אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הערכות באוצר: מבצע מס הדיבידנדים הכניס לקופת המדינה 15 מיליארד שקל צילום: ענבל מרמרי

הערכות באוצר: מבצע מס הדיבידנדים הכניס לקופת המדינה 15 מיליארד שקל

לאחר השנה הקודמת שבה הסתכמה גביית המס מדיבידנדים ב-4.3 מיליארד שקל, המבצע שאיפשר לחברות משיכת רווחים במיסוי מופחת לתקופה מוגבלת זכה להצלחה גבוהה מהמתוכנן. חששות באוצר: תחושת השפע המדומה מגבירה את דרישות השרים

25.10.2017, 19:26 | עמרי מילמן

מבצע הדיבידנדים הביא עד כה לגבייה של כ-15 מיליארד שקל לקופת האוצר לפי האומדנים במשרד, זאת בעוד ששנה שעברה עמדה הגבייה על 4.3 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

הגבייה כוללת את כל תשלומי מס הדיבידנד שנעשו - גם בעלי מניות מהותיים שנהנו מהמבצע ושילמו 25% מס במקום 30%-33%, וגם בעלי מניות "רגילים", שגם כך נדרשו לשלם 25%.

בדיונים בוועדת הכספים העריכה רשות המסים כי עודפי הגבייה יעמדו על מיליארד שקל בלבד. אולם מאחר שלצד המבצע קיבלה רשות המסים סמכויות שיאפשרו לה לחייב חברות לחלק דיבידנד, המבצע זכה להצלחה גבוהה בהרבה מהמתוכנן.

לפי ההערכות, הסכום יגדל שכן נתוני רשות המסים עדיין מתעדכנים והרשות אישרה פריסה של תשלום המס ל-12 תשלומים, כך שלא כל הסכום ייגבה השנה.

שר האוצר משה כחלון, צילום: אוראל כהן שר האוצר משה כחלון | צילום: אוראל כהן שר האוצר משה כחלון, צילום: אוראל כהן

במקביל, הולכת ומתבהרת התמונה לפיה תחזית הגבייה המקורית של האוצר הייתה רחוקה מהמציאות, כאשר ההערכות עכשיו במשרד האוצר הן כי "עודפי הגבייה" עומדים על 16 מיליארד שקל.

למעשה, הגבייה הגבוהה מהמתוכנן מגדילה את החששות בקרב הדרגים המקצועיים, שכן תחושת השפע מגבירה את דרישות השרים לאור תחושת השפע. אולם בפועל לקראת שנה הבאה למשרד האוצר יש "רק" 3.5 מיליארד שקל לחלק עבור דרישות של מעל 10 מיליארד שקל.

"עודפי הגבייה" ברובם הם חד פעמיים - הן תודות למבצע מס הדיבידנד המוטב והן תודות לעסקת מובילאיי - אינטל שהכניסה מעל 4 מיליארד שקל חד פעמיים לפני מספר חודשים. אולם למרות זאת, ראש הממשלה הודיע אתמול (ג') כי יסכם בימים הקרובים עם שר האוצר כחלון על הפחתת מסים. הודעה שתפסה את כחלון - שטרם התבטא בנושא - לא מוכן.

למרות הכוונות של שר האוצר וראש הממשלה להפחית מסים, הדרגים המקצועיים במשרד האוצר וכן נגידת בנק ישראל ממליצים שלא להפחית מסים, לאור האופי החד פעמי של ההכנסות, אלא להפחית את הגירעון השנתי, שכן גם כך הוצאות הממשלה השנה גבוהות מההכנסות שלה. הפחתה של הגירעון תצמצם את תשלומי הריבית ותפנה תקציבים בשנים הבאות להגדיל את ההוצאה הציבורית.

מעבר לכך, חלק מההכנסות החד פעמיות ממס הדיבידנד באות על חשבון גבייה עתידית, שכן בעלי מניות מהותיים מיהרו למשוך דיבידנדים שללא המבצע ייתכן והיו מושכים אותם בשנים הבאות.

הגבייה הרבה שמבצע מס הדיבידנד המוטב יצרה סערה במשרד האוצר. בעוד שברשות המסים רואים את המהלך כהצלחה, ככל שהגבייה גדלה היא מחדדת את הכשלון של אגף התקציבים, שהתנגד לו מלכתחילה.

המבצע אושר כחלק מחוק ההסדרים, אותו אמור אגף התקציבים להוביל. אולם הסעיף שמעניק את ההטבה הוסף בוועדת הכספים לאחר שיחות של רשות המסים עם הלשכות המקצועיות (לשכות רואי החשבון, עורכי הדין ויועצי המס) ובתמיכת סגן שר האוצר איציק כהן ומנכ"ל המשרד שי באב"ד.

באגף התקציבים סברו כי המבצע יגרום לכך שבעלי הון ימשכו דיבידנד רק תחת המבצע, אולם רשות המסים טענה כי לאור החקיקה החדשה בעלי הון יימנעו מלעשות זאת. כעת באגף התקציבים רואים את ההיקפים חסרי התקדים של המבצע כפער שעל רשות המסים להסביר ומציינים כי הפסדי ההכנסות ממסים רק הולכים וגדלים.

בינתיים מבקר המדינה הודיע כי במסגרת הדוח" השנתי הבא שלו ייבחן 40 החלטות של ועדות רשות המסים, ביניהן גם את המבצע הזה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות