הדולר ישלם את המחיר על התוקפנות של טראמפ

אם להודות על האמת, מרק טוויין מעולם לא אמר "השמועות על מותי היו מוגזמות". אבל הגוזמה הזו מקסימה מכדי לחלוף מהעולם. ואין נושא שמתאים יותר לשדך לו את האמירה מאשר לדיונים על מעמדו הבינלאומי של הדולר.

מומחים חוזרים ומספידים את הדומיננטיות הגלובלית של הדולר מאז שנות ה-60. אפשר להמחיש זאת באמצעות מספר החזרות של הצירוף "מותו של הדולר" בכל הפרסומים בשפה האנגלית שתועדו על ידי גוגל.

התדירות של האזכורים הללו, בשקלול לפי מספר העמודים שהודפסו מדי שנה, הראתה קפיצה לראשונה ב־1969. זאת בעקבות קריסת ההסדר לפיו שמונה בנקים מרכזיים בעולם חברו כדי לתמוך בהצמדת הדולר לזהב. השימוש במונח זינק שוב בשנות ה־70, בעקבות קריסת הסכם ברטון וודס, שקיבע את ערך כל המטבעות ביחס לדולר, ובתגובה לאינפלציה הגבוהה במהלך כהונותיהם של הנשיאים ניקסון, פורד וקרטר בשנות ה־70.

נפט מתומחר בדולר

 

אבל אפילו הזינוק הזה מתגמד לנוכח העלייה במספר האזכורים והחששות הנלווים לגבי הדולר החל ב־2001, בתגובה למתקפות הטרור של ה־11 בספטמבר, העלייה בגירעון הסחר האמריקאי והמשבר הפיננסי הגלובלי של 2008.

אבל למרות הכל, התפקיד הבינלאומי של הדולר לא דעך. כפי שהוכחתי עם עמיתיי ארנו מל וליביה צ'יטו בספר החדש How Global Currencies Work, חלקו של הדולר בעתודות המט"ח של בנקים מרכזיים וממשלות ברחבי העולם כמעט ולא השתנה על רקע האירועים הללו. הדולר הירוק הוא עדיין המטבע הדומיננטי בבורסות הזרות. הוא עדיין יחידת החישוב לפיה מתמחרים נפט וסוחרים בו ברחבי העולם, זאת למרות קובלנות מנהיגי ונצואלה על "שלטון השררה של הדולר".

לדאבונם של סוחרי מטבעות בעולם, השווי של הדולר סובל מתנודתיות רבה, כפי שהוכיחו עלייתו, צניחתו והתאוששותו בשנה החולפת. אבל אין בכך כדי לגרוע מכוח המשיכה שלו בשווקים הבינלאומיים.

מפלט בטוח באג"ח

 

בבנקים מרכזיים מחזיקים עדיין באג"ח של ממשלת ארה"ב משום שהשוק עבורם הוא השוק הפיננסי הנזיל בעולם. ואג"ח של משרד האוצר הן מפלט בטוח: הממשל הפדרלי לא הגיע לחדלות פירעון מאז המלחמה הנוראה של 1812.

בנוסף, קשרי דיפלומטיה וצבא אמריקאיים מעודדים את בני הברית של אמריקה להחזיק בדולרים. מדינות החמושות בנשק גרעיני מחזיקות בפחות דולרים לעומת מדינות התלויות בארה"ב לביטחונן. ברית צבאית עם מדינה המנפיקה מטבע עתודה מגדילה בכ־30% את אחזקות אותו מטבע אצל שותפתה לברית. בהיעדר קשרי הגומלין הללו, הנתח של העתודות המוחזק בדולרים ייפול באופן משמעותי.

הקשר הזה בין בריתות גיאו־פוליטיות למטבע בינלאומי, שכוחו אינו מוערך דיו, משקף שילוב של מספר גורמים. ממשלות יכולות לצאת מתוך הנחה כי מדינת המוצא של עתודת המטבע תתן עדיפות עליונה לפירעון החוב שנמצא בידי בני בריתה. בתמורה, בני הברית הללו, המחזיקים בערבויות, יוכלו לסייע בהורדת עלויות החוב של המנפיקה.

כאן, לפיכך, טמון האיום האמיתי על הדומיננטית הבינלאומית של הדולר, ולא בהסתבכות נוספת סביב תקרת החוב האמריקאית בדצמבר הקרוב. כפי שהסביר זאת גורם רשמי אנונימי במשרד החוץ האמריקאי, "נראה כי הנשיא טראמפ אדיש לבריתות ולפיכך הוא אדיש לדיפלומטיה שלנו".

דרום קוריאה ויפן מחזיקות כ־80% מהעתודות שלהן בדולרים. סביר להניח שההתנהלות הפיננסית שלהן ושל מדינות אחרות היתה משתנה באופן דרמטי, עם השלכות משמעותיות לשער החליפין של הדולר ולעלויות החוב של ארה"ב, לו היו מתפרקות הבריתות הצבאיות של אמריקה.

צמצום נוכחות צבאית

 

לא קשה לדמיין כיצד פירוק הבריתות הזה עשוי היה להתרחש. הנשיא דונלד טראמפ יצר לעצמו מלכוד אסטרטגי: הוא זקוק לוויתורים מצפון קוריאה בסוגיית הנשק הגרעיני על מנת להציל את מעמדו מבית ובקהילה הגלובלית. ולמרות הרטוריקה האגרסיבית שלו, הדרך היחידה להשיג ויתור כזה היא באמצעות משא ומתן. למרבה האירוניה, התהליך הזה יסתיים קרוב לוודאי בנוהל ביקורת דומה לזה שממשל ברק אובמה נשא ונתן עליו עם איראן.

על מנת להגיע לשם, ממשל טראמפ יצטרך להציע משהו בתמורה. קלף המיקוח שעשוי לגרום למשטר צפון קוריאה להרגיש בטוח יותר יהיה צמצום הנוכחות הצבאית האמריקאית בחצי האי הקוריאני ובאסיה באופן כללי. משכך, התחייבותה של ארה"ב לדאגה לביטחון אסיה תיחלש, מה שיתן לסין הזדמנות להיכנס לוואקום הגיאו־פוליטי שייווצר.

ובמקום שבו סין אוחזת במושכות הגיאו־פוליטיות, המטבע שלה צפוי להוביל גם כן.

הכותב הוא פרופ' באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי ואוניברסיטת קיימברידג'. פרוג'קט סינדיקט 2017, מיוחד לכלכליסט