מילווקי באקס: הניסוי הכי מעניין בכדורסל שמתבסס על פריק יווני

1. שוב דוראנט משנה את הליגה

באפריל 2012 אוקלהומה סיטי הגיעה לביקור במילווקי ופשוט השמידה את הקבוצה הביתית. זה נגמר רק ב-20 הפרש בגלל שהת'אנדר הורידו הילוך ברבע הרביעי אבל האתלטיות והאורך של שחקני אוקלהומה - בעיקר קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק, סרג' איבקה ותאבו ספולושה - לא הותירו סיכוי לבאקס שהסתמכו על מונטה. אליס וברנדון ג'נינגס, המוכשרים אך לא הכי אתלטים או גבוהים.

"הם פשוט היכו בנו", אמר ג'ון הורסט, הג'נרל מנג'ר של הבאקס למגזין ESPN. "הם היו כל כך ארוכים, כל כך אתלטים. והקבוצה שלנו, לא היה לנו אורך. לא הצלחנו לעשות משהו אחד שרצינו. לא הצלחנו להגיע לאן שרצינו. מהנקודה הזו, מהמשחק הזה - התחלנו דרך חדשה".

הדרך החדשה הזו עשויה להיות הניסוי הכי מעניין שנעשה בכדורסל. מילווקי לא תצליח בחיים למשוך כוכב על בלי חוזה - בדומה לקבוצות אחרות. וגם להביא כוכב בטרייד זה לא בדיוק אפשרי. אבל דרך הדראפט אפשר לבחור אילו שחקנים שמתאימים לחזון המקצועי. וזה מה שעשו בבאקס (הורסט היה במערכת אבל לא היה הג'נרל מנג'ר שהחליט על הדרך - ג'ון המונד, שעבר לאורלנדו מג'יק).

2. אורך עדיף על גובה

במילווקי רצו את הסגל הכי "ארוך" והכוונה בארוך היא זרועות ארוכות (מוטת זרועות) שמאפשרות לשחקן, גם אם לא הכי גבוה על המגרש, להגיע עם הזרועות שלו ראשון לריבאונד או לשחקן שמתרומם לטבעת וגם להפריע לשחקן היריב המכדרר. על פי הבאקס, חמישייה "ארוכה" מייצרת גם מעיין "ג'ונגל" על המגרש - סבך של זרועות שיפריעו לכל קבוצה להתנהל בהתקפה. במילווקי עוקבים, למשל, אחרי סטטיסטיקת "הרמת ידיים" בהגנה. מי שלא מרים את הידיים מספיק "חוטף" באימון מהצוות המקצועי שמנהיג המאמן ג'ייסון קיד.

מאז 2012 מילווקי בחרה בדראפט את ג'ון הנסון (גובה: 2.11 מטר; מוטת זרועות: 2.26 מטר). שנה אחרי הביאו את כריס מידלטון (גובה: 2.03 מטר; מוטת זרועות: 2.11 מטר). שנה אחרי הביא מילווקי את יאניס אנדטוקומבו (גובה: 2.11 מטר; מוטת זרועות: 2.20 מטר) ולאחר מן את ג'אברי פארקר (גובה: 2.03 מטר; מוטת זרועות: 2.13 מטר). ב-2016 הבאקס בחור בתון מאקר (גובה: 2.16 מטר; מוטת זרועות:2.21 מטר) ואת רוקי השנה מלקולם ברוגדון (גובה: 1.96 מטר; מוטת זרועות: 2.10 מטר). בטריידים הביאו את טוני סנל (גובה: 2.01 מטר; מוטת זרועות: 2.10 מטר) ובחרו בדראפט האחרון את די.ג'יי ווילסון (גובה: 2.08 מטר; מוטת זרועות:2.21 מטר).

והחלק הטוב ביותר של הבחירות הללו? החב'רה הארוכים האלה אוהבים אחד את השני. כמעט כולם התאמנו ביחד בקיץ במילווקי - עוד לפני תחילת האימונים באופן רשמי. פשוט שיחקו והתאמנו זה עם זה על המגרש ובחדר כושר. בתחילת מחנה הקיץ בבאקס גם צירפו את אחד מהשחקנים "הארוכים" בהיסטוריה של המשחק, קווין גארנט - שיסייע לצעירים הארוכים הללו ללמוד תנועות חדשות וגם ללמוד משהו על האגרסיביות והרצון שצריך להביא לכל משחק ומשחק.

3. הפריק התפתח למפלצת

הם לא רק ארוכים וחרוצים הם גם בעלי כישורים ומאוד אגרסיביים. אבל הכוכב שבולט מעל כולם הוא יאניס "דה גריק פריק" אנדטוקומבו.

סיפור ההתפתחות שלו הוא אחד מהמרשימים בעולם הכדורסל. די מדהים לחשוב שב-2014 הוא אפילו לא ידע מי זה המאמן שלו, ג'ייסון קיד.

