אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סריה A: ליגה חסרת בית צילום: אי פי איי

סריה A: ליגה חסרת בית

המצב הירוד של אצטדיוני הכדורגל באיטליה מרחיק את הצופים ופוגע באטרקטיביות הליגה מול המתחרות. הקמת אצטדיונים בבעלות הקבוצות עשויה לשנות את התמונה

30.10.2017, 09:29 | דויד חיימוביץ'

בשנים האחרונות אוהדי הכדורגל התרגלו לראות את יובנטוס במקום הראשון בליגה האיטלקית. לא רק שהיא זכתה באליפות כבר שש שנים ברציפות, היא גם הקבוצה שמכניסה הכי הרבה כסף באיטליה. על פי דו"ח ליגת הכסף של הכדורגל של פירמת הייעוץ וראיית החשבונאות דלויט, יובנטוס הכניסה בעונה האחרונה 341 מיליון יורו, כאשר 13% מתוכם הם הכנסות הקשורות ל"יום המשחק" (כרטיסים, מינויים, מזון שנמכר ביום משחק וכו') ולאצטדיונה (פעילות מסחרית שנערכת באצטדיון).

קראו עוד בכלכליסט

שחקני יובנטוס חוגגים. האצטדיון שחנכה ב־2011 היה הראשון בבעלות קבוצה בליגה הבכירה, צילום: איי אף פי שחקני יובנטוס חוגגים. האצטדיון שחנכה ב־2011 היה הראשון בבעלות קבוצה בליגה הבכירה | צילום: איי אף פי שחקני יובנטוס חוגגים. האצטדיון שחנכה ב־2011 היה הראשון בבעלות קבוצה בליגה הבכירה, צילום: איי אף פי

קריאה עמוקה יותר של הדו"ח מלמדת שרומא, מילאן ואינטר מילאן מכניסות הרבה פחות כסף מימי משחק, וזאת אף שהן משחקות באצטדיונים גדולים יותר מאשר יובנטוס. היתרון הזה של יובנטוס בהכנסות מיום המשחק והאצטדיון אינו מקרי. בשנת 2011, כאשר יובנטוס חנכה את אצטדיונה החדש במקום הדלה אלפי, היא הפכה לקבוצה הראשונה באיטליה שמחזיקה בבעלות על האצטדיון שבו היא משחקת בעוד שאר הקבוצות שוכרות את האצטדיונים מהעיריות המקומיות. יובנטוס אף צפויה לרשום הכנסות גבוהות יותר מהאצטדיון שלה לאחר שמכרה את זכויות השם שלו לענקית הביטוח הגרמנית אליאנץ.

בעבר החוק באיטליה מנע ממועדונים להשיג בעלות על אצטדיון, אך החוק השתנה וכעת קבוצות איטלקיות נוהרות לאצטדיונים חדשים. טוב, אולי לא נוהרות אבל בהחלט התחיל טפטוף.

בשנת 2013 סאסואולו הצטרפה ליובנטוס ברשימת המועדונים המחזיקים בבעלות על האצטדיונים שבהם הם משחקים. הרכישה התבצעה בזכות הבעלים של הקבוצה ג'יורג'יו סקוינצי, המחזיק גם בחברת מאפיי, חברת לייצור תעשייתי של חומרי בנייה, צבע. כאשר האצטדיון עבר לבעלות המועדון, הוא שינה את שמו לאצטדיון מאפיי. לפני כשנה וחצי צמד בעלות הדירה בסריה A נהפך לטריו כאשר אודינזה הצליחה לממן את רכישת אצטדיון (בעיקר על ידי הלוואות) הפריולי המיושן שבו שיחקה. ברגע שקיבלה את הבעלות על הנכס, שיפצה אותו והגיעה לסיכום על חסות שם עם חברת הרכב דאצ'יה.

עירוב הקהילה והאוהדים

 

טרנד הבעלות על האצטדיונים המשיך עם אטלאנטה, שבחודש מאי השנה זכתה במכרז (8.6 מיליון יורו) מטעם עיריית ברגמו. ב־8 באוגוסט אושר רשמית שהאצטדיון המקומי עובר לידי המועדון. החל מתאריך זה לאטלאנטה יש שישה חודשים להציג את תוכניות הפיתוח לאצטדיון. עוד באותו היום המועדון פרסם בחשבון הטוויטר שלו שאלון לאוהדים העוסק בבחינת אפשרות שימוש בשיטת מימון המונים כדי לסייע למועדון בפיתוחים עסקיים שונים.

בשאלון מוצעות חמש אפשרויות בחירה בפני האוהדים כדי לבדוק באיזה פרויקט הם היו מעוניינים להשקיע במידה שתינתן האפשרות. חלקן קשורות לאצטדיון וחוויית האוהד אך ישנה גם אפשרות להקמת מרכז רפואי מודרני שישמש את כל תושבי ברגמו. שיתוף הפעולה עם האוהדים בהקשר של האצטדיון הוא נדיר ומאפשר חיבור טוב יותר של הקהילה עם המבנה שיתחדש.

גם בבירה האיטלקית מרגישים שינוי. מוקדם יותר השנה, ברומא החליטו שהגיע הזמן לעזוב את אצטדיון האולימפיקו, ולמועדון מהבירה אושרו תוכניות לתחילת הקמה של "הסטאדיו דלו רומא" (האצטדיון של רומא). מדובר באצטדיון של 52,500 מקומות עם אופציה להרחבה ל־60 אלף מקומות. האצטדיון גם מתוכנן לאירוח הופעות וקונצרטים כדי לדאוג שהוא לא ישמש רק למטרה אחרת ויחזיר את עצמו כלכלית לאורך זמן. לפי האתר הרשמי של הפרויקט, מדובר בהשקעה כוללת של 2 מיליארד יורו כש־400 מיליון יורו מתוכם מוקדשים לאצטדיון. מעבר לאצטדיון הפרויקט אמור לרענן אזור שלם ברומא שיכלול פיתוח של מתחמי מסחר ובידור. ההערכות הן שרומא תוכל לארח משחקים באצטדיון החדש החל מעונת 21/2020.

מועדון נוסף שחשף השנה תוכניות לפרויקט דומה לזה של רומא מגיע מהעיר פירנצה, שגם שם התכנון הוא שהאצטדיון ישמש כזרז לפיתוח אזור בין מרכז העיר לשדה התעופה — שבו יוקמו, בנוסף לאצטדיון, גם פארק, מרכז מסחרי ומרכז ספורטיבי. הקמת האצטדיון מוערכת ב־420 מיליון יורו, סכום שלמועדון עצמו יהיה קשה להשקיע, לכן הוא מחפש משקיעים חיצוניים ומקווים להתחלת עבודות ב־2019.

המגרש של פיורנטינה. בעונת 2015/16 נותרו 16.1 מיליון מושבים ריקים לאורך העונה בסריה A. לפי ההערכות, מושבים ריקים אלה היו מסוגלים לייצר הכנסה נוספת לליגה של 270 מיליון יורו , צילום: גטי אימג המגרש של פיורנטינה. בעונת 2015/16 נותרו 16.1 מיליון מושבים ריקים לאורך העונה בסריה A. לפי ההערכות, מושבים ריקים אלה היו מסוגלים לייצר הכנסה נוספת לליגה של 270 מיליון יורו | צילום: גטי אימג'ס המגרש של פיורנטינה. בעונת 2015/16 נותרו 16.1 מיליון מושבים ריקים לאורך העונה בסריה A. לפי ההערכות, מושבים ריקים אלה היו מסוגלים לייצר הכנסה נוספת לליגה של 270 מיליון יורו , צילום: גטי אימג

גיל פרישה לאצטדיונים

 

