צילום: shutterstock
מהי עבירת השוחד?
לאורך השנים נחשפנו לא פעם לקיומם של חשדות בפלילים ובהם חשד ממשי לעבירות שוחד. עבירה השוחד נחשבת לעבירה חמורה כשלצער רבים חלחלה למקומות רבים בחברה הישראלית
עבירת השוחד מוגדרת בסעיף 290 לחוק העונשין. במסגרת הגדרתה, בביצוע העבירה נהנה בעל תפקיד ציבורי מטובות הנאה וזאת על מנת שיפעיל מכוחו ומעמדו לטובת האדם שהעניק לו את השוחד, מתוך כוונה ששוחד ימנע ממנו מלבצע פעולות מסוימות שבמסגרת תפקידו, מהאצה של תהליכים מסוימים או האטה שלהם ואף מהתעלמות מדברים מסוימים המתרחשים במסגרת אחריותו.
עבירת שוחד נתפסת כחמורה וזאת מכיוון שרצוננו, כחברה מתוקנת, לשמור על טוהר המידות של המערכות הציבוריות, לחזק את אמון הציבור במערכות אלו וכמובן למנוע ניצול לרעה של עובדי ציבור את מעמדם במסגרת תפקידם. ביטוי לחומרת העבירה ניכר באופי הענישה, כשעל מקבל השוחד ענישה מרבית של עשר שנות מאסר ואילו לאדם שהעניק את השוחד צפוי עונש מאסר מרבי של שבע שנים.
על מנת שתתקיים עבירה של נתינת ולקיחת שוחד עליה להכיל גם את היסוד העובדתי וגם את היסוד הנפשי. היסוד העובדתי בעבירת השוחד מוכל גם במקרים ובהם מתן השוחד ולקיחתו לא הושלמה (הכוונה למקרים בהם חלק מהשוחד הועבר, שוחד שהחליף מספר ידיים בטרם הגיע ליעדו וכו'). אי לכך, אין צורך בהוכחה שעבירת השוחד השפיעה ועצם הנעת הפעולה עשויה לגרום לבית המשפט לפסוק נגד עובר העבירה. היסוד הנפשי בעבירת השוחד מתקיים כאשר מקבל השוחד מודע לכך שלקיחתו היא בעבור פעולה הנוגעת לתפקידו. ביסוד הנפשי ישנה אף התייחסות למעניק השוחד, בעוד עליו להיות מודע שנתינת השוחד נעשית בעבור גרימת פעולה או בעבור הימנעות מפעולה של מקבל השוחד.
נושא השוחד מעסיק את הציבור הרחב ואת כלי התקשורת בישראל וכתוצאה מכך התגלו מקרים רבים בהם נחשפו ואף הורשעו עובדי ונבחרי ציבור. סקירת השנים האחרונות מגלה שראשי רשויות מקומיות, ראשי ערים, חברי כנסת ושרים אשר במסגרת תפקידם ומעמדם עברו עבירה זו ומצאו עצמם מאחורי סורג ובריח.
במסגרת האקט הפלילי של מתן שוחד עולה לא פעם החשד לניגוד עניינים. ניגוד עניינים מתאר מצב בו אדם, הממלא תפקיד ציבורי ולו אינטרס נוסף אשר יכול להשפיע על החלטותיו במסגרת תפקידו. שיקולים זרים ומגמתיים מהווים בסיס לקיומה של עבירת השוחד ואף לעבירה של הפרת אמונים. בג"צ חידד נקודה זו באומרו כי מדובר במצב לפיו ניצבים בפני עובד הציבור שני עניינים במקביל. עניין הנוגע למילוי תפקידו באופן ראוי ומקצועי ומנגד, דבר מה אישי העלול להשפיע השפעה מכרעת על החלטתו.
אין צורך להיות בלש מדופלם על מנת להריח את ריחה הבואש והמחשיד של השחיתות. ועדיין, חשד לבדו אינו מספיק כדי לבסס יסוד עובדתי בכל הנוגע לעבירת השוחד. בפני החוקרים המשטרתיים ניצבת המשימה להוכיח מיהו הגורם שקיבל ונהנה מהשוחד ואיך ובאיזו צורה ניתן השוחד. מקרי העבר מגלים, לא אחת, מערכת מתוחכמת של גופים ובעלי תפקידים שבפעילותם מנסים לטשטש ולהערים בכדי ליצור "מסך עשן" אשר דרכו יתקשו החוקרים להצביע באופן ברור מי העניק השוחד ומי נהנה ממנו.
בין היתר, בוחן בית המשפט את נסיבותיו של כל מקרה ואת מערכת היחסים בין החשוד בנתינת השוחד לבין המקבל. בבחינה זו שואל עצמו בית המשפט האם עובד הציבור היה מודע לכך שקבלת אותן הטבות ניתנו בשל תפקידו? ומעבר לכך, האם הדבר השפיע על האופן בו מילא תפקידו? מן הצד השני שואל עצמו בית המשפט האם למעניק אותה הטבה הייתה איזו מטרה אותה רצה להשיג דרך אותו עובד ציבור.
קיומם של חשדות למקרי שוחד ובחינה של פרשיות מן העבר, בהן נמצאו חשודים אשמים בעבירת שוחד, עשויים להיות לתופעה הרסנית אשר ביכולתה להשחית ולפגוע ביסודות החברה הישראלית והדמוקרטיה. פיקוח וביצוע של חקירות באופן הדוק ומתמשך חשוב שייעשו כל עת, על מנת שרעה חולה זו תצומצם משמעותית. גם לתקשורת ולציבור הרחב תפקיד משמעותי והוא להביא לידיעת המשטרה ובתי המשפט אודות מקרים בהם קיים חשד מבוסס לשוחד. מקרי עבר מלמדים כי בחלק ניכר מן המקרים היו אלה עובדי ציבור אשר חשפו התנהגות פלילית הנוגעת לשוחד, כשחשיפה זו הביאה בכירים להיות מואשמים בעבירת שוחד ולענישה משמעותית בגינה.
עו"ד עידית רייכרט עוסקת בתחום הפלילי, שותפה במשרד דביר, רייכרט, שורץ.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה