החוזה עם תמר עלול לסרס את הרפורמה במשק החשמל

השיחות על רפורמה בחברת החשמל יתחדשו הבוקר כשהצדדים חותרים להכריז על מזכר הבנות עקרוני לרפורמה. אמש התברר שההסכם יוביל אמנם לשינוי ארגוני עמוק בחברה, אבל רחוק מלבשר על רפורמה אמיתית במשק החשמל.

בבסיס הרפורמה נועד לעמוד העיקרון של הוצאת כל ייצור החשמל מידי חברת החשמל בתוך כעשור. כעת מסתמן שהחברה תמכור בשנים הקרובות חמישה אתרי ייצור (רידינג ואשכול בתוך שנתיים, אלון תבור, רמת חובב וגזר בתוך 4 שנים). המכירה מיועדת להפריט 23% מייצור החשמל באמצעות גז, ולהותיר בידי חברת החשמל 45% ממנו, כך שלא תהיה עוד מונופול במקטע זה.

כעת נודע ל"כלכליסט" כי סעיף מיוחד בחוזה הגז שחתמה עליו חברת החשמל ב־2012 קובע שכל מכירה של תחנת כוח תחייב את הרוכש להוכיח איתנות פיננסית לא רק ביחס להפעלת תחנת הכוח עצמה, אלא גם ביחס למימוש חוזה הגז הנלווה אליה. היקף חוזה הגז של חברת החשמל עומד על 20 מיליארד דולר, והוא מסתיים ב־2029. מכאן שכל רוכש של תחנת כוח יתחייב מראש לחוזה שהיקפו נע בין כמה מיליארדי שקלים בתחנות הכוח הקטנות לכמה מיליארדי דולרים בתחנת כוח גדולה.

שר האנרגיה, יובל שטייניץ | צילום: מיקי נועם אלון

הסעיף המדובר נוסף לחוזה לבקשת משרד האוצר, ונועד לאפשר מכירה של תחנות כוח ליצרנים פרטיים. אבל כעת הוא עלול דווקא לעכב את מכירת התחנות ואף לסכל אותה. מאחר שחוק הריכוזיות מונע מבעלי ממון או אינטרסים בשוק האנרגיה כמו עידן עופר ויצחק תשובה לרכוש תחנות כוח, ומאחר שעל כל תחנה יש "שעבוד צף" לבעלי האג"ח, עסקת המכירה תהיה כמעט בלתי אפשרית.

הרפורמה המסתמנת תכלול את העקרונות הבאים: מכירת כ־60% מכוח הייצור של חברת החשמל, העברת התחנות הפחמיות לחברת בת של חברת החשמל והפעלתן רק בעת הצורך, הוצאת ניהול המערכת מחברת החשמל והפיכתו לחברה ממשלתית חדשה, שמירה על החברה כמונופול בהולכה ובאספקה, החזרת קרקעות מחברת החשמל למדינה, תספורת אג"ח של 2.5 מיליארד שקל מול המדינה, ופרישה של 2,100 עובדים על פני 7 שנים. התחנות הפחמיות יצאו לחברת בת של חברת החשמל להפעלה רק במקרי הצורך. כמו כן, ניהול המערכת יצא מידי חברת החשמל, ו־300 עובדיו ייקלטו בחברה ממשלתית חדשה.

עם זאת, מדובר עדיין ברפורמת־כאילו, מרובת פרצות וחורים, שתעשה בעיקר יחסי ציבור לחתומים עליה. המדינה נסוגה מכמה עקרונות שהוצגו בעבר כקווים אדומים, כגון הוצאת חברת החשמל ממקטע הייצור בתוך עשור, פרישה של 2,500 עד 4,500 עובדים, וקביעה שחברת החשמל לא תתחזק תחנות כוח ולא תרכוש גז או סולר. כל אלו נועדו לייעל את חברת החשמל ולהוריד את תעריפיה ב־15% עד 20%. אולם כל זמן שחברת החשמל אינה יכולה למכור את כל תחנות הכוח שלה, וזקוקה לדלקים ‑ התעריפים לא ירדו, ואולי אף יעלו.במשרד האוצר מסרבים לקבע תעריף החשמל מינימלי ל7 שנות הוצאת הרפורמה לפועל. הצדדים חלוקים גם על עלויות הפרישה של העובדים.

בסייפא של הדברים מומלץ לשים לב לזיג זג של שר האנרגיה שטייניץ שישנה שנית את החלטתו ויאפשר לעובדים הקמת שתי תחנות כוח חדשות במקום היחידות הפחמיות שיסגרו בחדרה.