חלק מ"הר הכסף" צריך להיות מופנה לשמירה על היצוא הישראלי

משרד האוצר עם רשות המיסים אמורים לסכם את שנת 2017 כשנת שיא בגביית מיסים עם עודף גבייה שמסתכם במיליארדי שקלים. המשק הישראלי נהנה בשנים האחרונות מיציבות חריגה שאינה מאפיינת כמעט שום משק אחר בעולם. בנוסף לכך, ניתן למנות את תגליות הגז הטבעי ותעשיית ההייטק שמזרימה לקופת רשות המיסים הכנסות מיסים משמעותיות מאוד שלא היו גורם מכריע כלכך בשנים קודמות.

המטבע השני להצלחות הכלכליות הללו ניתן לראות בבירור גם בזירת המט"ח המקומית. בעוד בעולם שלל שינויים ומשברים בכלכלות מובילות לאתגרים חדשים גם בזירת המטבעות, הרי שהשקל הישראלי הוא כיום אחד המטבעות החזקים בעולם, על פי הערכת מומחים, גם חזק יותר מהפרנק השוויצרי ובוודאי יציב יותר ממטבעות מובילים אחרים, בטווח הארוך, נראה כי הספקולנטים שבחרו בשקל עשו בחירה מצויינת עם מטבע ששובר שיאים חדשים מידי תקופה.

המשק הישראלי סובל וימשיך לסבול ממלחמת המטבעות המתחוללת ביתר שאת מאז המשבר הכלכלי של 2009. בעוד ההייטק והגז מזרימים ביקושים לשקל הישראלי וגם מורידים את הביקוש של ישראל למט"ח בשל רכישת גז מישראל ולא דלקים אחרים מחו"ל בדולרים, הרי שבעוד תעשיות אלו ימשיכו לפרוח, התעשיות המסורתיות שמוכרות את תוצרתן בעיקר בדולרים אמריקניים ובאירו נאבקים בתחרות קשה שהופכת את הייצור הישראלי שנעשה בשקלים ללא כדאי בזמן שהיצוא מכניס למפעלים דולרים ואירו שערכם הולך ופוחת.

בחודשים האחרונים, עלתה לכותרות כוונת משרד האוצר לפעול במקביל לבנק ישראל המתערב בשוק המט"ח. הנוכחות של משרד האוצר בשוק המט"ח בהיקפים משמעותיים היתה אמורה לייצר יחד עם הנוכחות של בנק ישראל מציאות שונה למציאות הנוכחית שבה ספקולנטים גדולים בשוק המט"ח המקומי מצליחים לחזק את השקל ולפגוע ביציבות הכלכלה הישראלית.

הורדת מיסים, העלאת תקציב הביטחון, כיסוי חלק מהגירעון, העלאת קצבאות הנכים וכמובן העלאה בלתי נמנעת של השכר במגזר הציבורי שדורש להיות שותף להצלחה הכלכלית של המדינה אותה הוא משרת, כל אלה צריכים לבוא אחרי כינון תכנית מסודרת במשרד האוצר על מנת לשמור על יציבות של מטבע השקל. שמירה על ערכו הנמוך יחסית של השקל מול המטבעות המובילים תסייע לתחרותיות של היצואנים בישראל ובכך תשמור על הרווחיות של חלק גדול מהיצואנים שהם מגזר המעסיקים מהחשובים ביותר בישראל.

פוליטיקאים צריכים להבין כי כל 10 אגורות שנחלש הדולר אל מול השקל, משמעותן בפועל היא הכרח לצמצם יצוא לא רווחי ולפטר אלפי עובדים. לירידה בתחרותיות של יצואנים יש להוסיף גם את הפגיעה בתחרותיות יצרנים מקומיים שמתמודדים עם תחרות של יבואנים שהשקל החזק מסייע להם לייבא יותר בזול ובכך מתגברת עוד יותר התחרות של יצרנים מקומיים עם היבואנים. אם 10 אגורות הן מצב לא נעים, הרי שדולר מתחת ל-3 שקלים הוא בוודאות קטסטרופה שצריך לחשוב כיצד למנוע ולהתמודד איתה בעוד מועד.

בניגוד לכלכלות אחרות, בישראל יכולים להשכיל ולהתמודד עם מלחמת המטבעות מבעוד מועד ללא המתנה מיותרת למשבר כלכלי שיפגע קשות פגיעה מיותרת במשק הישראלי.

הכותבת היא מנכ"לית פרוטקטיב ניהול סיכונים פיננסיים