אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בדרך לעולם ללא מזומן: האמנם הכול יהיה טוב? צילום: עמית שעל

INSPIRE

בדרך לעולם ללא מזומן: האמנם הכול יהיה טוב?

בנקים, חברות פינטק, ענקיות טכנולוגיה ומדינות, כולן מקדמות צעדים לצמצום השימוש במזומן - ולבסוף גם להעלמתו. אלה הם האתגרים והיתרונות של מעבר לעולם שבו כל התשלומים מתבצעים באופן דיגיטלי ומתועדים ונשמרים בידי המדינה או בידי חברות פרטיות

29.10.2017, 18:07 | מעין מנלה

המירוץ לעבר עולם ללא מזומן בעיצומו: חברות טכנולוגיה מפתחות אמצעי תשלום אלטרנטיביים, בנקים מציעים יותר ויותר פתרונות דיגיטליים להעברת כספים, שיעור הרכישות המקוונות הולך וגדל ומדינות רבות מנסות לצמצם את השימוש במזומן כחלק מהמאבק בהון השחור. ולמרות זאת, נראה שהמזומן לא עומד להיעלם בזמן הקרוב. יותר מכך, לא בטוח שעולם ללא מזומן יהיה עולם טוב יותר.

קראו עוד בכלכליסט

"אני חושב שישראל מוכנה להתחיל לזנוח את השטרות והמטבעות לטובת כלים דיגיטליים", אמר חיים פינטו, הממונה על פינטק ופיתוח עסקי בבנק הפועלים. "זה אחד המקרים הנדירים שבהם יש זהות אינטרסים בין הלקוחות, הממשלה והעסקים. הלקוחות רוצים קלות בשימוש וכסף בטוח, הממשלות רוצות להתייעל בניהול המזומנים ולצמצם שימוש בכלכלה אפורה או שחורה, והעסקים רוצים להגביר רווחיות".

השטרות מסרבים למות

 

מדינות בהחלט רוצות לצמצם את השימוש במזומן. למרות זאת, הביקוש לשטרות דווקא גדל ברוב מדינות העולם. בארה"ב הוכפל הביקוש בין השנים 2002 ו־2014, ובאיחוד האירופי הוא כמעט שולש - כך לפי נתונים שפורסמו ב"אקונומיסט". אחת המדינות היחידות בעולם שבה הביקוש למזומנים פחת היא שבדיה, שם חלה ירידה של 15% בביקוש לשטרות בין השנים 2007 ו־2015. לפי נתונים של הפורום הכלכלי העולמי, עד ל־2015 הצטמצם מספר התשלומים במזומן בחנויות במדינה ל־20% בלבד ממספר העסקאות הכולל. במדינות כמו סינגפור, קנדה, צרפת ובריטניה, יותר מ־50% מהעסקאות נעשות באופן דיגיטלי, ללא כסף מזומן.

חיים פינטו, יובל טל ואפי דהן, צילום: עמית שעל חיים פינטו, יובל טל ואפי דהן | צילום: עמית שעל חיים פינטו, יובל טל ואפי דהן, צילום: עמית שעל

לטענת פינטו, הקצב שבו ישראל תצעד לכיוון של עולם ללא מזומן תלוי בעיקר בהיענות הצרכנים, שאימצו בחום את האפליקציות להעברת כספים שהציג בנק הפועלים: "אין שום כוונה להכריח לקוחות לזנוח את השטרות".

עם זאת, הארנקים הדיגיטליים מוגבלים לבנק או לספק שירות מסוים - ולרוב אינם מתקשרים זה עם זה. לכן מקדמים בבנק ישראל תשתית לסליקת תשלומים קמעונאיים מהירים. "מה שחסר במערכות הקיימות זו תשתית לתשלומים קמעונאיים בסכומים נמוכים, שתשמש גם בהעברות מאדם פרטי לאדם פרטי ושתבצע את התשלומים במהירות ובאופן אמין", אמרה רונית ציטיאט, מנהלת אגף מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל. "האפליקציות שקיימות היום מאפשרות להעביר כספים מאדם לאדם, אבל התשלום מתבצע דרך חשבון בנק או כרטיס אשראי רק למחרת. בנוסף, שני הצדדים חייבים להירשם לאותה אפליקציה. בוועדה לאמצעי תשלום מתקדמים המלצנו להקים תשתית לתשלומים קמעונאיים מהירים, ואנו מתכננים לצאת עם קול קורא כדי לברר אם יש גוף שרוצה להקים תשתית כזאת בישראל".

