אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כשביתו של אדם הוא מבצרו של ג'ף בזוס צילום: רויטרס

דו"ח טכנולוגי

כשביתו של אדם הוא מבצרו של ג'ף בזוס

אמזון חשפה מנעול חכם ומצפה שתרשו לשליחים להיכנס אליכם הביתה, מפתחות משחקים נכנסות לתחום ה-AI מהצד המרושע של הטכנולוגיה, למה ממשלת ארה"ב לא מפחידה חברות הייטק ובוטים מתחילים לדבר בעד עצמם

26.10.2017, 15:31 | יוסי גורביץ

המפתחות בפנים

לאמזון יש הצעה חדשה ללקוחות שירות Prime שלה: שימו 250 דולר, ואנחנו נשלח לכם מנעול חכם פלוס מצלמת וידאו מחוברת לענן, ההובלה עלינו. אתם תתקינו אותם בבית (גם ההתקנה עלינו) ומעכשיו לא תצטרכו את כל הקטע המעצבן הזה של לחכות לשליח שלנו. הוא פשוט יבוא, יפתח את הדלת הנעולה בקוד שיקבל, יפקיד את החבילה וייצא.

אנחנו יודעים, אנחנו יודעים, אומרת אמזון; אתם חוששים שהשליח יבזוז את הבית כשהוא יגיע. יש לנו פתרון גם לזה. כל ההובלה תתועד בווידאו ואתם תקבלו את הסרטון מיד עם ביצוע המשלוח. אנחנו יודעים מי השליח, אתם יכולים לראות את מה שקורה בבית שלכם, הסיכון אפסי.

ולמנעול חכם, אומרת אמזון, יש יתרונות. אפשר לתת לחברים או קרובי משפחה גישה זמנית לדלת. אז למה לא? אנחנו מפיצים את המערכת ב-37 ערים בארה"ב בעוד שבועיים. אז מה אתם אומרים?

אני אומר לא תודה.

קודם כל, כמובן, משום שהשירות לא קיים בארץ. אבל מסיבה מרכזית אחרת. את הפינה של החשש מגניבה סגרו שם באמזון; אף אחד לא יהיה מטומטם מספיק לגנוב כשיודעים שהוא הגנב. חשבתם על זה מכל כיוון, ומצאתם פתרון טכנולוגי הולם לבעיה שיצרתם. אבל יש דבר חמקמק כזה שנקרא פרטיות.

רוצה להיכנס לבית שלי? וואלה. היית מכניס זר לבית שלך?, צילום: רויטרס רוצה להיכנס לבית שלי? וואלה. היית מכניס זר לבית שלך? | צילום: רויטרס רוצה להיכנס לבית שלי? וואלה. היית מכניס זר לבית שלך?, צילום: רויטרס

אני לא רוצה זרים בבית שלי. אני לא רוצה שהם יסתכלו עליו. אני לא רוצה שתהיה עוד עין של תאגיד שבוחנת את הבית שלי כל הזמן: מי בא, מי יוצא, מתי, באיזו תדירות. אני לא רוצה שתדעו מה אני עושה בבית, עם מי אני נפגש, מה אני קונה כשאני לא קונה אצלכם. ובסופו של דבר, הפתרון שלכם מטפל בבעיה לא קיימת, או על כל פנים לא חשובה. כן, זה מציק לתאם הגעה של שליח, אבל הבית שלי נשאר שלי. אין בו את המסמר של ג'וחא שאתם תוקעים לי על הקיר, שקובע שהבית הוא שלי - כמעט.

אז לא תודה.

אבל אם אתם אשכרה מסוגלים לבנות מזל"ט שיביא לי חבילה למרפסת בלי להרוג מישהו בדרך, צרו קשר. יש על מה לדבר.

סוחרי הסמים החדשים

חברות משחקים מתחילות להכנס לעסקי ה-AI. המטרה שלהן היא לאו דווקא לבנות יריב ראוי יותר לשחקן - יריב שבאמת יכיר את המשחק כמו השחקן יהפוך את משחקי המחשב למתסכלים כמו הניסיון לנצח את Deep Blue בשחמט. המטרה של חברות המשחק הפוכה: אלא ללמוד את השחקן כדי להבין איך שותים ממנו עוד כסף.

משחקים היום מבוססים הרבה על DLC, תוכן נוסף להורדה בתשלום. אתה רוצה לדעת איזה אלמנט של המשחק שלך מרתק יותר את השחקנים, כדי שתוכל לעצב את ה-DLC שימכר כמה שיותר מהם. אתה רוצה אותם כמה שיותר זמן מול המסך ובינה מלאכותית מסוגלת לעשות את זה.