קיד הוא אחד מהפוינט גארדים הטובים בהיסטוריה של ה-NBA אבל אנדטוקומבו לא ידע זאת עד שהמאמן הוריד אותו לספסל והיווני-ניגרי התרגז. "חשבתי לעצמי 'מה הוא מוריד אותי לספסל, מה הוא בכלל עשה בקריירה שלו'"? אמר אנדטוקומבו ללי ג'נקינס מספורטס אילוסטרייטד. "אז התחלתי לקרוא על הקריירה שלו בסלולר. ראיתי שהוא היה רוקי השנה, זכה באליפות NBA, מדליית זהב באולימפיאדה, מקום שני באסיסטים, חמישי בשלשות, בלה בלה בלה - וחשבתי לעצמי 'אלוהים אדירים, איך אני יכול להתחרות בכלל עם זה? אני חייב להשתפר".

ואנדטוקומבו לא מפסיק להשתפר מאז. הוא הגיע ל-NBA ב-2013 מהליגה השנייה ביוון עם ממוצעים של 10 נקודות ו-22 דקות ב-26 משחק. בווידאו שהופץ בארה"ב לפני הדראפט הוא נראה כמו ילד בכיתה ח' נגד ילדים בכיתה ב'. אף אחד לא חשב שהדבר הזה, הפריק הזה, הוא עניין "לגיטימי". מילווקי היתה מהקבוצות היחידות שצפו בו ביוון - ואנשי הקבוצה נדלקו. הם בחרו בו בדראפט במקום ה-15. לליגה הוא נכנס כ-2.03 מטר ו-88 ק"ג בלבד אבל מדעני הספורט של הקבוצה התלהבו מהביומכניקה שלו (הוא גבה בכ-6.5 ס"מ והוסיף 12 ק"ג שרירים בשנים ב-NBA). הוא גם בקושי ידע אנגלית והגיע למקום שלא שמע עליו בעבר. אבל מבחינת אישיות, מעטים הם האנשים החיוביים כמוהו (הוא בדחן שמספר בדיחות קרש נוראיות אבל ככל שהן יותר נוראיות, ככה הן מייצרות יותר צחוקים) והוא הגיע עם תשוקה אדירה ללמוד עוד ועוד על המשחק.

4. להכניס את הילד לבית ספר

ב-2014 ג'ייסון קיד הגיע למילווקי והוא הבין את החזון של הקבוצה. הוא גם הבין שיאניס צריך לחטוף בראש כל פעם שהוא נכשל בפעולות בסיסיות. "ידעתי הרבה על כדורסל בעונת הרוקי שלי אבל לא ידעתי כלום על ה-NBA" אמר יאניס למגזין ESPN. "בשנה השנייה, כשצוות האימון השתנה, הבנתי 'עכשיו החרא האמיתי מתחיל - אני חייב לדעת את המשחק, חייב להבין את המשחק. זה משנה את כל הדרך שבה ראיתי את המשחק".

יאניס הוא ככל הנראה השחקן הכי שלם ב-NBA מתחת לגיל 25. מבין כדורסל בצורה אבסולוטית, חודר לסל בצורה מפחידה (צריך רק כדרור אחד כדי להגיע מקו השלוש לסל) ומשתפר כל עונה בצורה דרמטית (השחקן המשתפר של השנה בעונה שעברה). הוא עוד צריך לשפר את הקליעה מהשלוש אבל לפי חברו לקבוצה, תון מאקר: "הוא רוצה לזכות שוב בשחקן המצטיין. הוא אומר שהוא לא רוצה לשים על עצמו תקרה עדיין".

5. מספרים היסטורים

יאניס, שמתאר את חייו כ"כדורסל ומשפחה" (אביו מת בספטמבר וביום מותו, יאניס ואחיו הלכו לשחק משחק כדורסל לכבודו) מתרכז ב"להגיע לגדולה" בשני צדדי המגרש: בהתקפה (הוא הראשון שרושם 4 משחקים רצופים עם 30+ נקודות מתחת לגיל 22 מאז האקים אולאג'ואן ב-1985 - ורק אחד מארבעה שעושה זאת) ובהגנה הוא יכול לשמור על מצוין על פוינט גארדים, סנטרים ומה שביניהם.

הוא השחקן הראשון בהיסטוריה של הליגה שבארבעה המשחקים הראשונים של העונה צבר 147 נקודות, 43 ריבאונדים ו-21 אסיסטים (כך לפי Elias Sports Bureau). זו התחלה היסטורית אחרי שבעונה שעברה נהיה הראשון בהיסטוריה של הליגה שהגיע לטופ 20 בכל קטגוריה סטטיסטית חשובה (נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות, בלוקים וכו').

אם ימשיך בקצב הזה הוא יסיים את העונה עם 36.8 נקודות למשחק, 10.8 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים, 2.3 חטיפות ובלוק אחד עם 65.9% מהשדה. אלו מספרים שיהפכו אותו, כמעט בוודאות, ל-MVP.

ההצלחה המוקדמת העונה של יאניס עוד יותר מדהימה שחושבים על זה שהוא רק ילד בן 22 שבחודש שעבר איבד את אביו. "יאניס יכול להיות הגדול בכל הזמנים" אמר עליו קווין דוראנט לפני תחילת העונה. לברון ג'יימס לא הלך עד כדי רחוק אבל כן אמר ש"הוא בדרך הנכונה לגדולה".

בשביל להגיע לגדולה הזו, יאניס יצרך לסיים את העונה הזו עם הקבוצה שלו גבוה במקומות הראשונים במזרח. ואולי, אפילו, להציב אלטרנטיבה ראויה (וארוכה) לדוראנט וגולדן סטייט בגמר.