומפוקחת בה עוסקים גופים בתיאום עם המשטרה באיתור של פדופילים באמצעות התחזות לילדים הגולשים באתרי אינטרנט שונים (פעילות דומה לכך מתרחשת גם בארה"ב).

סייעה בכתיבת הכתבה עו״ד רוית מוחבר העוסקת בפלילים.

תגיות