אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משפט שדה: זרקו בוץ על הגלימה צילום: אלכס קולומויסקי

משפט שדה: זרקו בוץ על הגלימה

מרים נאור סיימה את המשמרת שלה כשהגלימה המוסדית עדיין לא קרועה, אבל הבוץ שהושלך עליה מהפוליטיקאים הותיר כתמים

29.10.2017, 08:29 | משה גורלי

1. איום אידיאולוגי

ניסיון לחזק את היהדות על חשבון הדמוקרטיה

ביום חמישי, יום פרישתה של מרים נאור והשבעתה של אסתר חיות כנשיאת בית המשפט העליון, נשטפה התקשורת בדיונים על מעמדו של בית המשפט העליון שמיטלטל בסערת האיומים הפוליטיים להחלישו. האיומים נעים בין רטוריקה משתלחת לבין יוזמות רגולציה וחקיקה שבינתיים לא הבשילו למעשים. מבחינה זו סיימה נאור את המשמרת שלה כשהגלימה המוסדית עדיין לא קרועה, אבל הבוץ שהושלך עליה בהחלט הותיר כתמים.

בית המשפט העליון, צילום: גילי יוחנן יינט בית המשפט העליון | צילום: גילי יוחנן יינט בית המשפט העליון, צילום: גילי יוחנן יינט

את האיומים ניתן לחלק למיין לשלוש קטגוריות: אידיאולוגית, פוליטית ואינטרסנטית. האיום האידיאולוגי הוא חיזוק היהדות על חשבון הדמוקרטיה. שרת המשפטים איילת שקד מובילה את הביקורת על הזנחת הממד היהודי־ציוני בפסיקת בית המשפט העליון. בג"ץ המסתננים נתן לה את ההזדמנות להציף את המתקפה הזו שמשתלבת היטב באג'נדה הפוליטית של מפלגתה, הבית היהודי. בג"ץ, אף שבכל שנותיו הכשיר את התחזוק הצבאי של השטחים ואת מפעל ההתנחלויות, סופג אש תופת ואיומי דריסה ב־D9, בכל פעם שהוא חורג ומעז להסיר איזה מאחז שנשלל שלא כדין מבעליו.

כדי להזיז עוד יותר את ההגה לכיוון ימין ולכיוון הקב"ה, שקד מפעילה מגוון אמצעים. ראשית, מינוי שופטים ומשפטנים דתיים, לעליון ולערכאות הנמוכות. שנית, קידום חקיקה כחוק ההסדרה, שמצוי כעת במבחן בג"ץ, או הצעת חוק הלאום, שנועד לשנות את הדנ"א החוקתי. שלישית, התערבות של השרה בגיבוש עמדות הפרקליטות לבג"ץ בענייני ההתיישבות בשטחים. חשוב להדגיש, מותר לשר להשפיע בעיצוב העמדה המשפטית, אבל רק בתחומי פעילותו. והשאלה היא מה למשרד המשפטים ולשטחים? מדוע לא תעמיד שקד מפקח משפטי מטעמה על עתירות בתחומי הבריאות והשיכון? מפני שנושאים אלה לא נמסרו לטיפול הבית היהודי.

2. איום פוליטי

ניסיון מתמשך להחליש את האקטיביזם השיפוטי

המלחמה הזו ששנותיה שנות דור הולכת ומתחזקת. שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן העלה אותה שלב והנחיל אותה לתלמידתו איילת שקד. השלטון בישראל חש תסכול מתמיד אל מול המערכת. היועצים המשפטיים כובלים את ידיו ובג"ץ הופך את החלטותיו. בוויכוח הזה אין שחור ולבן. המשפטנים בעצמם חלוקים בפרשנותם כמעט בנוגע לכל דבר, ולכן לגיטימי לתקוף את העמדה המשפטית שסיכלה את המדיניות. אבל, חשוב להדגיש, בשורה התחתונה המשפט משרת את השלטון, וכמו בסיפור המאחזים, די בכמה החלטות לעומתיות כדי להצית את ההשתלחויות הרעילות נגד הממסדים המשפטיים.  

3.האיום האמיתי

ניסיון נמרץ של המושחתים להימלט מאימת הדין

המלחמה הכוללת שהוכרזה במערכת המשפטית נועדה להחלישה. להפוך אותה לימנית יותר, שמרנית יותר, יהודית יותר. בדמוקרטיה ייצוגית כשלנו ניתן איכשהו להבין את המוטיבציה הזו. זכותם של מנהיגי המדינה היהודית להרחיב את האחיזה היהודית במרחב הציבורי. ירצה הבוחר, יחליף את השלטון למי שיבטיח לו יותר דמוקרטיה. אבל המוטיבציה הזו רחוקה מלהיות נקייה. היא משתלבת היטב במאמץ להרתיע את מערכת המשפט מלטפל בנגעי השחיתות שצצים במערכת השלטונית מכל עבר. היא משתלבת במאמץ של ראש הממשלה לשרוף את המועדון כדי לשרוד תוך קעקוע תקשורת ומערכת המשפט.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות