אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המשבר של יאניס ורופקיס הוליד ספר: "התגעגעתי לבת שלי כל כך" צילום: אי פי איי

המשבר של יאניס ורופקיס הוליד ספר: "התגעגעתי לבת שלי כל כך"

הוא היה שר האוצר של יוון במשך חלק ממשבר החוב שאליו נקלעה מדינתו, אך משבר אינטימי יותר הביא אותו לכתוב ספר שמסביר כלכלה לבתו הנערה, ומגולל את ההיסטוריה של הקפיטליזם בצורה פשוטה וקלה להבנה: "אני מנסה לא להיות שלילי בספר, לספר מה מרתק ומה שגוי"

28.10.2017, 13:02 | שירות כלכליסט

"מה שהרגשתי היה כובד אחריות עצום, אהבה עיוורת ורצון להתמקד באדם אחד בלבד", כך אומר יאניס ורופקיס, שר האוצר לשעבר של יוון, בראיון לגרדיאן העוסק בספרו החדש, אך מוסיף גם שהחוויה הזאת לא גרמה לו להרגיש כמו אדם שונה: "זה לא שינה את המצפן הפנימי שלי או את האופן שבו אני מסתכל על העולם".

קראו עוד בכלכליסט

הוא מצא את עצמו במצב מוזר. בתו קסניה נולדה באוסטרליה, בזמן שהוא "לא בדיוק" חי שם. "בתי באה לעולם כתוצאה מנישואים שהתפרקו. אשתי ואני עשינו דבר שקודם לכן סלדתי מזוגות שעשו אותו, הבאנו לעולם ילד בזמן שנמצאנו בתהליך פרידה... אבל בדיעבד הכול היה לטובה".

זה קרה ב-2004, ולמרות שהיום, 13 שנה אחר כך, "הכול פשוט נפלא" כדבריו, בזמנו הוא נקרע בין העולמות. ההתחברות לקסניה, ההיפרדות מאמה, הלב באוסטרליה והראש ביוון. "טרגדיה ענקית" הוא קורא לזה.

ורופקיס ואשתו בהפגנה באתונה, ארכיון. שורשים קומוניסטיים, צילום: איי אף פי ורופקיס ואשתו בהפגנה באתונה, ארכיון. שורשים קומוניסטיים | צילום: איי אף פי ורופקיס ואשתו בהפגנה באתונה, ארכיון. שורשים קומוניסטיים, צילום: איי אף פי

הוא פגש את מרגריט, אמה של קסניה, באוסטרליה, בזמן שעבד בפקולטה לכלכלה באוניברסיטה של סידני. מרגריט גם היא אקדמאית ממוצא יווני-אוסטרלי, היסטוריונית. הם נפגשו, התאהבו, ועברו לאתונה. "נפרדנו ביוון, ניסינו לתקן את היחסים, נפרדנו שוב, ושוב ניסינו לתקן. בסוף, אחרי שכבר החלטנו להיפרד סופית, היא נכנסה להריון".

מרגריט חזרה לאוסטרליה בלי לדעת להיא בהריון. אחרי שגילתה זאת הם שוחחו בטלפון על "הסידורים", על איך לעשות את זה. ורופקיס נסע לאוסטרליה ללידה, ואחריה שכנע את מרגריט לחזור ליוון "ולנסות שוב".

הפעם זה נמשך שנה, שלדבריו "הייתה נהדרת; החלפתי חיתולים במשך שנה... וכל יום פחדתי שזה היום האחרון שלי עם הילדה". מרגריט "תמיד התכוונה" לחזור לאוסטרליה, הוא אומר. "היחסים לא עבדו, הם היו מטולאים בפשרות, ובסוף היא באמת חזרה. זה היה סיוט, כי התגעגעתי לבתי כל כך".

הוא לא ידע מה יעשה, אבל לפחות היה לו סקייפ. "התקנתי מסך סקייפ ליד מיטתה, והייתי קורא לה כל לילה סיפור לפני השינה". קסניה עצמה את עיניה בסידני, בזמן שורופקיס היה מתחיל את היום באתונה.

מאז הולדת בתו הוא נישא מחדש, עבד בפקולטה לכלכלה באוניברסיטת אתונה, ניסה ונכשל לשכנע את הממשלה הגרמנית להפסיק לסחוט מיוון כל יורו שהיא יכולה לתת, וכתב כמה ספרים, שהאחרון מביניהם נכתב בשביל קסניה. הוא נקרא "לדבר עם בתי על הכלכלה".

יאניס ורופקיס. "אם הספר יצא עגמומי - נכשלתי", צילום: אי פי איי יאניס ורופקיס. "אם הספר יצא עגמומי - נכשלתי" | צילום: אי פי איי יאניס ורופקיס. "אם הספר יצא עגמומי - נכשלתי", צילום: אי פי איי

"אחת הסיבות שכתבתי את הספר הייתה שזה אפשר לי להרגיש שאני קרוב אליה, באותן שעות שדמיינתי שאני מדבר אליה".

בספר הוא מסביר את ההיסטוריה של הקפיטליזם בצורה פשוטה וקלה להבנה. בהתחלה היינו קופים, אז ירדנו מהעצים, למדנו לדבר וצדנו יותר מדי, כך שנאלצנו להמציא את עבודת האדמה. פתאום מצאנו את עצמו עם עודף, שאותו שמרנו בממגורות משותפות, ומכך נולד הצורך לכתוב על מנת לתעד ולזכור מי חייב מה למי. כתבנו על צדפות, הן הפכו לכסף, התחלנו לטבוע מטבעות, התפתחו שווקים, והמעט שידעו קרוא וכתוב המציאו את הדת כדי להצדיק את הכוח שהיה כעת בידיהם.

עבור ורופקיס העולם השתנה דרמטית במאה ה-17. הסחר הגלובלי גרם לסוחרים להתעשר בעוד האדונים הפאודליים נותרו מאחור, ולכן אלה האחרונים גירשו את הוסלים שלהם מאדמתם רק על מנת לשכור אותם מחדש כבעלי חוב. במילים אחרות, הוסלים הפכו ליזמים, אך בפועל יזמים אלה אף פעם לא השתחררו מהחוב שלהם.

"אני קורא לזה ההיפוך הגדול," אומר ורופקיס. בהתחלה מה שהניע את הכלכלה היה מה שאנשים ייצרו, וכיום היא מונעת ע"י חוב. "ההיפוך הגדול הופך את החוב למנוע הטורבו של הכלכלה".

מה שבא אחר כך הוא העולם המודרני, המהפכה התעשייתית, מפעלים, אימפריות, אי שוויון אדיר ולבסוף - התגובה ההפוכה לכך של הקומוניזם.

ורופקיס בפרלמנט באתונה, בימיו כשר האוצר של יוון. "החוב הוא מנוע הטורבו של הכלכלה", צילום: אי פי איי ורופקיס בפרלמנט באתונה, בימיו כשר האוצר של יוון. "החוב הוא מנוע הטורבו של הכלכלה" | צילום: אי פי איי ורופקיס בפרלמנט באתונה, בימיו כשר האוצר של יוון. "החוב הוא מנוע הטורבו של הכלכלה", צילום: אי פי איי

אביו של ורופקיס היה קומוניסט, ואף ישב ארבע שנים בכלא בשל כך. אחרי ששוחרר נישא להלני, אישה שבתחילה עקבה אחריו מטעם הממשלה בשל החשש מעמדותיו הקומוניסטיות ובזכות היותה מזוהה עם הימין. לבסוף נישאה לו, ושניהם הביאו לעולם את ורופקיס.

לדבריו, בית ילדותו היה "צנוע". אביו ג'יורג'יוס היה מהנדס פלדה והתקשה למצוא עבודה בתקופת הממשל הימני קיצוני של שנות ה-60, וכשכבר מצא, היה מפוטר עקב נטיותיו הפוליטיות. "המשטרה הסודית הייתה באה ואומרת למעסיק שלו לפטר אותו". בסוף חברה בשם האליבורגיקי שכרה אותו כעוזר מיוחד למנהל, אך בשכר מופחת ביותר. "הוא נוצל", אומר ורופקיס, "אך הטוויסט האירוני שבדבר הוא שאבי עודנו יושב ראש חבר המנהלים של החברה ויושב במשרד המנהל עד עצם היום הזה".

ורופקיס מספר גם על אחיה של אמו, גם הוא קומוניסט, שנעצר ונכלא; בצעירותו ביקר אותו ורופקיס בתאו, וזה נראה לו אז כמו הרפתקה אחת גדולה, הוא אומר. אחרי קריסת משטר הימין מזלה של משפחתו השתנה לטובה. יאניס נשלח לבית ספר פרטי באתונה, והמשיך משם ללימודי מתמטיקה וכלכלה באוניברסיטאות אסקס ובירמינגהאם. הוא התקבל לעבודה באוניברסיטה של סידני, פגש את מרגריט, ואחרי כמה שנים משוגעות מצא את עצמו חזרה באתונה, מסתכל על תינוקת בסקייפ.

האמנית שהפכה לאשתו

יום אחד באותה תקופה, הוא הלך לגלריית אמנות באתונה, ומשהו מוזר קרה לו. "נכנסתי לחדר חשוך, הרצפה הייתה מכוסה באדמה אדומה סמיכה. באמצע החדר היה פנס שיצר עיגול אדום על הרצפה, ויכולת לשמוע סאונד שדמה לנשימות עמוקות (...) וכל מרכז החדר נע מעלה ומטה. כל החדר, האדמה, הקרקע, נשמו...". המיצב הזאת ששמו Breathe נעשה על ידי האמנית Danae Stratou, שהשמועה אומרת שעליה כתב ג'רביס קוקר את השיר Common People. מאוחר יותר נפגשו סטרטו ויאניס במקרה בארוחת ערב, התאהבו וחיים כיום ביחד באתונה עם שני ילדיה.

ובינתיים נראה שהקפיטליזם חולה, בלשון המעטה, ואת זה הוא ניסה להסביר לקסניה בתו. "אני מנסה לא להיות שלילי בספר," הוא אומר. "אני מנסה להסביר לה מה מרתק ומה שגוי, הכול ביחד, כי אתה באמת לא רוצה לזרוק על ילדה את כל המטען העגמומי הזה. אם הספר שלי יצא עגמומי, נכשלתי".

"החיים נהדרים", הוא אומר, ובטוח שהם טובים יותר ממקודם. הוא ייסד לאחרונה את "תנועת הדמוקרטיה האירופית", ניסיון להביא רפורמה לאיחוד האירופי. בחג המולד הוא יסע לסידני לראות את קסניה. "היא ילדה אוסטרלית," הוא אומר, "אבל גם יווניה. הרגליים שלה חזק על הקרקע, היא קוראת הרבה... אני חושב שהיא ילדה שמחה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות