אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה שהיה לא יהיה: היכונו לביאת השיטות הכלכליות הרדיקליות צילום: רויטרס

דעה

מה שהיה לא יהיה: היכונו לביאת השיטות הכלכליות הרדיקליות

לפי הרוח הנושבת במסדרונות מקבלי ההחלטות ברחבי העולם, המדיניות הכלכלית בעשורים הבאים עשויה להיות שונה מאוד מזו שהכרנו בשלושים השנים האחרונות. הרעיונות ששלטו בסדר היום הכלכלי ישתנו ואולי אף ייעלמו

05.11.2017, 12:27 | אלכס זבז'ינסקי

לפי הרוח הנושבת במסדרונות מקבלי ההחלטות ברחבי העולם, המדיניות הכלכלית בעשורים הבאים עשויה להיות שונה מאוד מזו שהכרנו בשלושים השנים האחרונות. הרעיונות ששלטו בסדר היום הכלכלי כמו שווקים חופשיים, הסרת רגולציה, גלובליזציה והתרחבות מהירה של המגזר הפיננסי, ישתנו ואולי אף ייעלמו.

קראו עוד בכלכליסט

מדינות מפותחות רבות סובלות בשנים האחרונות מאותן תופעות כלכליות: צמיחה נמוכה, אי שוויון מתרחב, המהפכה הטכנולוגית וגלובליזציה שמאיימים לחסל משרות, שקיעה בחובות של המגזר הפרטי והממשלתי ומדיניות צנע של הממשלות. כל אלו העלו בצורה ניכרת את תחושת חוסר הביטחון הכלכלי אצל מליוני אנשים ברחבי העולם. וכתוצאה מכך, כמעט בכל המדינות המפותחות התחוללו שינויים פולטיים כאלו ואחרים ובחלקן אפילו די משמעותיים.

שינויים אלה גורמים לפוליטיקאים לחפש בכל דרך פתרונות, גם אם קיצוניים, כדי להרגיע את הציבור. אפשר לראות זאת בהצעות די רדיקאליות לפתרונות, שהועלו לאחרונה - הצעות שאינן עולות רק בשוליים הסהרוריים, אלא חודרות למרכז הבמה הפוליטית והכלכלית במערב.

לאחרונה פרסם ארגון האו"ם את הדוח השנתי Trade and Development Report ובו ניתח את הסיבות למצב הקיים והציע דרכים לפתרון הבעיות. ההצעות שלו היו די מהפכניות כמו הפסקת מדיניות הצנע של הממשלות תוך הגדלה משמעותית בהיקף ההשקעות בשיתוף המגזר הפרטי או בלעדיו. בנוסף, הוא המליץ לממשלות להעמיד בראש סדר העדיפויות שלהן את נושא התעסוקה. כמו כן, הוא הדגיש שעל המדינותת להשקיע מאמצים רבים בצמצום אי שוויון שהקצין מאוד פוגע בצמיחה ומערער את היציבות הכלכלית והפוליטית.

 , צילום: בלומברג צילום: בלומברג  , צילום: בלומברג

עוד עולה מהדוח, כי הממשלות צריכות להיות המעסיק של המובטלים במדינות בהן אין תעסוקה מלאה. "הן חייבות לפתח פרויקטים לטובת הציבור על בסיס העסקת האנשים מחוסרי עבודה", נכתב בדוח. מכאן נשאלת השאלה מאיפה ימומן הגידול בהוצאות הממשלה? התשובה היא, ע"י הגדלת נטל המס והעמקת גביית המסים, בעיקר מהתאגידים הבינלאומיים הענקיים שלעיתים קרובות משלמים מסים אפסיים, למרות רווחיהם העצומים. כמו כן, ההצעות כוללות הרחבת נטל המס על בעלי הנכסים שמניבים רווחים לבעליהם, ללא יצירת ערך מוסף לכלכלה ולציבור - בדו"ח קוראים לזה גזירת קופונים.

בדו"ח עלו אף הצעות קיצוניות יותר של מימון השקעות ממשלתיות באמצעות הדפסת כסף ע"י הבנקים המרכזיים, תוך הגבלת מתן האשראי ע"י הבנקים. הצעה זו אולי נשמעת רדיקלית ומסוכנת, אך מעלים אותה אנשים די מכובדים. היא מבוססת היטב ונתמכת לכאורה בהסברים הגיוניים ומשכנעים.

בדוח, זוכים לטיפול נפרד הבנקים הבינלאומיים הגדולים והמוסדות שפועלים "כבנקאות צל". לפי מחברי הדוח, מערכת זו התנפחה לממדים שאינם משרתים את ההתפתחות כלכלית, אלא בעיקר מעשירה מספר מצומצם של אנשים תוך עלייה בסיכון לכלל המשק. המערכת הקיימת מדרבנת התנפחות מחירי הנכסים, מעודדת ספקולציות ומגדילה את נטל החוב על המגזר הפרטי.

עלייה במינוף של המגזר הפרטי הפכה לבלתי פוסקת בשלושים השנים האחרונות וגורמת למשברים בתדירות הולכת וגדלה, תוך גרימת נזק כבד בעיקר לאנשים במעמד סוציו אקונומי נמוך-בינוני. לעומת זאת, האמצעים הננקטים ליציאה מהמשבר מטיבים בעיקר עם בעלי הון ומגדילים עוד יותר את הפערים. לפי ההצעות שעלו, נדרשת הגבלה על יכולת הבנקים להגדיל אשראי. ההשקעות הממשלתיות אמורות לפצות על אובדן הצמיחה בעקבות הגבלת לקיחת האשראי ע"י המגזר הפרטי.

לאור השינויים הפוליטיים המתרחשים כאמור, לפחות חלק מההצעות הרדיקאליות עשויות לזכות לתמיכה של הפוליטיקאים שהגיעו לשלטון או שישאפו להגיע בשנים הקרובות במדינות מפתח. התחזקות מפלגת הלייבור בבריטניה או המועמדות החזקה של ברני סנדרס בבחירות האחרונות בארה"ב הם העדות לכך. 

מעלי ההצעות אומרים ובצדק שמדינה אחת לבדה לא יכולה ליישם מדיניות מסוג זה. החברות והבנקים פשוט יברחו ממנה למקומות בהם מסים נמוכים יותר ורגולציה מקלה. נדרשת תוכנית מתואמת בין המדינות המובילות. בתוך כך, מתרחבת ההבנה שהליכה בדרך הנוכחית ללא שינויים יכולה להיות מסוכנת לא פחות. לא בטוח שהדמוקרטיות המערביות יצליחו להתגבר על משבר כלכלי נוסף.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות