האוזר: "לא נהסס למצות את הדין מול רואי חשבון שהתרשלו"

"לא נהסס למצות את הדין מול רואי חשבון במקרים של רשלנות גבוהה או עצימת עיניים", כך אמר הבוקר (ה') יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, בכנס נושאי המשרה והדירקטורים השנתי של לשכת רואי החשבון שנערך בקריית שדה התעופה.

"זה לא סוד שבשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר פעולות אכיפה ותביעות נגד רואי חשבון", אמר האוזר. יו"ר רשות ני"ע ציין את פרשת גליקומיינדס בו הוגש כתב טענות מנהלי גם נגד רואה חשבון חיצוני על אי-ציון הערת עסק חי בתשקיף מדף, כמו גם מקרה חברת אקסטרא פלסטיק בו הוגש כתב טענות מנהלי גם נגד רואה חשבון חיצוני בגין ניסוח ביאור מטעה במאזן ואת מקרה חברת כמיפל בו הוגש כתב טענות מנהלי גם נגד רואה חשבון חיצוני בגין התרשלות בבדיקת הדוחות הכספיים.

"אני רוצה שיהיה ברור. אנחנו לא מחפשים את רואי החשבון, ממש לא. הרשות בוררת היטב את המקרים שהיא מפנה למסלול המנהלי וככלל הרשות מפנה למסלול האכיפה המנהלית בעיקר מקרים שהאינטרס באכיפתם גבוה דוגמת מקרי רשלנות גבוהה או עצימת עיניים". האוזר הדגיש כי מרבית התיקים לא עסקו בהתרשלות כלשונו שהיא "סתם" אף על פי שלפי "החוק היבש" גם מקרים אלה ניתן היה להביא לאכיפה מנהלית.

האוזר גם הדגיש את נושא המעורבת המרכזית בביצוע הפרה ואמר בהקשר זה כי "הרשות מתמקדת בהעמדה לדין של המעורבים המרכזיים שפעלו ישירות לביצוע ההפרה". ולפיכך הגשת הליך מנהלי נגד רו"ח חיצוני לחברה היא אפשרית אך ככל הנראה יעשה הדבר כאשר מעורבותו של אותו רו"ח חיצוני היתה מרכזית ומתקיים בה היסוד הנפשי הנדרש, הדגיש יו"ר הרשות.

יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר | צילום: נמרוד גליקמן

"אני רוצה לומר זאת גם באופן ברור, אנחנו לא נהסס למצות את הדין מול רואי חשבון במקרים שידרשו זאת, כמו המקרים שהזכרתי עכשיו. זה יכול להיות במסגרת הליך פלילי או במסגרת הליך מנהלי", הוסיף.

ההקלה על חברות בבורסה המשנית

בנושא אחר אמר האוזר כי "מתגבשת המלצה לדיווח חשבונאי מקל במיוחד לחברות בבורסה המשנית". האוזר מתכוון לוועדה שהוקמה על ידי שרת המשפטים ושר האוצר שעוסקת בבחינת הקמתה של בורסה יעודית-משנית (ייתכן תוך שיתוף פעולה עם בורסה זרה). הוועדה צפויה להגיש המלצותיה בתוך זמן קצר.

"המהלך יהיה מורכב מאד, אבל אני חושב שמה שעשוי להיות מעניין במיוחד עבור ציבור רואי החשבון היא ההמלצה המתגבשות כי החברות שירשמו למסחר בבורסה הקטנה יוכלו לבחור לדווח לפי התקינה החשבונאית הישראלית", אמר האוזר.  

רואי חשבון חדשים | צילום: קובי קנטור

המלצה שכזו, ככל שתצא לפועל, צפויה להקל באופן חד-משמעי על עריכת הדו"חות הכספיים ועל עבודת הביקורת של רואי החשבון. זאת משום שהתקינה הישראלית כוללת פחות תקנים וגם רמת מורכבות פחותה יותר בהשוואה לתקינה הבינלאומית, למשל בהתייחס למכשירים פיננסיים ובהיבטים נוספים. ולכן, נגזרת גם הקלה על עבודת הביקורת. מסיבה זו יש כאן פוטנציאל עבור רואי חשבון שאינם מטפלים כיום בחברות ציבוריות להיכנס לנישה הזו.

האוזר הוסיף ואמר בהקשר זה כי הדבר יתרום גם לגיוון תמהיל רואי החשבון שמצבעים כיום ביקורת על ענף ביקורת החברות הציבוריות שנשלט בעבודת הביקורת בידי כמה משרדי רואי חשבון בודדים: "הוספה של שחקנים כשירים ואיכותיים בעולם של הביקורת על החברות הציבוריות היא מבורכת, במיוחד אם לוקחים בחשבון שחמשת

המשרדים הגדולים מבקרים מעל ל-80% מהחברות הציבוריות".

שכר הטרחה של רואי החשבון

נושא אחר אליו התייחס הבוקר האוזר הוא שכר הטרחה של רואי החשבון, כאשר נבחן ביטול הדיווח על היקף שעות עבודת הביקורת באופן פומבי בדו"חות הכספיים. "מבחינתנו נושא גובה שכר הטרחה מטריד כיוון שתמיד קיים חשש ששכר טרחה נמוך מהווה אינדיקציה לאיכות ביקורת נמוכה יותר, או ל"race to the bottom" (הסרת הפיקוח הממשלתי על הסביבה העסקית) שיביא בסופו של דבר לאיכות ביקורת נמוכה יותר. לפיכך אנחנו בוחנים איך באמצעות תיקון כללי הגילוי, אפשר למנוע את ה-"race to the bottom" בשכר הטרחה של רואי החשבון המבקרים. אחת ההצעות שאנו בודקים כרגע היא לאפשר לדווח רק על סכום (כולל-ר"ש) שהוצא ולא על מספר השעות העבודה".

באופן זה לא ניתן יהיה לחשב שכר הטרחה לשעת עבודה בודדת, ולכן לא ניתן יהיה ללכת על פי בנצ'מרק, שיורד כלפי מטה בשנים האחרונות. יש לציין כי במקביל תיבחן המספר הכולל של שעות העבודה משום שמדובר בפרמטר חשוב לבחינת איכות הביקורת אך המדד השעתי לשכר הטרחה לא יהיה חשוף לעיני כל בדו"חות הכספיים.