על פי הדו"ח השנתי האחרון של ההתאחדות האיטלקית לכדורגל, ממוצע התפוסה באצטדיוני הסריה A עמד על 56% בעונת 2015/16. המשמעות היא ש־44% מושבים נותרו ריקים. כלומר 16.1 מיליון מושבים ריקים לאורך העונה. לפי ההערכות, מושבים ריקים אלו היו מסוגלים לייצר הכנסה נוספת לליגה של 270 מיליון יורו. מדוע זה כך? עניין של גיל האצטדיונים ומחיר הכרטיסים. הגיל הממוצע של האצטדיונים בסריה A עומד כיום על 69 שנים. אף שהמושבים ריקים והאצטדיונים ישנים, המחיר הממוצע של כרטיס למשחק באיטליה עומד על 25 יורו, שווה ערך ל־36% מההכנסה היומית של האיטלקי הממוצע. האיטלקים פשוט לא מעוניינים לשבת באצטדיונים ריקים עבור הרבה כסף, אפילו אם הכדורגל טוב.

בעשור האחרון הכדורגל האיטלקי נתקע מאחור לא רק בגלל מצב האצטדיונים. שחיתויות והכסף הגדול בליגות היריבות שחקו את מעמדו של הכדורגל שפעם היה מספר 1 באירופה. האצטדיונים המיושנים הם לא האשמים העיקריים במצב הכדורגל האיטלקי, אבל הם בהחלט יצרו מעגל עוני שקשה להיחלץ ממנו.

למשל, זכויות השידור של הליגה האיטלקית נמכרו לחברת אינפרונט ספורט עד 2021 כאשר הסכם זה אמור להכניס 990 מיליון יורו לכלל הליגה לעונה. סך ההכנסות של הליגה האיטלקית לעונת 2016/17 עמד על 1.9 מיליארד יורו, מה שהציב את הליגה האיטלקית במקום הרביעי בהכנסות אחרי הליגות האנגלית, הגרמנית והספרדית. מצב האצטדיונים הירוד באיטליה ונתוני צופים נמוכים יוצרים מוצר שהוא פחות אטרקטיבי לטלוויזיה ולבעלי זכויות שידור.

אצטדיונים חדשים (ומלאים) יגרמו לכדורגל האיטלקי להיות מוצר שנראה טוב יותר בטלוויזיה, מה שיגדיל הכנסות מזכויות שידור. בנוסף, אצטדיונים חדשים יהוו מוקד משיכה לספונסרים חדשים ו/או יביאו לשיפור הסכמים קיימים ומועדונים יהיו מסוגלים להכניס יותר כסף מיום המשחק בעיקר בזכות תאי VIP.

כלכלת איטליה לאן

 

לפי מסמך שפורסם על ידי ה־OECD ביוני השנה, נראה שההתאוששות הכלכלית של איטליה תימשך בקצב מתון. לצד גידול בתמ"ג של איטליה וגידול בהשקעות פרטיות (כפי שניתן לראות בשינויי הבעלות על אצטדיונים), שינויים פוליטיים דרמטיים עדיין יכולים לקרות ולפגוע קשות בצמיחה ובהשקעות. כרגע השקעה ציבורית בספורט מרגישה עבור האיטלקים כבזבוז משאבים ציבוריים חשובים.

לפני כשנה איטליה משכה את ההצעה לאירוח גביע העולם ברוגבי ב־2023, וההצעה לאירוח אולימפיאדת 2024 ברומא בוטלה, בעיקר בטענות שאירוח אירועים אלו יעמיס על רומא ועל איטליה ככלל חובות שהיא לא בדיוק זקוקה להם. עם זאת, ההשקעות הפרטיות באצטדיונים כן נתפסות כחיוביות ביותר ודרך נכונה לצאת לדרך חדשה.

אולי כשיהיו כבר כמה אצטדיונים חדשים ומשופצים שמומנו בידי משקיעים פרטיים, איטליה כן תוכל להתמודד על אירוח ספורטיבי גדול עם סיכון מופחת ביחס לחובות ובעיות פוליטיות (מונדיאל ברזיל 2014 ואולימפיאדת ריו 2016).

הכותב הוא סטודנט לתואר שני בניהול ספורט באנגליה בשיתוף עם בית הספר האקדמי של ריאל מדריד. בעל בלוג עסקי ספורט sbhdblog.com

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות