מאחורי מחדל הביטוח הסיעודי: המשחק הכפול של ההסתדרות

כל מה שאתם צריכים לדעת על הביטוח הסיעודי

תעצרו לרגע את עיסוקי היומיום, חכו שנייה עם המייל הדחוף ללקוח או הזמנת הכרטיסים לחו"ל ופשוט טלפנו להורים שלכם. שאלו אותם אם יש להם ביטוח סיעודי, כן, הביטוח הזה שאמור לממן להם עזרה אם חלילה לא יוכלו להתלבש לבד ולאכול לבד. יש סיכוי של 1 ל־8 שהם נמנים עם מיליון אנשים שיש להם ביטוח סיעודי שהשיג להם מקום עבודתם, ובעוד חודש וחצי יסתיים הביטוח הזה. מה המשמעות של הדבר? הכסף ששילמו כל השנים תמורת הביטוח הזה ילך לפח, וקניית ביטוח פרטי תעלה להם עכשיו בין פי 5 לפי 10, אם לא יותר, תלוי עד כמה הם מבוגרים. אגב, ייתכן שהם לא יוכלו להרשות את זה לעצמם. ומה תהיה המשמעות עבורכם? שחלילה אם ייהפכו הוריכם לסיעודיים, הנטל הכלכלי של הטיפול בהם ייפול עליכם.

יש בישראל בערך עוד 3.5 מיליון תושבים שאין להם ביטוח סיעודי, אלא שאין מי שיצעק את צעקתם. למיליון העובדים בביטוח הקבוצתי דווקא יש – קוראים לו אבי ניסנקורן, שהארגון שהוא עומד בראשו, ההסתדרות, אחראי במידה רבה לפלונטר הזה – הוועדים שתחת ההסתדרות סידרו למיליון עובדים אלה ביטוח סיעודי זול אבל רק שכחו לציין בפניהם שתוקפו מוגבל בזמן וכל כמה שנים חברת הביטוח יכולה להפסיק אותו.

ועכשיו הממונה על שוק ההון דורית סלינגר רוצה לבטל את הביטוחים האלה, בדיוק בגלל זה. בדיוק משום שהם לא מספיק טובים ולא מספקים הגנה ארוכת טווח. הבעיה היא שהפתרון שהיא מציעה, ביטוח ארוך טווח, כזה שאי אפשר לבטל חד־צדדית, יקר מאוד, בעיקר עבור המבוגרים שבעובדים. הוא כה יקר עד שלא בטוח שהם יקחו אותו. ולכן, ניסנקורן, כמי שעומד בראש הארגון ששותף למחדל הזה, חייב למצוא להם פתרון.

מעצבן להיווכח שאף אחד לא דואג לחסרי הביטוח. אבל חלק לא מבוטל מהם נמצא בעשירונים התחתונים ולכן זכאי להגנה מסוימת של המדינה, המעניקה קצבאות סיעוד בהתאם למבחני הכנסה. מיליון האנשים שייפלטו מהביטוח הקבוצתי נמצאים לרוב ברמות הכנסה שלא יאפשרו להם לקבל סיוע מדינתי אם חלילה ייהפכו לסיעודיים, ולכן הנטל הכלכלי הכרוך בטיפול בהם ייפול ככל הנראה על ילדיהם, בעלי המשפחות שממילא קורסים תחת יוקר המחיה.

לניסנקורן אין ברירה אלא לאיים כעת להשבית את כל המשק אם המדינה לא תיתן מענה לסוגיה הזו. ההסתדרות יודעת לגבות את דמי החבר מהעובדים שמאוגדים תחתיה אבל כעת עליה לפרוע את השטר ולתת להם מענה, במיוחד מכיוון שהיא שותפה למחדל הזה.

מי צריך שאלות קיטבג

טיפול משפחתי "שני ההורים שלי סיעודיים. אנחנו צריכים להשלים 6,000 שקל כל חודש" הוריו של בועז עטרות במצב סיעודי, ללא ביטוח כלל: "משלם על ההורים כחצי מהמשכורת שלי" ארי ליבסקר, 32 תגובותלכתבה המלאה

נחזור רגע אחורה 20 שנה בזמן, לתקופה שבה הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים החלו לפרוח. ועדי העובדים החזקים שתחת ההסתדרות השתמשו בכוח המיקוח שלהם כדי להשיג לעובדיהם הנחות דרמטיות בביטוחי בריאות, שכללו גם רכיב של ביטוח סיעודי. בזמן שעובדים צעירים, בני 30–40, שילמו שקלים מעטים בחודש על הביטוח הסיעודי הקבוצתי, ועובדים מבוגרים בני 60–70 שילמו 100–150 שקל בחודש דרך העבודה, אדם שרכש ביטוח פרטי שילם בערך פי 10, סביב 100 שקל בחודש לצעירים, וכ־500–1,000 שקל בחודש למבוגרים. ועדי העובדים לא התעסקו בשאלות קיטבג מיותרות כמו איך חברת הביטוח מוכנה לגבות מהם מחיר כה מגוחך בזמן שאדם פרטי משלם הרבה הרבה יותר. היה להם ממש נוח להתהדר בהטבה שסידרו לעובדים שלהם. גם לעובדים היה נוח לשלם מעט ולכן לא טרחו לשאול שאלות. רובם לא ידעו שהביטוח ששווק להם הוא זמני בלבד. כזה, שחברת הביטוח יכולה להפסיק אותו כל כמה שנים, ושהכסף שהם שילמו חודש בחודשו יכול ללכת לפח.

מבחינה זו, ועדי העובדים היו שותפים למחדל שעומד בלב אחת הסוגיות המורכבות ביותר שעמה תיאלץ להתמודד בקרוב הממשלה. אלא שכפי שחשף בשבוע שעבר דו"ח מבקר המדינה, הרגולטור – המפקחים על הביטוח לדורותיהם – אישרו פעם אחר פעם את הביטוחים הללו ובכך נתנו שקט נפשי לוועדים.

אלא שבשלוש השנים האחרונות הפסיקו חברות הביטוח בלא מעט ארגונים את הביטוח הקבוצתי והותירו, לפי הערכות, כ־200 אלף אנשים בלי ביטוח, אנשים שהיו צריכים בעקבות זאת לרכוש ביטוח פרטי, שלו היו רוכשים אותו שנים קודם היה עולה להם הרבה פחות. חלק לא מבוטל מ־200 אלף העובדים האלה לא טרח לרכוש ביטוח פרטי, פשוט כי הוא יקר מאוד, במיוחד בגילם המבוגר, ולכן נותרו ללא ביטוח.

ועדי העובדים מתוסכלים ואובדי עצות. מצד אחד הם מבינים שהביטוח הקיים בעייתי, אך מצד אחר הם מרגישים אחריות, בעיקר לקהל העובדים המבוגר ולקהילת הגמלאים שסמכו על ראשי הוועדים שסידרו להם מוצר טוב. ראשי הוועדים פנו בחודשים האחרונים לחברות הביטוח בניסיון להפעיל את מודל הביטוח החדש שהגתה המפקחת על הביטוח במאי האחרון, אבל המודל של סלינגר בעייתי. הוא מהווה אמנם פתרון ארוך טווח, אך גם מייקר דרמטית את עלות הביטוח למבוטחים המבוגרים ואף מאפשר לחברת הביטוח מדי תקופה לייקר את הפרמיות פי שלושה. אותם ועדים, בעיקר הגדולים שבהם כמו התעשייה האווירית ובנק דיסקונט, באים עכשיו לרובין הוד שלהם – ניסנקורן – ומבקשים ממנו לסייע להם ולנצל את כוחו להשבית את המשק.

לפני שנה בדיוק התרחשה סיטואציה זהה – סלינגר איימה לבטל, הוועדים נרעשו וניסנקורן פעל לטובתם ואיים על שר האוצר משה כחלון להשבית את המשק. והוא באמת הצליח להאריך את הביטוחים הללו בשנה נוספת. אלא שניסנקורן היה אז לפני בחירות מחדש להסתדרות. היה לו ברור שהמלחמה שאליה יצא חייבת להסתיים בניצחון, אחרת יהיה חידוש הקדנציה שלו מוטל בספק. הפעם המצב שונה. ניסנקורן יושב טוב טוב בכיסא, ואם לא די בכך, בידי הרגולטור, דורית סלינגר, יש פתרון שלא היה בידיה לפני שנה, ואם זה לא מספיק גם מבקר המדינה מתגייס לעזרתה ואומר שהביטוחים הקבוצתיים האלה הם אחיזת עיניים. לניסנקורן קשה הרבה יותר לדרוש מכחלון להאריך את הביטוחים האלה שוב, כשכולם צועקים עד כמה הם גרועים, ולכן אין לו ברירה אלא לנסות לפתור את בעיית העובדים שהוא מייצג באמצעות חתירה לפתרון של ביטוח סיעוד ממלכתי.

ממלכתי כזה

ניסנקורן לא מת על הרעיון של ביטוח סיעוד ממלכתי. בראש ובראשונה זה כלל לא רעיון שלו אלא של שר הבריאות יעקב ליצמן, כך שהוא לא יכול לקבל עליו קרדיט. שנית, ביטוח סיעוד ממלכתי, שימומן באמצעות העלאת מס בריאות, לא יכול להבחין בין סוגי אוכלוסייה ולכן יפתור את הבעיה של כלל התושבים במשק, בין שמאוגדים תחת ההסתדרות או לא, ולכן גם אם יצליח לשכנע את כחלון לייצר רובד ביטוח לכל עם ישראל, הוא לא רושם הישג מיוחד לקהל שלו. להיפך, הצעירים שבקרב העובדים שתחת ההסתדרות יצטרכו מעתה (דרך תלוש המשכורת שלהם) לסבסד לא רק את העובדים המבוגרים והגמלאים שתחת ההסתדרות אלא גם את כל תושבי ישראל המבוגרים כולם.

מה שניסנקורן באמת היה רוצה זה לפתור את בעיית העובדים המבוגרים שייפלטו מהביטוחים הסיעודיים – לאפשר להם להמשיך להחזיק בביטוח קבוצתי זול, עם רשת ביטחון מהמדינה או בסיוע חברות הביטוח שתכסה את העלויות שלו לטווח ארוך. זהו פתרון בעייתי, שלא יתקבל באהדה על ידי אוכלוסייה מסוימת – יותר מ־7.5 מיליון אנשים שלא נהנו מביטוח קבוצתי במקומות העבודה או ששילמו על ביטוח פרטי או על ביטוח של קופות החולים, או לא החזיקו ביטוח סיעודי בכלל.

המורכבות הזו היא הסיבה לכך שניסנקורן מעדיף שלא להציע רעיונות משלו לפתרון. לכן הוא לא מתייחס כלל לשאלה אם הביטוח שהוועדים שלו סידרו לעובדים שלהם הוא טוב או רע. זו גם הסיבה לכך שהוא לא מוכן להביע דעה על הפתרון שסלינגר מציעה. הוא לא יכול לומר בקול רם מול עם ישראל שמה שהוא באמת רוצה הוא שידאגו לביטוח סיעודי מוזל רק לקבוצת עובדים מסוימת.

ולכן מה שהוא כן עושה זה לצאת בשלטי חוצות שלפיהם ההסתדרות לא תפקיר את הקשישים, ממלכתי כזה. מי שאומר את זה עבורו הם 800 אלף גמלאי ההסתדרות, כפי שכתוב באתר ההסתדרות עצמו תחת המצע של ארגון הגמלאים שתחת ההסתדרות. ברשימת המטרות של תת־הארגון נכתב כי הם פועלים ל"הארכת הביטוח הסיעודי הקולקטיבי" וגם "פועלים בממשלה ובכנסת להחלת חוק סיעוד ממלכתי".

גפני וביטן מתגייסים למען סוכני הביטוח

יו"ר ועדת הכספים משה גפני ויו"ר הקואליציה דוד ביטן הודיעו כי יפעלו לבטל חקיקה שהובילה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר ואושרה בשנה שעברה. מדובר בחקיקה המחייבת את סוכני הביטוח לבחור בין שיווק מוצרים פנסיוניים לעובדים במקומות העבודה לבין מתן שירותי תפעול למעסיקים שלהם.

מטרת החקיקה היתה להפסיק את ניגוד העניינים שנוצר מכך שסוכנויות ביטוח סיפקו שירותי תפעול חינמיים למעסיקים במקביל להפצת מוצרים פנסיוניים לעובדים שלהם. אלא שהדבר לא מצא חן בעיני סוכנויות וסוכני הביטוח ובכלל זה סוכנויות הביטוח הגדולות שבבעלות חברות הביטוח והסוכנים גייסו לעזרתם את ח"כ מיקי זוהר מהליכוד שהגיש הצעת חוק פרטית לבטל את ההפרדה בין התפעול לשיווק.

בכנס לשכת סוכני הביטוח שנערך בשבוע שעבר הודיע יו"ר הקואליציה ביטן חגיגית כי "אסייע לסוכנים שההצעה תעבור". יו"ר ועדת הכספים גפני הוסיף כי "התנהלות רשות שוק ההון בנושא ביטול ההפרדה בין משווק למתפעל בחיסכון פנסיוני לעובדים, לא תוכל להימשך. סלינגר נוהגת בניגוד לסיכום ביני לבין הרשות. שיישבו עם לשכת סוכני הביטוח ויגיעו להסכמה. אם לא יגיעו לסיכומים אכנס דיון בעוד שבועיים ובה תקודם הצעת החוק של ח"כ זוהר".

מרשות שוק ההון נמסר: "הרשות, בהתאם לבקשתו של ח"כ משה גפני, נפגשה מספר פעמים עם לשכת סוכני הביטוח לדיונים על ההפרדה בין משווק למתפעל. נציגי הלשכה התנגדו לכל הסכמה והתבצרו בדרישתם לבטל את החוק. נדגיש כי הפרדה בין משווק למתפעל הכרחית למניעת ניגוד עניינים שתפגע בטובתם של חוסכים".

רחלי בינדמן