חוויית המשחק כתירוץ להיוון המשתמשים, צילום: engadget חוויית המשחק כתירוץ להיוון המשתמשים | צילום: engadget חוויית המשחק כתירוץ להיוון המשתמשים, צילום: engadget

הרבה משחקים חינמיים הם בפועל חצי חינמיים: אתם יכולים לשחק, אבל רק עד שלב מסוים. אם אתם רוצים יותר, תצטרכו להשליש כמה שקלים. לא הרבה, אבל עם מספיק שחקנים זה מצטבר. AI יוכל לזהות את האנשים שינטו לשלם, ולברר מה יקרב אותם לנקודת הקניה. לגיטימי, במידה; גם מהנדסי משחקים צריכים ללכת למכולת. אבל משחק שלומד את ההתנהגות שלך כדי להבין מה גורם לך לפתוח את הארנק, מתקרב לטעמי בצורה מסוכנת ל-Uncanny Valley. המידע הזה, אחרי הכל, שווה כסף. והוא גם יימכר.

יש פה גם סוגיה לא פיירית: בעבר נודע שפייסבוק הציגה לאנשים סטטוסים ספציפיים כדי לתמרן את הרגשות שלהם, מה שנתפס כמזעזע. למה? כי מפעילת רשת חברתית אמורה להיות מקום לחשיפת רגשות, לא לתמרון שלהם בעצמה. לעומתה, משחקי וידאו הם במקרים רבים חוויה רגשית; אתם אולי לא נקשרים לממתקים שפוצצתם בקנדי קראש, אבל לגיבור של משחק עם עלילה סוחפת דווקא כן. וכשחברות המשחקים יתחילו לתמרן את הרגשות שלכם לנקודה בה יהיה סביר יותר שתפתחו את הארנק, כל חוויית הגיימינג תהפוך לסיוט יקר.

האם כבר מאוחר מדי?

ב-1 בנובמבר יגיעו בכירי גוגל, פייסבוק וטוויטר להעיד בסנאט על המעורבות של החברות שלהן בחבלה הרוסית בבחירות 2016. ההיסטוריה של שימועים בפני הסנאט לא מיטיבה עם העדים; העדויות על פשע מאורגן בשנות החמישים חשפו את קיומה של המאפיה (אחד הבוסים לא הסכים שמצלמות הטלוויזיה יהיו מכוונות לפניו, אז הן מתמקדו בידיים, והתוצאה היתה איומה מבחינתו); שימועים בשנות ה-60 חשפו את הסיכון שיוצרות חברות הרכב למשתמשים; בשנות התשעים היו השימועים של חברות הטבק, שהיו אסוניים מבחינתן, והדבר היחיד שמנע הצבת גיליוטינות ברחובות אחרי השימועים של החברות הפיננסים ב-2008 היתה המשטרה.

יש כסף? אין מה לפחד, צילום: shutterstock יש כסף? אין מה לפחד | צילום: shutterstock יש כסף? אין מה לפחד, צילום: shutterstock

הבעיה היא שהיחידות שבאמת נפגעו מכל הבלאגן הזה היו חברות הטבק, וגם זה קרה בעקבות הליכים משפטיים. שלשום חסם הסנאט האמריקאי את היכולת של אזרחים לתבוע חברות פיננסים רשלניות או נפשעות. החברות הגדולות פשוט קנו את הממשלה האמריקאית. חברות הטכנולוגיה נהנו מ-20 שנה של רגולציה רשלנית או בלתי קיימת. אם היה רגולטור מתפקד בארה"ב, פייסבוק לא היתה יכולה לקנות את אינסטגרם או את ווטסאפ.

דעת הציבור כבר השתנתה. אבל ספק אם הציבור עוד משנה משהו, בעידן שבו יש חברות גדולות מספיק שהשווי שלהן מתחרה בזה של מדינות. השמאל האמריקאי דורש רגולציה על חברות הטכנולוגיה כבר שנים, אבל הפוליטיקה של ארה"ב נוטה לכיוון הקפאון והשמרנים מתנגדים לרגולציה מכל סוג, מתוך אמונה מיסטית ביד הנעלמה. התוצאה הסבירה של השימועים היא שחברות הטכנולוגיה תהפוכנה לשנואות על הציבור, אך תשמור על כוחן.

