אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יזמי שרונה התעכבו ונקנסו במיליוני שקלים צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

יזמי שרונה התעכבו ונקנסו במיליוני שקלים

עיכובים בבניית מנהרה היקפית תת־קרקעית, המחברת את כל הפרויקטים במתחם, הביאו את רשות מקרקעי ישראל לנקוט צעד חריג ולחלט ערבויות. גינדי תבעה את הרשות, וזו תבעה בחזרה

30.10.2017, 06:59 | נמרוד בוסו

רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) נקטה מהלך חריג וחילטה ערבויות בנקאיות בהיקף של מיליוני שקלים מהיזמים של מתחם שרונה בתל אביב, כך נודע ל"כלכליסט". הסיבה למהלך, לפי רמ”י : איחורים משמעותיים בביצוע המטלות הציבוריות שעליהן התחייבו היזמים עם זכייתם במכרז, ובראשן סלילת דרך היקפית תת־קרקעית. כל אחת מהחברות התחייבה לסלילת קטע ממנה.

קראו עוד בכלכליסט

המעבר התת־קרקעי הזה נועד לאפשר גישה מרחובות קפלן, הארבעה ודרך בגין אל כל אחד מחניוני הפרויקטים במתחם, ובהם מגדל קריית הממשלה, פרויקט עזריאלי שרונה, מלון שרונה ושרונה מרקט. עד כה נבנתה הדרך התת־קרקעית באופן חלקי בלבד, מקטעים־מקטעים, והגישה לפרויקטים השונים מוגבלת.

מתחם שרונה מרקט , צילום: עמית שעל מתחם שרונה מרקט | צילום: עמית שעל מתחם שרונה מרקט , צילום: עמית שעל

החברה הראשונה שנקנסה היתה גינדי החזקות, שבנתה את מגדלי גינדי שרונה, שלושה מגדלי מגורים שנבנו מעל שרונה מרקט. יזמית הפרויקט היא גינדי החזקות, והחברה המבצעת היא דניה סיבוס. בספטמבר 2009 זכתה גינדי במכרז לביצוע הפרויקט, ובמסגרתו היא נדרשה להעמיד ערבות בנקאית על 3 מיליון שקל לביצוע המטלות הציבוריות. מי שבפועל נתנה את הערבות היתה החברה המבצעת דניה סיבוס.

לטענת רמ"י, גינדי החזקות ודניה סיבוס היו אמורות לסיים את מקטע הדרך שהיה באחריותן עד יוני 2011, ובפועל מסרו לה את המקטע בפברואר 2014. עוד נטען כי העיכוב השפיע על יכולתם של קבלנים נוספים לפעול במתחם, ובסופו של דבר הביא לנזקים של מיליונים.

במרץ השנה פנתה רמ"י לבנק דיסקונט כדי לחלט את הערבות. גינדי ודניה הגישו צו מניעה נגד החילוט, ולאחר התדיינות משפטית בין הצדדים הושג הסדר פשרה, שבמסגרתו שילמה דניה סיבוס לרמ"י 2.15 מיליון שקל, בלי שאף אחד מהצדדים יוותר על טענותיו.

אלא שבכך לא הסתיימו הדברים. בעקבות ניסיון החילוט תבעו שתי החברות את רמ"י ואת חברת הניהול של הפרויקט יהל מהנדסים על כ־12 מיליון שקל, בטענה כי לשם בניית המנהרה השתיים "אילצו את גינדי לחתום על כתבי התחייבות בלתי חוקיים ובלתי סבירים", וכי הטילו על גינדי "עבודות נוספות בסכומי עתק" מעבר למה שנדרש בתנאי המכרז ולכן "התעשרו שלא כדין על חשבון התובעות".

לאחרונה הגישה רמ"י תביעה שכנגד נגד גינדי על 24 מיליון שקל בטענה כי עבודות ההנדסה במתחם כולו התבססו על לוחות הזמנים שהציגה גינדי לחברת יהל, אך אלה נדחו פעם אחר פעם עד לעיכוב בן השנתיים וחצי: "גינדי לא התייחסה ברצינות ללוחות הזמנים ולהתראות יהל בגין הנזקים הכבדים שנגרמים לרמ"י".

רמ"י חילטה גם את ערבויות נצבא, שבימים אלה בונה את מלון שרונה. ב־2011 זכתה נצבא בקרקע לבניית מלון בן 45 קומות ו־800 חדרים. ערבויותיה, 3 מיליון שקל, חולטו על ידי רמ”י בטענה לאיחור משמעותי בבניית המנהרה (שלטענת רמ"י טרם הושלמה). בנצבא טוענים כי העבודות הסתיימו, ובכוונתם לפעול להשבת הערבות.

הליכים מינוריים יותר נקטה רמ"י כלפי שתי חברות נוספות שבנו פרויקטים במתחם ועיכבו את בניית המנהרה: אפריקה ישראל שבנתה את קריית הממשלה. במסגרת פשרה שילמה אפריקה ישראל מאות אלפי שקלים אחדים. מגעים דומים מתקיימים היום גם בין רמ”י לעזריאלי.

מחברת נצבא נמסר: "נצבא סיימה זה מכבר את העבודות ומסרה את הקטע לרשות מקרקעי ישראל. לטענת רמ"י נצבא מסרה את הקטע שהיה עליה לבצע באיחור, בעוד שלטענת נצבא, האיחור בסיום העבודות נבע מסיבות שלא היו תלויות בנצבא. בכוונת נצבא להידבר עם רמ"י על השבת הערבות שחולטה”.

מרמ"י נמסר בתגובה, "לאור עיכובים במועדי הפיתוח שנקבעו במכרזי הקרקע בפרויקט שרונה, בדגש על הדרך התת קרקעית, מתנהל הליך משפטי לבין רמי לבין חלק מהזוכות במכרזים. בין היתר חולטו ערבויות ביצוע בחלק מן הפרוייקטים".

מיתר החברות לא נמסרה תגובה.

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
אלו לא קבנים - אלו "יזמים", מאעכרים שקונים ומוכרים ברווח בלי לעבוד
גינדי אינם חברת בניה אלא קבוצת יזמים או אולי ספסרים, שקונים זכויות בקרקעות ומכרזים, מעבירים לקבלנים חלק קטן מהכסף כדי שיעשו את העבודה ואת השאר מכניסים לכיס פעם היה קבלן שנקרא גינדי היום אין קבלן כזה - הם שוכרים קבלן, משלמים לו קצת ממה שקיבו ומכניסים מליונים לכיס. ככול שישלמו פחות לקבלן האמיתי שבונה, כך ירוויחו ספסרי גינדי יותר. ככל שיעלה להם פחות, למשל חיסכון בבטון למרפסות, ככה יכנס להם לכיס יותר. אם מרפסת תתמוטט - הקבלן אשם, ולא חשוב שלא נתנו לו כסף לקנות בטון
מחפש בית לקניה  |  30.10.17