חקר ביצועים: השבוע של חיים כץ, נאמני מגה וקלטורה

כץ: עכשיו נזכרת?

סערת הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים זירזה את שר הרווחה חיים כץ להגיש הצעה חדשה לביטוח סיעודי ממלכתי, שיכול לספק פתרון גם לכל אותם עובדים עם ביטוחים קבוצתיים שתכף יישארו בלי כיסוי. המתווה של כץ מציע להעלות את מס הבריאות בעוד 0.5%-0.7%, כך שהחזקים יממנו את החלשים. סולידריות חברתית ביטוחית. איפה הדאגה לחלשים, הסולידריות, ההבטחה הביטוחית, איפה היו כל אלה כשכץ היה יו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית שסידר לעשרות אלפי עובדים ביטוחים קבוצתיים שבכל רגע יכולים להשאיר אותם חסרי כל הגנה, אותם ביטוחים שמהם הוא מבקש להציל אותם עכשיו?

גולן פרידנפלד

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

להאזנה ב-iTunes | לכל הכתבות המוקלטות

שר הרווחה, חיים כץ | צילום: אלכס קולומויסקי

נאמני מגה: משל ושליפה

שני עורכי דין ורואה חשבון שמונו לנאמני רשת מגה פונים לבית המשפט ודורשים 153 מיליון שקל תמורת עבודתם, וטוענים שכך קובעות התקנות. כונס הנכסים האחראי להם מזדעק ואומר שגם אם אלו התקנות זה מוגזם, ומציע להסתפק ב־28 מיליון שקל. השופט אילן שילה אמור להכריע, אבל רגע לפני ההכרעה הוא מבקש מהנאמנים לספק את הנתונים שעמדו בבסיס החישובים שלהם. מתברר שהתחשיבים לא מדויקים, מסמכים רלבנטיים אין, וחישוב מעודכן מסתכם בשכר של רק קצת יותר מ־3 מיליון. כלומר הכונס אפילו לא טרח לבדוק את הדרישה שלהם, הציע לשלם פי תשעה ממה שבאמת הגיע להם ועוד בטח הרגיש שהוא כופף להם את היד. כך עובדים כאן הדברים, וזה רק סיפור מגוחך אחד.

ענת רואה

נאמני מגה. מימין: רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר בר טוב | צילום: דנה קופל, עמית שעל

ההנחה במס: טעות בכתובת

כשמשרד האוצר ורשות המסים בראשות משה אשר יזמו את ההנחה במס הדיבידנד לבעלי חברות ארנק (כאלה שקיימות רק כמנגנון להקלת המסים על בעליהן, שהם גם העובדים היחידים בהן), ההערכה היתה שהם יפדו 4 מיליארד שקל. הם פדו 40 מיליארד. ואם המספר הזה נשמע לכם מוכר, זה רק מפני שזהו בערך סכום האוברדראפט של הציבור הישראלי: 40 מיליארד שקל. כלומר בעוד מיליוני ישראלים מתחפרים בבור ענקי, מיעוט קטן - המספר עוד לא פורסם - צבר הר באותו גודל. כך נראה אי־השוויון בארץ. ונחשו מי משתי האוכלוסיות האלה קיבלה מהמדינה צ'ופר בדמות הטבת מס של 2 מיליארד שקל, כי היא משוכנעת שצריך להקל על חייה.

אורי תובל

משה אשר, מנהל רשות המסים | צילום: עומר מסינגר

קלטורה: מי כאן החד־קרן

קלטורה היא היוטיוב של הארגונים: פלטפורמת המדיה שהיא מספקת לענקיות תקשורת ברחבי העולם מאפשרת להן לנהל את כל מערכות הווידיאו הפנים־ארגוניות. החברה מנוהלת מראשית דרכה בידי מייסדיה, כשהשם המעניין ביותר הוא זה של ד"ר מיכל צור שלו, יזמית סדרתית ונשיאת החברה. בישראל ובעולם בכלל יש מעט מאוד יזמיות, מתוכן מעט שמצליחות, ועוד פחות מזה סדרתיות. בהנפקה הקרובה של קלטורה, שתהפוך אותה לחד־קרן, כדאי לזכור שנשים כמו צור שלו הן חד־קרן נדיר ופלאי הרבה יותר מחברות ששוות יותר ממיליארד דולר.

מאיר אורבך

ד"ר מיכל צור שלו | צילום: עמית שעל

החוק הצרפתי: אולי, אבל לא כך

יש כמה נימוקים לא רעים לטובת החוק הצרפתי, שדוחה חקירה של ראש ממשלה מכהן, ויש נימוקים מצוינים לביטול מה שנקרא "המלצות המשטרה". אבל כאשר היוזמות האלה מזיעות ממאמץ לחלץ מצרותיו ראש ממשלה ספציפי, הדיון התיאורטי מזדהם בחקיקה פרסונלית פסולה. לכן מי שרוצה לקדם את החוקים האלה לטובת הדמוקרטיה ולא לטובת בנימין נתניהו צריך לנסח אותם כך שהם לא יחולו על אף חקירה שכבר מתנהלת (גם אם נתניהו עדיין לא מעורב בה, למשל תיק הצוללות), ו/או שיעניקו לראש הממשלה פטור רק עד הבחירות, כשלאחריהן, גם אם ייבחר שוב, כבר יהיה חשוף לחקירה. כך הציבור יוכל להחליט אם הוא בוחר בראש ממשלה בדרך למשטרה.

משה גורלי

בנימין נתניהו | צילום: איי פי

הברקזיט: מי שמאמין לא מפחד

נגיד הבנק המרכזי האנגלי מארק קארני הזהיר השבוע כי הברקזיט עלול להביא למחיקת 75 אלף משרות במגזר הפיננסי, שינדדו ליעדים אחרים באירופה, פרנקפורט ופריז למשל. הערכות שמרניות פחות השמיע מנכ"ל בורסת לונדון קסביה רולה, שאמר כי 200 אלף משרות יאבדו בעקבות הברקזיט, פי שניים מההערכה שלו בספטמבר שעבר. הבנקים הזרים, בינתיים, דווקא נרגעו: לפי הדיווחים, UBS השוויצרי יוציא כ־250 עובדים מלונדון לעומת הערכות קודמות שעמדו על 1,000, וג'יי.פי מורגן האמריקאי ריכך את התחזיות מ־4,000 ל־1,000 משרות. הבעות האמון האלה יכולות לפזר חלק מערפל האי־ודאות שמייצר המו"מ התקוע על הברקזיט, ולייצב עוד קצת את האי.

תמר טוניק

נגיד הבנק המרכזי האנגלי מארק קארני | צילום: רויטרס

פוג'דמון: נהפך לפארסה

נשיא קטלוניה המודח קרלס פוג'דמון ברח לבלגיה, לאחר שהתובע הכללי הספרדי האשימו בהמרדה, התססה ושימוש לרעה בכספי ציבור. זה היה המוזר בצעדים שפוג'דמון נקט מאז 1 באוקטובר, היום שבו התקיים משאל העם על עצמאות המחוז. ולא חסרו כאלה: הוא הכריז על עצמאות והודיע שהיא לא בתוקף. סירב לענות תשובה ברורה מה זה בדיוק אומר, וקרא לקטלאנים להתנגד בדרכים דמוקרטיות להעברת הסמכויות לידי הממשלה המרכזית, בעודו אורז מזוודות. מבריסל הוא הודיע שהוא לא מבקש מקלט פוליטי, אבל לא יחזור לספרד עד שיובטח לו משפט הוגן. בעיני עצמו, כך נראה, פוג'דמון הוא שארל דה גול קטלאני שנלחם על חירות עמו. אבל מלחמת העולם השנייה נגמרה מזמן, והגיבור שפוג'דמון מזכיר יותר מכל הוא דון קיחוטה, האביר בן דמות היגון.

רן אברמסון

נשיא קטלוניה המודח קרלס פוג'דמון | צילום: אי.פי.אי

וויילס: ועדת עיתון

ג'ימי וויילס מוויקיפדיה השיק השבוע גרסת בטא של הפרויקט החדש שלו, ויקיטריביון - שירות חדשות אינטרנטי מבוסס־קהילה. וויילס הבטיח "גישה חדשה לעיתונות", בהתבסס על "עיקרון הניטרליות", במילותיו. ויקיטריביון מציע למעשה לקט חדשות מרכזיות שכותבים חברי קהילה (כמו בוויקיפדיה) ומבוססות על מקורות מהימנים, כגון CNN, BBC ו"הגרדיאן". הדיווח אמור להיות קצר ועובדתי ואינו כולל מילות תיאור. אבל המחשבה שסגנון הדיווח הוא שמייצר ניטרליות היא תמימה עד מביכה, כמו המחשבה שיש בכלל ניטרליות (גם ויקיפדיה, אנחנו כבר יודעים, היא זירה של מאבקים פוליטיים ואישיים שרחוקה מניטרליות). כך שוויילס לא מציג גישה חדשה לעיתונות, זו גישה שמתה כבר מזמן. ובטח שאין לה מקום כיום, בין פייק ניוז של ממש להאשמות בפייק ניוז על כל דיווח שלא מוצא חן בעיני פוליטיקאים או תומכיהם. רוצה לעשות עיתונות? קח אחריות ועמוד מאחורי הבחירות שלך.

הגר רבט

ראש ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן מדגימה איך נראית מלחמה אמיתית במחירי הדיור