בנוסף, בנק ישראל פרסם עקרונות לחקיקה בנושא הגנות צרכניות לשירותי תשלום. בשבועות הקרובים תתפרסם טיוטת הסדרה של תנאי הרישוי. "החוקים האלה חשובים מאוד כדי ליצור תחרות”, אומרת ציטיאט. “ככל שהגופים יהיו מפוקחים, הם יוכלו להשתתף במערכות התשלומים הקיימות בצורה ישירה ובצורה עקיפה”.

2 מיליארד עניים ירוויחו

"אחת המטרות המרכזיות שלנו היא דמוקרטיזציה של המזומן", אומר אפי דהן, מנהל אזור המזרח התיכון ואפריקה בפייפאל. "הסיבה פשוטה: יקר מאוד להיות עני בעולם שלנו - להפקיד צ'ק, לשלוח כסף, לבקש הלוואה, אפילו לשלם את החשבונות החודשיים. תחשבו מה זה אומר לגבי כל אלו שנמצאים מחוץ למערכת הבנקאית - מדובר ביותר מ־2 מיליארד איש ברחבי העולם".

לדעתו של פינטו, הרגולציה צריכה לתת למערכת הבנקאית לבצע את מה שהיא מתמחה בו - ניהול העברת הכספים הדיגיטליים בצורה מאובטחת: "זה ייצור שקט נפשי. הבנק יודע לשמור על הכסף שלך, ואנחנו משקיעים בזה הרבה זמן ומשאבים".

עם זאת, התחרות מצד חברות הטכנולוגיה כבר כאן. "החברות האלה מסתכלות אל העולמות הפיננסיים, וזה טוב, כי גם הן לא מעודדות את הקהל להשתמש במזומן. האם הן יחליפו את הבנקים? הכל אפשרי, אבל עיקר המומחיות בניהול ושמירה על הכסף היא עדיין של הבנקים, לא רק ברמה הפיזית אלא גם ברמת הגנת הפרטיות, הייעוץ, הביצוע והשקיפות. גם אם חברות הטכנולוגיה יבקשו להחליף את המערכת הבנקאית, יידרשו להן שנים רבות כדי להתחרות בתשתיות ובקישוריות של הבנקים, והמון רגולציה שלא בטוח שהן רוצות".

לדברי דהן, חברות התשלומים החוץ־בנקאיות מנסות ליצור חוויית משתמש נוחה מזו של הבנקים. "רק לאחרונה הודענו על שורה של שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופים גדולים, וביניהם גוגל, אפל, סמסונג, פייסבוק וסקייפ, וגופים פיננסיים בינלאומיים כמו ויזה ומסטרקארד ובנקים גדולים בעולם. הלקוחות שלנו בארה"ב יכולים היום לדבר עם בוט במסנג'ר, להגיד בקול, "אוי, שכחתי את הסיסמה שלי" - ולקבל סיוע מיידי. כמה זמן לוקח לקבל כזה שירות במערכת הבנקאית הסטנדרטית?".

אבל חרף הנוחות של אמצעי התשלום החלופיים, יש שתי סיבות לכך שהמזומן לא ייעלם בקרוב: פרטיות ואבטחת הכסף. "עולם ללא מזומן זו בשורה מאוד רעה", אומר יובל טל, מייסד חברת פיוניר (payoneer). "זה עולם לא טוב ברמה הפילוסופית, כי המדינה רוצה לשלוט בדבר פרטי מאוד, מה אדם עושה עם הכסף שלו".

