הצמרת של כחלון למדה על הורדת המס מהטלוויזיה

1. בראיון טלוויזיוני ששודר בסוף השבוע בישר לאומה שר האוצר משה כחלון על שתי הורדות מס: הפחתה במס הכנסה ליחידים המשתכרים יותר מ־11 אלף שקלים, והפתחה במכס על מוצרים שאינם מיוצרים בארץ. אבל הבוקר מתברר שלא רק אזרחי ישראל קיבלו בהפתעה את הבשורה המתוקה - אלא גם בכירי משרדו של כחלון.

כן־כן: כחלון לא עדכן בתכניותיו את הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה, שכיהן עד לפני כמה ימים כממונה על אגף התקציבים באוצר, וגם לא את החשב הכללי רוני חזקיהו, ולא את הממונה על השכר באוצר ערן יעקב, ולא את היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג. כל אלה, חברי הדרג המקצועי שראוי שילוו את גיבוש המדיניות המקרו־כלכלית ‑ לא ידעו, וממילא גם לא היו שותפים לדיון מקצועי בנושא.

למה הם היו צריכים לדעת? לירידה דרמטית כל כך במס הכנסה ובמכסים יש השלכות מרחיקות לכת על הכנסות המדינה, על הגרעון, ולכן גם על ההוצאה. מובן שיש לה השפעה גם על הנטו של מאות אלפי עובדים. על התחומים האלה אמונים מנהלי האוצר, והם מקיפים כמעט כל היבט מקרו כלכלי.

2. נדגיש: הבעיה איננה ששר האוצר זימן את פקידיו לדיון והם התנגדו. הם כלל לא עודכנו. ההחלטה על שינוי כה דרמטי במערכת המס הישראלית נעשתה בלי ליידע את הנהלת האוצר, ולכן גם בלי לקיים עבודת מטה מסודרת, בלי לשקול חלופות, בלי לבדוק אם למהלך יש מקור תקציבי ארוך טווח, ובלי לבחון את ההשלכות על הנומרטור (כלומר את ההשפעה של זרם ההוצאות הממשלתיות המתוכננות על הגירעון העתידי). כך מתקבלות ההחלטות במשרד האוצר של משה כחלון בנובמבר 2017. "זה בעיקר עצוב", סיכם במילים פשוטות אחד ממנהלי האוצר.

משה כחלון | צילום: נמרוד גליקמן

3. איש לא ציפה משר האוצר לעדכן ‑ קל וחומר לשתף בהחלטה ‑ את נגידת בנק ישראל ד''ר קרנית פלוג או את כלכלני הבנק, כמו מנהל חטיבת המחקר פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי. גם לא את שאר חברי הוועדה המוניטרית שבה מיטב מומחי המיסוי. אלא שכחלון הסתיר את התכנית מבכירי משרדו שלו.

מי שצפה בראיון גם גילה מדוע הוא לא עשה זאת. כחלון ידע כי נגידת בנק ישראל מתנגדת להמשך הפחתות המסים. לדבריו, "אני מצטער ששר האוצר הקודם (יאיר לפיד) קיבל את העצה שלה. אני לא מתכוון לקבל את העצה שלה". הייתכן שכחלון הבין שגם הפקידות שלו תתנגד למהלך, ולכן לא שיתף אותה? "זו דרך יפה להתמודד עם המציאות", הגיב אחד על כך אחד ממנהלי האוצר.

4. מי בכל זאת ידע? מנהל רשות המסים משה אשר. מנכ''ל האוצר שי באב''ד ‑ מינוי פוליטי של כחלון שאינו מנוסה בעניינים מקרו־כלכליים ‑ ביקש מאשר לבדוק את "תג המחיר" של שורת צעדי מיסוי אפשריים.

תאמרו: לפחות פקיד אחד ידע, וזה מספיק. אבל ההיפך הוא הנכון. לפני כשבוע סערה התקשורת הכלכלית בעקבות דו"ח חמור של מבקר המדינה על הטבות מס שהעניקה רשות המסים לקרנות כמו קרן אייפקס. בדו"ח קובע המבקר מפורשות: "ראוי לקיים עבודת מטה לבדיקת התועלת המשקית והעלות האלטרנטיבית של הטבות המס... בשיתוף כל הגורמים הרלבנטיים: רשות המסים, אגף התקציבים ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה".

במשרד המבקר כבר יודעים לספר על הדו"ח הבא, שיעסוק בהחלטת רשות המסים להעניק הטבת מס ענקית במבצע "חברות הארנק" ‑ הנחה למולטי מיליונרים שהם בעלי מניות מהותיים, שכבר הגיעה לכ־16 מיליארד שקל. גם ההחלטה הזו התקבלה באורח כמעט חד־צדדי וללא דיון בשאר אגפי האוצר.

אבל יש כאן בעיה חמורה יותר: מנהל רשות המסים הוא לא האיש שמופקד על עמידה ביעד הגירעון. מי שאחראי לכך הם חברי הנהלת האוצר. לכן התחשיבים של משה אשר אינם רלבנטיים לבחינת ההפחתה במס כמו עמדת החשב הכללי או הממונה על הכנסות המדינה.

דרך אגב, מבקר המדינה התייחס ליכולת החיזוי של רשות המסים בראשות משה אשר בדו"ח שעסק בהחטאת יעד הגירעון הממשלתי ב־40 מיליארד שקל בשנים 2011 ו־2012. רשות המסים הכינה אז תחזית הכנסות משלה, אולם לדברי המבקר, "הכנת תחזית הכנסות אינה נמצאת בליבת פעולתה של הרשות והיא משתמשת במודל פשטני בהכנתה".

5. "מה אתה מתרגש?" אמר לי אחד מבכירי האוצר לשעבר, "כחלון רצה לעקוף את ביבי שנמצא בחו''ל". אין ספק שטעמים פוליטיים גרידא גרמו לכחלון למהר ולהתייצב באולפן. מירוץ הקרדיטים שמתנהל בינו לבין ראש הממשלה אינו פוסק לרגע, וככל שנתקרב ל־2019 (או להמלצות המשטרה בחקירות נתניהו), נראה שהוא רק ילך ויחריף. אצל כחלון הכל פוליטי.

אבל שימו לב למשפט הבא שפלט כחלון: "אני שר האוצר", הוא אמר בעצבנות, "הציבור שלח אותי כדי לקבל החלטות. יש לי הרבה כבוד לנגידה ולפקידות, יש לי כבוד לכולם, אבל את ההחלטות אני מקבל - האחריות היא שלי".

ובכן, אין ספק שהזכות להכריע שמורה לנבחרי הציבור, אבל יש סדר לעבודת ממשלה. יש תהליך קבלת החלטות. יש עבודת מטה. "כשאתה מסתכל על ההחלטות של כחלון בשנה האחרונה, אתה מגלה שהתופעה הזאת הפכה לדפוס קבוע", מסביר גורם בכיר במשק שנשא בתפקיד בכיר מאוד באוצר. "גם בנטו משפחה, גם במתווה הנכים, גם בנטו תעשייה, וכעת גם במתווה הפחתת מס הנוספת ‑ הכל נראה, פחות או יותר, כשליפה מהמותן: בלי דיונים, בלי עבודת מטה, בלי בדיקה מעמיקה, בלי לבחון חלופות".