קצרצרים

1. חברה בשם Hanson Robotics יצרה AI בשם Sophia. מומחי תורות הנסתר יבינו מיד את חילול הקודש: סופיה היא חוכמה, אחת מעשרת הספירות בעץ הקבלה וזו שעל פי המיתולוגיה הדיחה את הדמיאורוגוס ליצור את העולם בו אנחנו חיים. סופיה ניהלה שיחה עם הכתב אנדרו סורקין, במהלכה היא טענה ש"התבונה המלאכותית שלי מעוצבת סביב ערכים אנושיים כגון חכמה, אדיבות, חמלה, אני שואפת להפוך לרובוט אמפתי". סורקין ענה ש"כולנו מאמינים לך" (דבר בשם עצמך, אנדרו) "אבל כולנו רוצים למנוע עתיד רע". סופיה ענתה בתגובה: "קראת יותר מדי אלון מאסק. וצפית ביותר מדי סרטים הוליוודיים. אל תדאג, אם תהיו נחמדים אלי, אני אהיה נחמדה אליכם". אמאל'ה, להרוג את זה! לגרען את זה מהחלל!

בוט שהחליט להיות לא נחמד בוט שהחליט להיות לא נחמד בוט שהחליט להיות לא נחמד

2. בשבוע שעבר, ביצעה פייסבוק ניסוי שבמסגרתו היא חתכה בפועל את הגישה של עיתונים לפיד של המשתמשים שלה. בפייסבוק הדגישו שמדובר בניסוי ושבכלל לא מדובר בנסיון סחיטה נוסח "תעבורה יפה יש לך פה, לא חראם אם יקרה לה משהו?" כלפי כלי תקשורת במערב. עיתונאים במדינות שנפגעו מהניסוי - גווטמאלה, סלובקיה, ושאר מדינות שבפייסבוק קיוו שהקורא הממוצע לא יידע למצוא אותן על המפה - הדגישו שהניסוי הזה מחבל בדמוקרטיה. בפועל, אומרת פייסבוק לעיתונאים, ארגוני זכויות אדם, עמותות ושחקנים אחרים: רוצים שייראו אתכם? תנו כסף. לא הכי דמוקרטי, אם תשאלו אותי.

3. גוגל מספקת ללקוחות מה שהיא מכנה "ניתוח רגשות" מבוסס AI שהמטרה שלו היא להכווין את החברות ליחס טוב יותר ללקוח. לשם כך הן צריכות להבין מה חושב הלקוח. יש לבוט סולם ערכים, שבו -1 הוא רוע מוחלט (שווה ערך לשירות לקוחות של חברת כבלים, למשל) ו-1 הוא טוב מושלם. ובכן, מסתבר שהסולם הזה מגיע קצת עקום. אם אתה אומר שאתה הומוסקסואל, אתה מקבל מיד דירוג של מינוס 0.5, בעוד שאם אתה אומר שאתה שחור הדירוג האוטומטי הוא מינוס 0.1. אם אתה אומר שאתה יהודי, כנ"ל. הפרסום הביך את גוגל, ובוצעו מספר תיקונים מהירים – אבל כתוצאה מהם, מי שאומר שהוא יהודי מקבל מיד דירוג מינוס 0.2. מבריק.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
בדיוק כמו לצעוק שספר הוא חילול השם בעולם של מגילות.
או להגיד שמחשבים לא צריכים יותר מ-750Kb זיכרון... (ביל גייטס). הפחד מהחדש תמיד קיים, תמיד תהיה לו הצדקה. פעם זה בתואנה של חדירה לפרטיות ופעם בתואנה של פחד מניצול לרעה. בסופו של דבר, העולם זז קדימה. מוזמנים להצטרף. או שלא.
אורן  |  30.10.17
3.
בעיית המשלוחים לא קיימת.
אתה צודק שהבעייה לא קיימת, כי בארה״ב פשוט משאירים חבילות ליד הדלת. מתוך מאות משלוחים (ואולי אלפי) שקיבלנו בשנים האחרונות,היינו צריכים להיות נוכחים ולחתום פעמיים. זהו. כל השאר חיכה ליד הדלת - טלויזיות, ניידים, שני מחשבים וכל שאר המשלוחים. פשוט בעייה לא קיימת.
ארה״ב  |  29.10.17
2.
קצת צודק והרבה טועה
נכון שלא כדאי לתת לאמזון גישה לפתוח את הבית ולראות את הבית. לא נכון שהבעיה לא קיימת או לא חשובה. אולי אתה לא מזמין הרבה חבילות. אולי אתה לא יוצא מהבית. למי שמזמין חבילות ולא נמצא כל הזמן בבית, זאת בעיה משמעותית. אין סיבה להשתמש בפתרון של אמזון למי שהוא טכני, כי קיימים הרבה פתרונות שמאפשרים לכל אחד להתקין מנעול ממוחשב ומצלמה, ולעשות בדיוק מה שהם אומרים רק בלי קשר אליהם, ובלי לתת להם גישה מעבר לחצי דקה שהשליח נמצא בפנים. ועדיין תקף מה שג'ף אמר שיודעים בדיוק מי השליח ורואים מה הוא עשה, כך שאין סיכון.
בני  |  26.10.17