לדברי טל, "יש לאדם זכות שחלק מהעסקאות שהוא עושה יישארו סודיות. גם לאדם שומר חוק יש זכות שהמידע על התשלומים שלו לא יגיע למדינה או לחברות פרטיות". טל מזהיר מהפוטנציאל הטוטליטרי של היעלמות השטרות: "אני מבין למה מדינה רוצה עולם ללא מזומן — זה מאפשר שליטה טוטאלית. המדינה יכולה לגבות מס ולגלות כל עבירה, אבל ברגע שחושפים מה אתה כאדם פרטי עושה עם הכסף, המידע עלול להופיע בכל מקום ברשת. בדיוק כמו שישימו לך מצלמה בבית".

המערב הווירטואלי הפרוע

 

למרות שפע אמצעי התשלום הדיגיטליים שמחליפים את השימוש במזומן, עדיין 95% מהעסקאות המקוונות נעשות בכרטיס אשראי. "כרטיסי אשראי באינטרנט זה מערב פרוע", אומר אסף פלדמן, סמנכ"ל טכנולוגיה וממייסדי ריסקיפייד (Riskified), העוסקת במניעת הונאות באתרי סחר אלקטרוני, "האחריות לזהות אם המשתמש בכרטיס הוא בעל הכרטיס מוטלת כולה על הסוחר".

פלדמן מכיר בכך שהשימוש במזומן, שהוא אמצעי מסורבל ולא זמין, בדרך להיעלם מן העולם. אבל לדעתו יהיה לזה מחיר: "האיום המרכזי הוא שאתה לא בשליטה. לעבריינים הרבה יותר קל לפגוע באמצעי התשלום הדיגיטליים. זה מעלה את השאלה עד כמה חוויית השימוש תהיה זורמת. בסופו של דבר כולם רוצים חוויה נעימה, אבל ההונאה והגניבות מציבות גבולות. טביעות אצבע, סיסמאות וכל האמצעים האלה נראים בטוחים אבל יימצאו בהם פרצות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
הטוטליטריזם של הדמוקרטיה המודרנית
באצטלה של מודרניות, של מלחמה בהון השחור, מחוקקים להם המון מדינות (ישראל אלופה בכך), חוקים אנטי דמוקרטים. המטרה ברורה ואותה כל הזמן מנסים להסוות ולעטוף בעטיפות נחמדות יותר. , והיא שליטה , מעקב ויכולת ניהול חיי האזרחים. כמות המידע שיש לשלטונות על כל אזרח היא אדירה היום. זה כנראה לא מספיק, רוצים גם אפשרות לתעד כל פעולה כספית של האזרח. כמו הביומטרי, כך גם הצמצום בכסף מזומן ואם נעשה הקבלה לחקיקת חוקים אנטי דמוקרטים כמו איסור על חקירת ראש ממשלה מכהן בעבירות שוחד ועוד כהנה וכהנה. לכולם מכנה משותף אחד טוטולטריזם של הדמוקרטיה החופשית. אנחנו במערב רק חושבים שיש לנו עצמאות (כל הבולשיט של בחירות של חופש תנועה וכד), כבר מזמן הכל מתנהל תחת ידו הארוכה של האח הגדול וזה רק ילך ויחמיר. הטכנולוגיה לא לטובתנו היא נגדנו וככל שתשתכלל כך החופש, הפרטיות של האזרח תלך ותיעלם.
גיגסי  |  29.10.17
6.
שעה, שעה הפסקת חשמל או נפילת רשת סלולר
כל הפינטק מבוסס על רשת התקשורת, בדגש על סלולר. מספיק שאנטנה נופלת באזור מסויים לפרק זמן של כמה דקות, או רשת סלולר קורסת אפילו לפרקיי זמן קצרים, והסוחרים באזור לא ירצו להכניס שום פתרון מתקדם. בנוסף, התשלום בסלולרי ארוך. להקיש את סיסמת הפתיחה או טביעת אצבעות, להצמיד את המכשיר לעמדת החיוב, לאשר את הסכום, להאמין שזה באמת עובר. ("עבר הכסף, תבדוק"?) משמידים את המזומן כבר הרבה שנים, והוא מסתבר, מתרבה ומתעצם.
שקע תקע  |  29.10.17
לכל התגובות